אמת או שקר?

מגיל צעיר מאוד אומרים לנו שדברים מסוימים שאנו עושים אינם טובים, או עלולים להזיק לנו בדרך כלשהי. מצד שני, ממליצים לנו לעשות כל מני דברים שיעזרו לנו להיות בריאים יותר, או ישמרו עלינו בדרכים שונות. למה אנחנו מתכוונים? לְמִיתוֹסִים, למשל, לְדֵעוֹת קְדוּמוֹת או לאמונות שלעיתים אנו מחזיקים בהם עד גיל מאוד מבוגר. לפעמים מדובר בדברים שסבתא, או סבא, אומרים, או סתם אנשים מבוגרים, לעיתים מדובר בדברים שהורינו אמרו לנו, ולעיתים אנחנו פשוט שומעים על האמונות הללו מחברים. לא תמיד אנו יודעים אם להאמין לאותם סיפורים. האם אלו הן סתם שמועות שִׁקְרִיּוֹת? ובכן, כדי לבדוק את העניין התייעצנו עם מומחים, שעזרו לנו לגלות אם כמה מִיתוֹסִים, שרובינו מכירים, הם אמת או שקר מוחלט.

אולם, לפני שניגש למלאכה, בואו, קודם כל, נברר: מהו מִיתוֹס?

מִיתוֹס היא, למעשה, מילה יְוָנִית שמשמעותה היא סיפור. מדובר בסוג של אֱמוּנָה (או מִנְהָג קָדוּם) שלא כל כך ברור מי היה הראשון שחשב עליה. אותה אמונה צצה במטרה להסביר מנהגים, אמונות או תופעות שונות (אפילו תופעות טבע), ואירועים היסטוריים. מִיתוֹס הוא גם כינוי לסוג של אגדה, או סיפור שהפך מוכר במשך הדורות וקיבל משמעות גדולה יותר בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ עתיק.

חשוב לאכול תֶּרֶד - זה בריא

עֲמִית בֶּן הַרוֹשׁ, מ"נוער שוחר מדע ודעת", האוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר כי הַתֶּרֶד הוא ירק שֶׁמּוֹצָאוֹ בְּאַפְגָּנִיסְטָן שֶׁבמֶּרְכַּז אַסְיָה.

הַתֶּרֶד אכן עשיר בְּבַרְזֶל, אך הבַרְזֶל שבתֶּרֶד קשור לחומרים צמחיים הנקראים "אוֹקְסַלְטִים" המצויים בתֶּרֶד בשפע וּמַקְשִׁים על ספיגת הַתֶּרֶד בְּמַעֲרֶכֶת הָעִיכּוּל, כך שלמעשה, באופן די מוזר, רוב הבַרְזֶל שמקורו בתֶּרֶד לא נספג בגוף.

לתֶּרֶד מספר תכונות טובות: הוא מְרַכֵּךְ אֶת הַקֵּיבָה (כלומר מְטַפֵּל בַּעֲצִירוּת), עוזר למנוע ניוון הגורם לעיוורון ויש הטוענים כי הַתֶּרֶד אף מְעַכֵּב זִקְנָה.

עַלֵי הַתֶּרֶד עשירים בבַרְזֶל, חומְצָה פוֹלִית, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין K, מַגְנֶזְיוּם וּמַנְגָּן. בתוכנית הָאָנִימַצְיָה האגדית "פּוֹפַּאי" מוצג הַתֶּרֶד כבעל יכולת מדהימה בהשפעה על פּוֹפַּאי וּמְאַפְשֵׁר לו עוצמה וכוח - זהו גם סוג של מִיתוֹס, אגדת הַתֶּרֶד הומצאה על ידי קָרִיקָטוּרִיסְט (צייר) שרצה לשכנע את בנו הקטן לאכול תֶּרֶד והמציא לשם כך את פּוֹפַּאי הַמַּלָּח. הַתֶּרֶד הוא ירק בריא, אך לא יותר מירקות אחרים.

אם נפזול יותר מדי - "ייתקעו" לנו העיניים

שֶׁלִּי נַגַארִי, מדריכת חוג הרפואה ב"נוער שוחר מדע ודעת" האוניברסיטה העברית בירושלים, מסבירה כי גלגל העין נע בתוך אֲרובַּת הָעַיִן בעזרת קבוצת שרירים. לכל עין יש שישה שרירים (שריר בכל כיוון ועוד שניים אֲלַכְסוֹנִיִּים). תנועת השרירים מתואמת כך שזוג העיניים ינועו לאותו כיוון.

פזילה היא מצב בו לא קיימת התאמה בין השרירים, כלומר יש אי שוויון במשיכה של השרירים המניעים את העיניים. הדבר יכול להיגרם מפגיעה בשריר עצמו (על ידי מחלות שונות הפוגעות בשריר) או פגיעה בָּעֶצֶב הנותן לשריר הוראה לְהִתְכַּוֵּץ. לכן לא נראה כי פזילה יזומה תגרום ל"היתקעות העין" כיוון שזהו לא פְּגָם מוּלָד.  

כדי להפוך דבר מה לְהֶרְגֵּל, צריך לעשות אותו לפחות 21 פעמים

לדברי עֲמִית בֶּן הַרוֹשׁ, מ"נוער שוחר מדע ודעת", זו אכן תיאוריה ידועה, הנקראת "תיאוריית 21". על פי הַתֵּאוֹרְיָה, כדי להיפטר מֵהֶרְגֵּל רַע או בכדי לְהַקְנוֹת לאדם הרגל מסוים, עליו לבצע את הפעולה המסוימת במשך 21 יום בִּרְצִיפוּת. מחקרים שבדקו הֶרְגֵּלֵי אֲכִילָה קבעו כי 21 יום הם זמן מתאים לְדִיאֶטָה אמיתית. כמו כן, בסדנאות האמורות להשפיע על שינוי הרגלים, או פיתוח של שינויים בחיים – נהוג לבצע פעולה מסויימת 21 יום רצוף על מנת שתיכנס לַתּוֹדָעָה שלנו ותהפך לחלק מהפעולות הַיּוֹמְיוֹמִיּוֹת.

אם נאכל בעמידה – האוכל יירד לנו לרגליים

דוקטור לִיאָנָה סוֹפֵר, רופאה כללית ומוסמכת לטיפול בּהִיפְּנוֹזָה וְהוֹמֵאוֹפַּתְיָה, אומרת כי "מאוד מומלץ לאכול בצורה מסודרת. אם נאכל בעמידה, ייתכן שֶׁנְּסַגֵּל לעצמנו הרגלי אכילה לא מסודרים". לדבריה, "כולנו צריכים להתרגל לאכול מסודר, לְהִתְמַקֵּד באוכל ולא בדברים אחרים, כמו עיתונים. חשוב שנשב מסודר וזקוף בשעת האוכל. כשאנחנו אוכלים בעמידה, או בתנועה, אנחנו אוכלים יותר מזון מאשר בישיבה ומפריעים למערכת העיכול. כשעומדים, לא מרגישים תחושת שׂובַע. הַמַּעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּית המרכזית של הַקֵּיבָה מְאַפְשֶׁרֶת לָחוּשׁ שׂובַע רק 20 דקות לאחר האכילה. המוח נותן פקודה לגוף שאנחנו שְׂבֵעִים על ידי מנגנון הנותן תחושת שׂובַע כשהקיבה מתמלאת.

"קל יותר למלא את הקיבה אפילו ממים ולהגיע לתחושת שובע כשהקיבה מקופלת (במצב ישיבה). בעמידה, לעומת זאת, הקיבה מתמלאת יותר ללא צורך. לכן, מומלץ לנו לאכול במקום המיועד לכך, להתמקד ולהתרכז רק באוכל ולאחר מכן להתפנות לשאר העניינים".

אם נקרא בחושך - ייהרסו לנו העיניים

"חשוב מאוד לקרוא עם תאורה נכונה, בעוצמה נכונה. העין עושה מאמץ מיותר בחושך. העיניים מנסות להסתגל לחשיכה, והדבר עלול לגרום לבעיות ראייה", מסבירה דוקטור רוֹנִית פְרִילִינְג, רופאת עיניים לילדים בבית החולים שניידר.

פְרִילִינְג מוסיפה, כי "חשוב להקפיד גם בלילה שֶׁהַתְּאוּרָה תהיה מַסְפֶּקֶת, כשאנחנו קוראים ספר לפני השינה. תאורת לילה שֶׁמְּכווֶּנֶת לַסֵּפֶר וְלֹא מופְנֵית לקיר - חשובה מאוד. האור צריך להיות מכוון מאחורי הראש לכיוון הספר, כך שלא יְסַנְוֵר. לגבי ישיבה מול מחשב בחדר חשוך - אין בכך נזק, כיוון שֶׁתְּאוּרַת הַמָּסָךְ מספיקה לנו במקרה זה. אם אנחנו נוהגים לשבת מול מחשב בלילה, כמובן שיש לשמור על העיניים ולא לאמץ אותן בישיבה ממושכת מול המחשב - יש לעשות הפסקות כל כמה זמן ולהביט לכיוון אחר למספר דקות, כדי לא לעייף את העיניים. לשבת מול מחשב בלילה ולקרוא ספר רק מאור המחשב היא פעולה לא בריאה כיוון שֶׁמְּאַמְּצִים מאוד את העיניים".

אם לא תאכל, לא תגדל

עֲמִית בֶּן הַרוֹשׁ, מ"נוער שוחר מדע ודעת" האוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר לנו שהגוף זקוק לאנרגיה בכדי להתקיים ולגדול. "האוכל שאנו אוכלים מְסַפֵּק את האנרגיה, כלומר את חומרי היסוד לבנייה ולשמירה על תָּאֵי הַגּוּף. בעת מחסור באספקת מזון ישתמש הגוף תחילה בַּסּוכָּרִים המהווים אנרגיה זמינה, ובשלב הבא יפורקו הַשּׁומָּנִים. כשקיים מַחְסוֹר חמור במזון – הגוף נֶאֱלַץ לקבל את האנרגיה שלו מִפֵּרוּק הַחֶלְבּוֹנִים בַּגּוּף. מצב כזה אינו בריא ואף הורס את הגוף. לגוף יש מנגנון המגן על האיברים החשובים ביותר בשעת מחסור באנרגיה. מחסור באנרגיה יִפְגַּע בַּמּוֹחַ וּבַמַּנְגָּנוֹן הַגְּדִילָה. לכן, אם לא נאכל - נפגע במאגרי האנרגיה שלנו ולא נוכל לגדול ולהתפתח כמו שצריך".

אם לא נצחצח שיניים - יהיו לנו חורים

דוקטור רוֹנִי אָמִיד, רופא שיניים ומומחה לְאֶסְתֶּטִיקָה ושיקום הפה, אומר כי "באופן עקרוני, צחצוח שיניים מקטין את הסיכוי לְחורִים וּלְעַשֶּׁשֶׁת, הנגרמת כתוצאה משאריות מזון שֶׁמִּצְטַבְּרוֹת בפה. אם לא נְצַחְצֵחַ שיניים כלל, יש סיכוי גבוה שיהיו לנו חורים בשיניים שיתפתחו כתוצאה משאריות המזון והחַיְדַּקִּים הַמִּצְטַבְּרִים על חֲרִיצִים בשיניים. הדבר גם תלוי בָּרוֹק שלנו, ששוטף את המזון מהשיניים וּמְאַזֵּן אֶת הַחומְצָה שֶׁהַחַיְדַּקִּים מְפִיצִים. בָּרוֹק ישנם מַנְגְּנוֹנֵי הֲגָנָה - אם יש פחות רוק בפה, יהיו לנו יותר חורים. צחצוח שיניים לא אמור להיעשות בכוח, אלא בעדינות, באמצעות מברשת רכה. צחצוח חזק מדי גורם לִנְסִיגַת חֲנִיכַיִם לפגוע בְּשִׁכְבַת הָאֶמַיְל הַמְּגַנֶּה על השן".

אכילת מתוקים היא המסוכנת ביותר לשיניים

דוקטור אָמִיד מוסיף, כי "השיניים נפגעות מִדִּבְרֵי מְתִיקָה שנדבקים לשיניים וכתוצאה מִמֶּשֶׁךְ הַזְּמַן שהם נמצאים בפה - הַגְזָמָה באכילת שוקולד וצחצוח מיד לאחר מכן, מונעת חורים. אם נאכל שוקולד באיטיות ולא נצחצח מיד גם כן יהיו חורים. כשאנחנו צעירים מומלץ לצחצח שיניים מיד לאחר אכילת ממתקים, כיוון שהחורים, או הנזק שנגרם, תלויים בזמן ששאריות המזון נמצאות בפה.

אולם, לא רק ממתקים גורמים לחורים – גם צִ'יפְּס, בַּמְבָּה וּבִּיסְלִי, למשל, מכילים עֲמִילָן ומשמשים מזון לחַיְדַּקִּים שנמצאים בפה - לכן יש להקפיד לצחצח לאחר אכילת כל סוג מזון".

על הלשון יש ריכוז גבוה של חַיְדַּקִּים. ריח לא נעים מהפה לא נגרם דווקא מצחצוח לא תקין של השיניים, אלא מֵהַחַיְדַּקִּים הַמִּצְטַבְּרִים על הלשון, ולכן יש לצחצח גם את הלשון

אכילת גזר היא אומנם דבר בריא, אך אם נאכל לפחות חמישה גְּזָרִים בכל יום – צבע עורנו (בעיקר באצבעות הידיים), יקבל גוון כָּתום. זאת, בשל החומר הצהוב המצוי בגזר, הנקרא בֵּיטָא קרוֹטֶן. מזונות נוספים בהם נמצא אותו חומר, הם: בטטה, דלעת, פלפלים אדומים וצהובים, העלים הירוקים - תֶּרֶד, מַנְגוֹלַד, רוֹקֶט, פֶּטְרוֹזִילְיָה, בָּזִילִיקוּם, כּוסְבָּרָה, בָּצָל יָרוק, שָׁמִיר, וְגַם בַּפֵּרוֹת: מַנְגּוֹ, מִשְׁמֵשׁ, נֶקְטָרִינָה, אֲפַרְסֵק, שֶׁסֶק.

בֵּיטָא קרוֹטֶן חשוב מאוד לראייה, לגדילה, לחלוקת התאים ברקמות הגוף וכן לריפוי הרקמות. הַוִּיטָמִין עוֹזֵר לְתַחְזוּקַת הָעוֹר וּלְרַכּוּתוֹ, מחזק את התאים ובכך מצמצם את הסיכוי לדלקות, מֵגֵן עַל דַּרְכֵי הָעִכּוּל, הַכְּלָיוֹת וְשַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן, עוזר בבניית השיניים ועוד.

חפיפת שיער בכל יום אינה מחלישה את השיער. השמפו מנקה את הַקַּרְקֶפֶת ואין לו השפעה על מצב זְקִיקֵי השערה - שהם מקור צמיחת השיער. איסוף השיער לקוקו ומתיחתו, לעומת זאת, עשוי להחלישו - משיכת השיער באופן קבוע גורמת לְהֵחָלְשׁוּת הַזְּקִיקִים וכתוצאה מכך לנשירת שיער.

אם חשבתם שאסור לאכול גלידה כשכואב הגרון - טעיתם! בדרך כלל, כאב גרון מתבטא גם בחום גבוה. גלידה, או שתייה קרה, גורמים דווקא להקלה בִּתְחוּשַׁת הַכְּאֵב, בעוד שמאכלים חמים מכאיבים לגרון. הגלידה אינה גורמת למחלה או להחמרתה וגם אינה מרפאת אותה. היא יכולה רק לְהָקֵל.

כשנולד תינוק, ההורים נוהגים לעיתים להשאיר בחדרו אור דלוק, כדי שלא יפחד מהחושך. מחקרים מראים, כי אם הדבר נעשה עד גיל שנתיים, זה עלול לגרום לפגיעה בעיניו של התינוק לאורך זמן. הוכח כי שינה בחשיכה בריאה יותר לעיניים. בגיל מבוגר יותר, לעומת זאת, אין השפעה על הראייה.