צרפת: האם שולם כופר תמורת שחרור העיתונאית?

בלי לגרוע מהאושר שמציף את צרפת מאז שיחרורה בשבת של העיתונאית פלורנס אובנה מהשבי בעיראק, המסתורין סביב השיחרור המפתיע מסרב להתפוגג, והשמועות המטרידות על תשלום כופר תמורתה אינן נעלמות.

שר החוץ לשעבר של צרפת מישל ברניה, וגם דובר הממשלה הכחישו באופן גורף כי צרפת שילמה כופר תמורת השיחרור אולם עיתונה של אובנה, ליברסיון, מצייר תמונה הפוכה מעט.

העיתון פירסם "יומן" של המשא ומתן המפותל שהוביל לשיחרורה של אובנה, ובו רמזים על "עסקאות" עם החוטפים, ו"הצעות" מצד צרפת. היומן, שנכתב במשך חמשת חודשי השבי על ידי עורך בכיר בעיתון, פטריק סבטייה, רומז כי המניעים של חטיפתה היו כלכליים ולא אידאולוגים.

"מידע שהגיע מבגדד מרמז שהחוטפים מוכנים לעסקה, אחרי שהגמישו מעט את דרישותיהם המופרזות", נכתב ביומן באפריל, "אבל ההצעה האחרונה של צרפת אינה מספקת אותם". עם זאת, בקטע אחר של היומן כותב סבטייה כי לעיתון אין מידע על כופר ששולם תמורת שיחרורה.

העובדה שגורמים רשמיים בצרפת טרם התייחסו לזהותם של החוטפים, ואפילו לא גינו אותם באופן רשמי, תורמת גם היא לשמועות אודות עסקה שנרקמה. שר החוץ פיליפ דוסט-בלאזי הסביר שהממשלה אינה חושפת פרטים כדי שלא לסכן חטופים אחרים שעדיין מוחזקים כבני ערובה, אולם ההסבר נותר תמוה.

"היום, פאריז"

בינתיים פירסמה אובנה מעט מהקורות אותה ב-157 ימי השבי. היא סיפרה שהיא הוחזקה יחד עם המתורגמן שלה חוסיין חאנון אל-סעדי במרתף של 4 מטר על 2 מטר, עם עיניים מכוסות. היא סיפרה שהחוטפים נהגו לומר לה מדי פעם שבסוף השבוע היא תשוחרר, עד שביום שבת בבוקר, נכנס אדם לחדר בו שהתה ואמר לה: "היום, פאריז".

אובנה סיפרה שהיא וחאנון הובלו לחדר אחר שם הנחו החוטפים את המתורגמן להחליף בגדים וללבוש כותונת לבנה. לאובנה נתנו שמלה ורעלה. "הם הוציאו קופסה שבה היו מונחות שקיות של חפצים, כמו חפצים של אסירים. באחת מהן היו השעון והעגילים שלי, ובאחרת היו השעון והטבעת של חוסיין הם נתנו לי את התיק שלי, עם המסמכים שלי, וגם את הארנק, כשהכסף שלי עוד בתוכו".

בשלב הזה אחד החוטפים הפתיע את אובנה. הוא אמר לה שיש לו מתנות בשבילה. "הם נתנו לי שתי טבעות ובקבוק של בושם. הם גם נתנו לנו לשבת על כיסאות. במשך חמישה חודשים היינו כלואים בחדרון בחושך מוחלט, שפופים על הרצפה, ופתאום הם נתנו לנו כיסאות לשבת עליהם. אחר כך הם הציעו לנו תה ועוף צלוי, כמו לאורחים".

"בשלב הבא קשרו את עיניו של חוסיין והכניסו אותו למכונית. לי אמרו להתחזות לאשתו של הנהג ואם מישהו יעצור אותנו, היה עלי לבכות. הם אמרו שהם יגידו שאני בדיכאון. כשהמכונית עצרה לבסוף, מישהו משך אותי החוצה מהמכונית והוריד לי במשיכה את הרעלה. זה היה איש ביטחון צרפתי. הוא אמר לי לרוץ למכונית אחרת שהיו לה לוחיות רישוי דיפלומטיות. כשנכנסתי אמר לי מישהו 'זה נגמר, זה נגמר'".