הסיבוב השני של מייסד נאפסטר
שון פאנינג, בעבר הסדין האדום של תעשיית המוזיקה, חוזר ומקווה להוביל אחריו את מיליוני משתפי הקבצים הפיראטיים, להכשיר את שיתוף הקבצים ולהרוויח קצת כסף, אם חברות התקליטים לא יקלקלו הכל, כהרגלן
השבוע הושקה רשמית Snocap, חברה המפעילה מאגר מידע מרכזי עבור שירים חוקיים המופצים ברשתות שיתוף קבצים. בראשה עומד איש מוכר: שון פאנינג, מייסד נאפסטר, בעבר בתפקיד הילד שהוציא את האצבע מהסכר ושיחרר זרם של הורדות שירים שהציף את העולם. היום הוא מבקש לשמש ראש גשר המחבר בין רשתות שיתוף הקבצים החופשיות כמו קאזה או eMule לתעשיית המוזיקה, שעד כה העדיפה לדבוק בדרך התביעות והאיומים.
לפני חמש שנים נתבעו נאפסטר, תוכנת שיתוף הקבצים הפופולרית הראשונה, על ידי חמש חברות המוזיקה הגדולות. ערב סגירת החברה, ניסה פאנינג ליצור מערכת המפצה אמנים עבור שירים המופצים ברשתות שיתוף קבצים. הניסיון להפוך את נאפסטר לרשת שיתוף קבצים חוקית לא צלח (שירות המוזיקה הפועל כיום תחת השם נאפסטר 2.0 אינו מבוסס על שיתוף קבצים ולא קשור לחברה המקורית), אך כך נולד הרעיון של Snocap.
השירות מספק לחברות מוזיקה ואמנים עצמאיים את הביטחון הדרוש להם על מנת להפיץ את המוזיקה שלהם ברשתות שיתוף הקבצים באמצעות "הלבנת" השיתוף הפיראטי. במקביל, הגולשים יכולים להמשיך לשתף שירים בינם לבין עצמם, מבלי להיות תלויים באספקת התכנים מצד מפעיל השירות.
איך זה עובד?
Snocap, חשוב להבהיר, אינו שירות מוזיקה או תוכנת שיתוף קבצים. מדובר במאגר מידע המתווך בין השירים המופצים באמצעות רשתות שיתוף קבצים - כל רשת שיתוף קבצים לצורך העניין, בין אם מדובר ב-eDonkey 2000, הרשת של eMule או FastTrack, הרשת של קאזה - לבין חברות המוזיקה. כך, במקום להקים שירות מוזיקה 'חוקי' מהיסוד, מנסה Snocap לנקוט בגישת ההפוכה - כלומר, להכשיר את רשתות שיתוף הקבצים הקיימות, העשירות בתכנים.
הטכנולוגיה של Snocap יוצרת לכל שיר טביעת אצבע דיגיטלית המוזנת לתוך מאגר הנתונים. כאשר גולש מנסה להציע להורדה שיר חדש ברשת שיתוף קבצים, Snocap בוחנת את השיר מול מסד הנתונים, הכולל מידע על מגבלות זכויות היוצרים החלות על אותו שיר.
מגבלות אלה נקבעות על ידי חברות המוזיקה או האמנים ומספקות בידיהם את השליטה על הפצת המוזיקה שלהם, ובמקביל מאפשרות לחברות שיתוף הקבצים להציע מאגר שירים גדול אך חוקי מבלי שיהיו חשופים לתביעה מצד כל בעל זכויות יוצרים החש כי נפגע.
השליטה בידי בעלי הזכויות
בעלי הזכויות המעלים את המוזיקה שלהם למאגר של Snocap קובעים את התנאים הספציפיים להפצה ולשימוש בתכנים. חברת מוזיקה או אמן, למשל, יכולים לקבוע באיזה פורמט קובץ תופץ המוזיקה ברשתות שיתוף קבצים, האם ייעשה שימוש בטכנולוגיה נגד העתקה (DRM) ואם כן, איזו, האם יידרש תשלום עבור הפצת השיר ממחשב למחשב, האם תותר הפצת השיר בדואר האלקטרוני, ואם כן, כמה פעמים, האם ניתן לצרוב את השירים על תקליטור ועוד. אמנים שאינם מעוניינים בשיתוף של המוזיקה שלהם יכולים לחסום לחלוטין את הפצתה, על פי החברה. Snocap גם עוקבת אחר שירים לא מורשים שגולשים מנסים לשתף עם אחרים ומשגרת התראות לבעלי הזכויות על ניסיונות אלה.
חשוב לציין, כי חובבי המוזיקה אינם יכולים לרכוש את השירים ישירות מ-Snocap אלא משירותי המוזיקה איתם יבחרו חברות המוזיקה לשתף פעולה. כל תוכנת שיתוף קבצים כזו כבר תכלול את התוכנה של Snocap. כאשר גולש ימצא קובץ מסוים במחשב של משתמש אחר ברשת, הטכנולוגיה בודקת את השיר מול מסד הנתונים של Snocap, כדי לקבוע אם הקובץ רשום או לא.
במקרים בהם הקובץ אינו רשום, מפעילי תוכנת שיתוף הקבצים יוכלו לקבוע מראש אם להתיר את השיתוף בכל זאת או לאסור אותו. גם במקרה שהשיתוף יותר, Snocap תוכל להתריע בפני חברות התקליטים בדבר העותקים הפיראטיים, על מנת להכשיר אותם. ברגע שקובץ מוכשר, Snocap גובה תשלום משירות המוזיקה עבור הרישום, ומעבירה לחברות המוזיקה את דמי הרישום. כך ניתן להבטיח כי שירותי המוזיקה יהיו חוקיים והמשתמשים ישמרו על החוק וחברות המוזיקה יקבלו תשלום.
ההבטחה: מאגר כמעט אינסופי של מוזיקה דיגיטלית חוקית
"רשת שיתוף קבצים רגילה מוסיפה לרשת שיתוף הקבצים את כל התיקייה המשותפת בדיסק הקשיח של המשתמש 'באופן עיוור', מסר עלי איידר, המנהל הטכנולוגי של החברה, עם השקת השירות, "אנחנו עושים משהו אחר ומאפשרים לבעל הזכויות גמישות מרבית: לשלוט על צריבת התכנים, תמחור והפצה". כל שינוי שיבצעו בעלי הזכויות ברישיון ההפצה יתעדכן בכל העולם תוך שניות.
"המטרה העיקרית של Snocap היא ליצור מאגר כמעט אינסופי של מוזיקה דיגיטלית חוקית ואיכותית", אמר איידר, "בטווח הארוך, קיום של מערכת חוקית כזו חיונית על מנת לייבא את המגוון המוזיקלי בו מעוניינים הצרכנים ולעטוף אותו בהגנה הדרושה לבעלי הזכויות".
בניגוד לשירותי שיתוף קבצים קיימים, המתבססים על היקף מצומצם למדי בהשוואה לרשתות שיתוף הקבצים החופשיות, פאנינג סבור כי רשתות שיתוף הקבצים שישתמשו במערכת עדיין יהיו אטרקטיביות למדי למשתמשים, שהם הם ספקי התכנים לרשתות אלה.
אמנם, אי אפשר לשתף באמצעותן שירים חדשים שידלפו לרשת, אך התקווה היא כי חברות המוזיקה ישכילו להתיר הפצה של מגוון רחב של שירים כדי למשוך את הקהל הגדול.
הדרך עוד ארוכה
לכאורה, Snocap מציעה את הפתרון האולטימטיבי למשבר העסקי שהסבה המוזיקה הדיגיטלית לתעשיית המוזיקה. לפי הערכות הנשמעות זה שנים, כאשר יופיעו שירותי מוזיקה דיגיטליים עם מבחר מוזיקלי מספק, ויציעו איכות שמע טובה, תמחור טוב, מהירות הורדה משביעת רצון, משתפי הקבצים יסכימו לשלם ברצון, וכולם יהיו מרוצים. אך הדרך לשם עדיין ארוכה.
חברות המוזיקה הגדולות משתפות פעולה עם Snocap מאז 2004. בין החברות שרשמו את הקטלוג המוזיקלי שלהן באמצעות המערכת נמנות יוניברסל, סוני BMG, EMI וכן מספר חברות עצמאיות. Snocap מנהלת משא ומתן גם עם וורנר מיוזיק, חברת מוזיקה גדולה נוספת. עד כה, כולל המאגר חצי מיליון שירים רשומים.
עם זאת, כדי להצליח, Snocap זקוקה לא רק לשירים אלא גם למשתמשים, קרי, לתוכנות שיתוף קבצים שיישמו את הטכנולוגיה ויאפשרו לה ולחברות המוזיקה להרוויח את הכסף הגדול. עד כה רק מפעילה אחת של שירות לשיתוף קבצים, בשם Mashboxx, הודיעה כי בכוונתה להשתמש בטכנולוגיה. על אף ש-Snocap מנהלת מגעים עם חברת eDonkey, מפתחת תוכנת שיתוף הקבצים המסחרית ברשת שיתוף הקבצים, לא הושג עד כה הסכם.
העיניים נשואות לבית המשפט העליון
בשלב זה, כל העיניים בתעשיית המוזיקה ושיתוף הקבצים מופנות לבית המשפט העליון בארה"ב, שצפוי לפסוק בקרוב בתביעה של חברות המוזיקה נגד שיתוף הקבצים גרוקסטר. חברות המוזיקה מאשימות את גרוקסטר באחריות להפרת זכויות יוצרים המתבצעת בידי חלק מהמשתמשים בתוכנה ואילו החברה טוענת כי היא ספקית טכנולוגיה ותו לא, וודאי אינה אחראית על האופן בו אנשים משתמשים בטכנולוגיה.
הפסיקה צפויה להכריע את המשך הדרך של המוזיקה הדיגיטלית בשנים הקרובות. פסיקה נגד גרוקסטר צפויה לאותת על המשך המאבק המשפטי בין תעשיית המוזיקה לחברות שיתוף הקבצים ואילו ניצחון של האחרונות עשויה לקרב בין הצדדים ולהוביל את חברות המוזיקה לבחור בפשרה בנוסח Snocap, שעוד עשויה להתגלות כהימור בטוח.
