הפיקניס של קיפניק

בסביבות צומת אולגה אתם עלולים להתחיל לקלל את עצמכם על הרעיון המטופש הזה. "מה היה לי רע בבית?", תשאלו. "הייתי רובץ על הספה עם בירה ועיתוני השבת, ומתעדכן כמה יצא קריית שמונה נגד עכו במקום לחפש מקום לפיקניק, להגיע עד קריית שמונה ובדרך חזרה לעמוד בפקקים בעכו".

עכשיו ככה. ראשית, עם גישה כזאת לא תגיעו רחוק בחיים. מקסימום תהיו עיתונאים. ושנית, פיקניק זה נורא כיף. ואם בכל זאת לא השתכנעתם, אז אין ברירה אלא לשלוף את נשק יום הדין: פיקניק טוב יכול לסדר לכם זיון.

עכשיו אתם מקשיבים, נכון? יצורים גועליים שכמותכם. הייתי יכול לדבר שעות על הזרימה השוצפת בירדן, על פריחת הכלניות או על נדידת העגורים - ואת כל זה הייתם מוכנים להחזיר לערבים רק כדי שלא יפריעו לכם לישון צהריים. אבל ברגע שהחלטתי לדבר על זירמה במקום על זרימה, זקפתם את האוזניים השעירות שלכם.

אז עד שתורידו מהבוידם את שמיכת הפיקה ותחפשו את הצידנית ההיא שפעם ההורים של האישה שכחו אצלכם, אני אעבור קצת על הארונות ועל המקרר ואוודא שיש לכם את כל מה שצריך בשביל זיון. כלומר, פיקניק.

ציוד / פחם לא, פותחן כן

נתחיל דווקא ממה שלא לוקחים: תחזירו בבקשה את המנגל והשקית עם הפחם לבוידם. אנחנו לא עושים פה על האש, ואתם לא עם החבר'ה שלכם מהיחידה בטיול אקסטרים. אנחנו מדברים על טבע, רומנטיקה, אביב. אז כן, אפשר לוותר גם על הגזייה והפינג'ן.

נסתפק בצידנית פשוטה, תיק/ סל/ תרמיל לאחסון, שתי כוסות יין, שני בקבוקי מים מינרליים, סכין חד (שיכול לפרוס כל דבר, מגבינה בשלה ועד רוסטביף), מפה (או לפחות משהו להניח על הרצפה), צלחות חד-פעמיות או סתם פושטיות שאפשר ללכלך, סכו"ם, פותחן יינות, בקבוקון קטן של שמן זית, מלח ופלפל.

אלכוהול / הרבה

הגענו לאחד החלקים המסעירים בתכנון הפיקניק, אבל ראשית צריך לחשוב מעט על מזג האוויר שבחוץ ועל אפשרויות הקירור שלכם.

אז ככה: אם יש לכם יכולת לשמור בקבוק בקירור, אתם תמיד יכולים לייצר בקבוק של קמפארי עם מיץ תפוזים - בעיקר אם הפרטנרית שלכם אינה מחובבות האלכוהול. אם היא כן, נסו פסטיס או פרנו אביביים עם מעט קוביות קרח ומים, משקה שמשדרג אוטומטית את הנוף. לחלופין, עדיין במחלקת המצוננים, אפשר ללכת על יין לבן וטוב, מריזלינג קר ועד שרדונה עפיץ ונפיץ.

אם אין לכם כוח להתעסק עם קרח (ואז נשאלת השאלה מה לעזאזל אתם עושים עם הפולנייה הזאת), או שאתם לא מספיק שתיינים בשביל לשים בתיק איזה וויסקי קטן עם שתי כוסיות צ'ייסר, אין לכם ברירה אלא ללכת על יין אדום. איזה? איזה שאתם אוהבים, רק תזכרו שנהוג לשתות יין אדום בטמפרטורה של 17-14 מעלות, כלומר בערך חצי מהמצוי בתא המטען שלכם ביום שמש. בקיצור, גם היין האדום שלכם ירגיש טוב יותר אם תיתנו לו איזה שעה במקרר ואחר כך תסיעו אותו באזור הממוזג של הרכב.

עכשיו קבלו טיפ שעשוי לעשות לכם את הפיקניק, למרות שגם הוא כרוך בקירור - יינות הקינוח הם הענף המתפתח ביותר בתעשיית היין הישראלית. ליקבי רמת הגולן, יקבי בנימינה, יקב הבוטיק בכפר ויתקין ועוד אחדים וטובים יש יינות קינוח מעולים; למרות הסלידה הישראלית האנינה-כביכול מיין מתוק (ר' "מופלץ"), אם תסיימו את הפיקניק שלכם לעת שקיעה עם יין קינוח מתקתק ומצונן היטב בלוויית פרי בשל או חתיכת גבינה בשלה לא פחות, תחזרו הביתה עם חיוך ענקי על השפתיים. וגם על הפנים.

ירקות / מי רוצה להיות מתרומם

גם אם אתם בטוחים שחסה, ממש כמו חומרי סיכה, זה רק להומואים - אתם מוכרחים להכין כמה ירקות לפיקניק. בסך הכל צריך לשטוף אותם ולהניח באיזה כלי מפלסטיק, ואז להשתמש בסכין שהוזכר לעיל כדי לפרק בשטח איזה מלפפון ירוק או שניים, כמה גבעולי בצל ירוק, פלפל אדום, צנונית וכמה עגבניות שרי (שלא צריך אפילו לנסר כדי לאכול). אם אתם מוכרחים לקבל עוד קצת צבע, לכו על זיתי טאסוס יווניים ושחורים; הם מצומקים במלח ומרגישים נהדר בשטח. עוד תגלו שזה די נחמד, למרות שזה בריא.

אגב, אם שיחקתם אותה והפרטנרית שלכם היא מהזן הכוסי - תופתעו לגלות שבזמן שאתם קורעים בפוקצ'ה וזוללים עוד כמה פרוסות גבינה, היא מסתפקת בתקרובת מן הצומח שפרסתם למענה בסכין הקומנדו שלכם. זה אולי לא סקסי כשהיא מחסלת עוד עגבנייה, אבל מאוד סקסי כשהיא במיני. תחליטו מה אתם מעדיפים.

בשר / לא לשכוח חרדל

כאן אנחנו מוכרחים להידרש לנושא הקירור: רק אם יש לכם צידנית אמינה ומפוצצת בקרח תוכלו ליהנות מבשרים קרים כמו רוסטביף, פרושוטו או כל תוצר משובח אחר מן החי. אחרת תיאלצו להסתפק בבשרים יבשים. אבל גם אם זה המצב, לא בטוח שעשיתם עסק רע. הפפרוני, למשל, ידוע כסוחב מעולה של משקאות כבדים כמו וויסקי, ואילו הצ'ובאי ההונגרי עשוי לגרום אפילו לאוכלי סחוג בכפית להתבכיין כמו אלי אוחנה בוועדת המשמעת של ההתאחדות. אבל לא רק על החריפים יקום וייפול החלק הבשרי של הפיקניק שלכם - גם קבנוסים רגילים, סלאמי (נסו את הכפרי-צרפתי) או הרץ הונגרי יעשו את העבודה.

אם בכל זאת נקטתם אמצעי קירור הולמים והבאתם גם משהו מהבשרים העמידים פחות, נסו לפרוס אותם מבעוד מועד בבית: חבל לטלטל גוש רוסטביף קר בדרכים רק כדי לגלות שקשה מאוד לפרוס אותו בתנאי השטח.

בכל מקרה, אל תשכחו שניים מחבריו הטובים ביותר של הבשר - המיונז והחרדל. אבל מכיוון שמרגע פתיחתם הם נוטים לעלות לדרגת רעל מסוכן תוך כמה שעות (בעיקר המיונז), מומלץ ללכת על אריזות קטנות או לפלח מסניף מקדונלד'ס הקרוב את השקיות המעצבנות האלה.

ביצים / יש אפילו מתכון

ממש כמו בסעיף הקודם, ביצה שלא נשמרה כהלכה עלולה להפוך את הפיקניק לבלתי נשכח - ולא במובן החיובי של המילה. אז אם כבר חילקתם את עמידות הקור שבצידנית בזמן הנסיעה המשוער ויצא לכם מתאים לביצים, כדאי לזכור שביצה קשה תשרוד את המסע טוב יותר מכל צורות ההכנה האחרות. אבל מי רוצה לנסוע לחיק הטבע כדי לאכול ביצה קשה?

אם אתם חזק בקטע של פרי התרנגולת, זה המקום להשקיע בשתי אופציות אחרות. הראשונה היא סלט ביצים לשניים: מועכים במזלג שלוש ביצים קשות, שתי כפות מיונז, טיפת מיץ לימון טרי (משומר יקלקל את הטעם), מעט מלח ופלפל שחור. אפשר לשדרג בעזרת בצל קצוץ דק, מטוגן עד להשחמה בשמן שעורבבה בו כפית סוכר. אם לא בא לכם על טיגונים, אפשר לערבב בסלט גם עירית קצוצה. בכל מקרה עדיף להכין לילה מראש, ולא לשכוח לשמור בקירור.

האופציה השנייה היא חביתת ירק, וכאן אני לא הולך להעמיס עליכם מתכון: פשוט ערבבו עם כל ירק ירוק שטעים לכם וארזו בקופסה. גם כאן לא מומלץ לאחסן יותר מכמה שעות, וגם אלה בחלק הממוזג של הרכב.

גבינות / כמה מסריח ככה מתוק

מצטער להפיל עליכם את הבשורה חודש שני ברציפות, אבל הגבינות הן מלכות הפיקניק. באמת, בלי כיכר קטנה של קממבר או ברי ליד היין - כאילו לא עשיתם כלום.

כדי לדעת באיזה גבינות מומלץ להצטייד מעבר לשתי הצרפתיות דלעיל עליכם לחזור לגיליון הקודם, אבל הנה כמה כללי אצבע: גבינות קשות מחזיקות מעמד יותר מאחיותיהן הבשלות, גבינות עזות טעם וריח (כלומר "מסריחות") הולכות יד ביד עם פירות מתוקים - בסוף החורף כדאי להשקיע באגס בשל ועסיסי - ואילו קצ'קבל ופטה ייהנו מחברת זיתים וירקות אחרים. האמת? אפילו גבינת עמק פשוטה תרגיש לכם נהדר בעמק החולה בתחילת האביב.

לחם / רק לא לחסוך

במילה אחת: ארז. ביותר ממילה אחת, אתם יכולים להתקמצן על כל המרכיבים דלעיל, לקנות גבינה צהובה בסופרמרקט וסלאמי בחנות לחיות מחמד, אבל אם לא תשקיעו בלחם - הלך הפיקניק.

כדאי ללכת תמיד על שילוב של שחור ולבן, למשל פוקצ'ה לבנה (שאפשר לקרוע ביד, לטבול בשמן זית ולבזוק מעל מעט מלח גס כדי לספוג את הבקבוק השני של היין) לצד אחד מאותם לחמי בריאות שחורים וגסים עם גרעינים וזרעונים. כדאי רק לזכור שהשחורים, קצת כמו בחיים, קשים יותר: אם הלכתם על לחם בריאות כדאי לכם לפרוס אותו כבר במכונת החיתוך שבמאפייה, אחרת תגלו שנורא קשה לעשות את זה בשטח עם סכין חד-פעמי מפלסטיק.

שונות / סעו חופשי

אמרתם לקרדה? קנינו. אמרתם מטיאס או הרינג בשמן? צעקנו תביאו. שאלתם על חמאת שום-שמיר? אמרנו למה לא. בקיצור, כל מה שיעשה לכם שמח בין לחם ויין יתקבל בברכה, והכל בכפוף לכללים שהגדרנו בתחילת המסע הזה: אופציות הקירור, משך הנסיעה, העדפות המשתתפים והזיון שבסוף.

זיון / למה מה חשבת, קינוח?

בדיוק כשכבר התחלתם לחשוש שסתם גררתי אתכם בפקקים עם כל הדוסים שנוסעים בחול המועד לאיזה קבר צדיקים, הגיע הזמן לספר לכם איך מכל התהליך הזה - מפקק השעם של היין ועד הפקק שבין בית ינאי למחלף חבצלת - יוצא לכם גם משהו טוב.

קודם כל, תודו שלא סבלתם. אמנם קמתם בשבת בשעה שפעם הייתם הולכים בה לישון, אמנם נסעתם בכביש החוף במהירות של 40 קמ"ש, אבל לפחות יצאתם קצת מהעיר וראיתם קצת ירוק.

אבל אם לכם נדמה שנהניתם, תחשבו עליה: ארגנתם הכל רק לכבודה (נניח, שיהיה), ידעתם בדיוק לאן להפנות את הרכב כדי להגיע לזולה הסודית ההיא, שלפתם מהבגז' כמו מקצוענים שתי כוסות יין, פרסתם שמיכה כדי שלא תשב על האדמה הלחה ובצעתם כמו גברים מהפוקצ'ה - בקיצור, הלחלוחית הקלה שהיתה על הדשא היא כלום לעומת הלחלוחית שהיא מייצרת כרגע בעודה מתנמנמת במושב הנוסע.

מתוך גליון מס' 45