שתף קטע נבחר

האל כמ.ש.ל: חלק שלישי ואחרון

כיצד מגדירים את מושג האלוהות? האם לאלוהים יש קיום פיזי מוחשי, הניתן לאבחון ואיתור? האם בכלל ניתן להוכיח את קיומה של איזושהי ישות "אלוהית"? כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

ליקוי חמור יותר מאלו שהוזכרו בכתבות הקודמות, בכל הקשור לתפישה התיאיסטית של שפינוזה קשור בכך שאלוהים מוגדר בהגדרה 6 כעצם שיש לו אינסוף תארים. לקבוצה אינסופית זו של תארים יכולה להיות קבוצה חלקית, שונה ממנה, שאף היא בת אינסוף תארים.

 

נעיין, למשל, בקבוצה האינסופית של כל המספרים הטבעיים, 1, 2, 3, .... שנסמנה ב- N. על כל מספר בקבוצה זו נוכל להסתכל כ"תואר" מכיוון שכל מספר מייצג מהות נצחית ואינסופית. למשל המספר 3 מייצג אינסוף קבוצות של עצמים כך שלכל קבוצה יש 3 איברים. מהקבוצה N ניתן לקבל מספר בלתי מוגבל של קבוצות אינסופיות חלקיות לה, למשל, קבוצת המספרים הזוגיים, 2, 4 ,6, ... .שנסמנה ב- M. יוצא מכך, שהגדרה 6 של אלוהים אינה חד משמעית שהרי לפיה כל חלק של אלוהים מהווה אף הוא אלוהים אחר.

 

הרבה אלוהימים שונים

 

יתרה מזו, ניתן להגדיר קבוצות אינסופיות רבות שאיבריהן אינם מספרים טבעיים, למשל אוסף כל הנקודות הכלואות בתוך קובייה נתונה. לכן על פי הגדרה 6 ניתן לומר שקיימים הרבה "אלוהימים" השונים מהותית זה מזה. כנגד זאת יוכל שפינוזה לטעון שכוונת הגדרה 6 היא שאלוהים היא הקבוצה הגדולה ביותר של אינסוף תארים, כלומר שכל תואר או מהות שנעלה על הדעת יהיה כלול בה.

 

אבל שפינוזה אינו מתייחס כלל לבעיות שהעליתי ועל כן אינו מנסה אפילו להוכיח את קיומה של קבוצה כזו. כיום אנו יודעים שקבוצה שכזו אינה יכולה להתקיים מכיוון שכפי שקנטור הוכיח במאה ה-19 , כנגד כל קבוצה אינסופית , A, ניתן לבנות קבוצה אינסופית אחרת, B, שעוצמתה (כלומר "גודל" האינסוף) שלה גדולה יותר. סיכומו של דבר, הגדרת האלוהים כאוסף של אינסוף תארים אינה חד משמעית ועל כן סותרת את הרעיון הבסיסי בכל האמונות המונותאיסטיות שאלוהים הוא אחד, שאין ריבוי של האל.

 

אפשר לצמצם את הגדרה 6 ולקבוע שהאל הוא אוסף כל התארים המאפיינים את המציאות והכרת האדם בתקופה מסויימת, למשל, זו ששפינוזה חי בה. על פי גישה כזו מושג האלוהים יתרחב עם ההתפתחות המדעית והכרת האדם את עצמו. כלומר, האלוהים כיום גדול יותר מזה של שפינוזה שלא כלל, למשל, את התארים של הגלים האלקטרומגנטיים שהתגלו יותר משלוש מאות שנים אחריו. האל כיום מצומצם יותר מהאל שיתקיים בעוד 100 שנה. ניתן לתקן ליקוי זה ולקבוע שהאלוהים כולל את כל מה שקיים כיום וכן את כל הישויות ואפיוניהן שיתגלו אי פעם בעתיד.

 

מה טוב בהגדרה זו?

 

אך מהו הצורך בהגדרה שכזו? איזו תובנה חדשה נובעת ממנה? יתרה מזו, קיבוץ של ישויות לקבוצה מעורר את שאלת הטעם לקיבוץ זה. נניח שהייתי מחליט לקבץ את כל הירקות והרהיטים לקבוצה אחת אותה הייתי מכנה "ירקהיט" באיזה אופן קיבוץ כזה היה משכלל את הכרתי? מהו הטעם אפוא לקבץ את כל הישויות מכל רובדי ההוויה תחת כנפי מושג אחד? הטעם היחיד, אולי, שניתן למצות מהשקפה תיאיסטית זו, היא האמונה במגבלות הכרתנו וידיעתנו, ובתקווה שבעתיד נוכל להכיר את העולם ועצמנו טוב יותר. שהרי הכל כלול באלוהים ויתכן ובחסדו כי רב יגלה לנו בעתיד יותר ויותר מצפונות היקום. אך לשם כך אין צורך כלל באיזו שהיא מהות חדשה הכוללת את הכל, ולאור ניסיוננו בעבר, האמונה ביכולות המדעים מספיקה בהחלט.

 

מדוע כשלו במשימתם אנסלם, שפינוזה ואחרים שניסו להוכיח את קיום האל? אני סבור שהסיבה העקרונית לכך היא שאין פשר ל"הוכחה" של קיום האל המהווה על פי כל האמונות התיאיסטיות את הישות הנשגבת ביותר. בכל תהליך הוכחה אנו מניחים קיומו של איזה שהוא אמצעי קוגניטיבי, למשל הלוגיקה או הגיאומטריה, בעזרתו אנו מוכיחים, וכן מספר הנחות עליהן אנו מתבססים במהלך ההוכחה. משתמע מכך שאילו ניתן היה להוכיח את קיום האל הרי מכשיר ההוכחה וההנחות עליהן היינו מתבססים היו קודמים לאלוהים במובן זה שקיומו של האל היה מותנה בקיומם ואילו קיומם לא היה נובע מהאל.

 

מצב עניינים זה מעורר את השאלה: האם בכלל ניתן להוכיח קיומה של איזו שהיא ישות? אם ישות זו מהווה איזה שהוא משפט במסגרת של תורה אקסיומטית יש להוכחתה מובן ברור – שרשרת משפטים שהוכחו בעבר המובילה מהאקסיומות של אותה תורה למשפט המבוקש. כך, למשל, ניתן להוכיח על סמך הגיאומטריה האווקלידית את קיומם של 5 פאונים משוכללים (כלומר שכל פאה שלהם מהווה מצולע משוכלל, למשל, קובייה) במרחב.

 

ואולם יש לשים לב לכך שהישויות הנובעות מתורות אקסיומטיות הן יצירים קוגניטיביים וקיומם במציאות הבלתי תלויה בהכרת האדם אינו קשור כלל לתורות אלו ועל כן אינו מובטח כלל. יתרה מזו, תורות אקסיומטיות שונות עשויות לייחס לאותו המושג איפיונים שונים. כך, למשל, המשולש של הגיאומטריה האווקלידית שונה בתכלית השינוי מהמשולש בגיאומטריה של רימן (משולש על פניו של כדור בו כל צלע מהווה קשת של מעגל ראשי על פני הכדור).

 

ישות פיזיקלית?

 

ומה בנוגע לאיזו שהיא ישות פיזיקלית, או חוק טבע? האם נוכל להוכיח את קיומם? מדוע לא נוכל לטעון גם כאן שקיום זה מותנה במכשירי ההוכחה ובהנחות עליהן הוכחה זו מתבססת? ואכן בחקר המציאות הפיזיקלית איננו מדברים על "הוכחה" אלא על "אישוש" ( Confirmation ) כלומר אין בנמצא איזה שהוא חוק פיזיקלי או ישות בקיומם אנו בטוחים ללא שמץ של ספק. העיקרון על פיו קיום חוק פיזיקלי כלשהו ניתן להפרכה (Falsification) על ידי איזה שהוא ניסוי או תצפית עתידיים הוא אחד העקרונות המנחים את התפתחות המדעים הניסויים.

 

יהיו כאלו שיתהו: האם אי אפשר לטעון שקימות אמיתות מוחלטות בקשר לעולם? למשל, האם הטענה שלעצמים סביבי יש מאסה אינה אמת מוחלטת? התשובה לכך היא שלילית מהטעם הבא: ייחוס המאסה (למשל, האינרציאלית) כתכונה המאפיינית את הגופים החומריים מותנה בקיום החוק השני של ניוטון הקובע כי עבור כל גוף היחס בין הכוח הפועל עליו ובין תאוצתו הוא קבוע שאינו תלוי בגודל הכוח הפועל. אילו חוק זה לא היה נכון כי אז מושג המאסה היה חסר כל משמעות.

 

ואכן, בתורת היחסות הפרטית מושג המאסה מקבל משמעות שונה לחלוטין בדיוק בגלל סיבה זו. אילו מסת חלקיק היתה מוחלטת וקבועה כי אז, על פי החוק השני, על ידי הפעלת כוח קבוע על החלקיק הוא היה מקבל תאוצה קבועה, כלומר מהירותו היתה הולכת וגדלה והיינו מגיעים למצב בו מהירות החלקיק היתה עוברת את מהירות האור בסתירה לעקרון הבסיסי של היחסות הפרטית.

 

יתרה מזו, אחת האמונות הבסיסיות של האדם היא שהמציאות בה הוא צופה ועליה הוא מבצע ניסויים קיימת מעבר לתודעתו. אמונה זו מעוררת את השאלה: כיצד יכול האדם לפרוץ את גבולות הכרתו ולהיווכח בקיומו של העולם הבלתי תלוי בו? הרי כאשר אני מאמין בקיומו של איזה שהוא עצם, אמונה זו נסמכת על הכרתי. על כן גם בהקשר זה, בדומה לדיון אודות קיום האל, אני יכול לטעון שקיומה של המציאות הפיזיקלית מותנה בקיום תפישתי החושית והכרתי ואין לייחס כל פשר למציאות זו כשלעצמה, כפי שטען הפילוסוף בן המאה ה-18 ג'ורג' ברקלי.

 

 

שאלות אלו ואחרות, והביקורות כנגד ראיות לקיום האל שהוצעו בעבר, דרבנו אותי לחפש פשר שונה למושג "אלוהים" שמצד אחד יהא בכוחו לשכלל את הכרתנו את ההוויה על כל רבדיה, כולל תבונת האדם, ומצד שני ניתן יהיה לייחס למושג זה קיום בלתי תלוי באדם החושב (7). אך לצורך זה יש טעם להבהיר מהי משמעות המושג "קיום" בהקשר הרחב ביותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים