נסע בדרך עירונית ב-84 קמ"ש - וזוכה
לא מספיק שהתביעה מוכיחה בבית המשפט שהנאשם נהג במהירות גבוהה. עליה להראות גם כי מדובר במהירות מופרזת ביחס לכביש
מסתבר שלא תמיד די בהוכחת העבירות המיוחסות לנאשם כדי לגרום להרשעתו. במקרה דנן, הואשם נהג בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב בפני השופט שלמה איזקסון, כי נהג במהירות העולה ב-34 קמ"ש על המהירות המותרת בדרך עירונית. התביעה הצליחה להוכיח כי אכן הנאשם נהג באותה מהירות, אך למרות זאת החליט השופט לזכות את הנאשם זיכוי מלא.
מדוע איפוא זוכה הנאשם? הנהג בו מדובר הואשם על-ידי השוטרת רושמת הדו"ח, כי נהג ברכבו הפרטי ברחוב לוי אשכול, המצוי בטבורה של העיר תל-אביב, במהירות 84 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. במקום לא נמצאו תמרורים המגבילים את המהירות המותרת ל-50 קמ"ש והדרך שבה מדובר הינה רחבה ומחולקת על-ידי שטח הפרדה בנוי לשני כבישים. לכן, הגבלת המהירות מותנית בהוכחה שהדרך הינה עירונית.
על-מנת שהדרך תחשב עירונית צריך להוכיח לא רק שהדרך נמצאת בתוך העיר, אלא שבכניסה אליה גם היו מוצבים תמרורי שטח בנוי (תמרורי ב-24). במהלך הדיון שאל הסניגור את השוטרת, רושמת הדו"ח, האם היא בדקה כי אמנם מצויים בכניסה לכביש תמרורי ב-24. השוטרת השיבה כי היא לא תמיד בודקת בתחילת משמרת את קיומם של התמרורים הסמוכים למקום המדידה.
לאור זאת, ומשלא הוכח כי תמרורי דרך עירונית אומנם היו מוצבים בכניסה לכביש במועד שבו נרשם הדו"ח - ולמרות שאין ספק שרחוב לוי אשכול מצוי בתוך תחומה של העיר תל-אביב - הנאשם זוכה.
גילוי נאות: עורכי הדין אילון אורון ואלעד שור ייצגו את הנאשם בתיק
לפנייה לכתב/ת 
