ניגוד העניינים של מכוני הבדיקה
קשרי העבודה הגוברים בין מכוני הבדיקה לחברות ליסינג ומגרשי טרייד-אין מעוררים חשש לאמינות הבדיקות. הגיע הזמן לקבוע כללים ברורים לקשר הזה
תדמיתם של מכוני הרישוי שבהם מבצעים בדיקות רכב לפני קניה לא הייתה מזכה אותם בפרס ישראל בתחום האמינות. אז נכון שאסור לדבר בהכללות. יש ויש. אבל מטבע הדברים, כאשר רוכשי הרכב מצפים לקבל מידע אובייקטיבי ומדויק על מצבו ולפעמים זה לא קורה בגלל שיקולים זרים של המכונים, התדמית נפגמת.
למרבה הצער מתברר, ומדובר כבר בתופעה, שמכוני רישוי לא מעטים פועלים תוך חשש לניגוד עניינים מובנה. הכוונה היא לשיתוף הפעולה שבין סוחרי רכב ואתרי מכירה גדולים לבין מכונים שונים.
לא מכבר דיווחנו על כך שמשרד התחבורה אסר על המכונים לבצע בדיקות קניה ומכירה לרכב מחוץ לכתלי המכון. האיסור היה תוצאה של תלונות רבות על מכוני בדיקה הפועלים אצל סוחרי רכב ועל רמת האובייקטיביות שלהם.
באותה הזדמנות גם המליץ משרד התחבורה לקונים שלא להסתמך על טופס הבדיקה שמציג להם הסוחר, אלא לקחת את הרכב בעצמם לבדיקה במכון רישוי לבחירתם. זאת, בין השאר, משום שאם יימצא בעתיד ליקוי ברכב שהבדיקה בו בוצעה בהזמנת הסוחר, הרוכש לא יוכל לתבוע את נזקיו ממכון הבדיקה. שכן הוא אינו צד בביצועה.
ולמה הזכרנו את כל זה? כי באחרונה פנה למשטרה עו"ד רמי שפאן, היועץ המשפטי של איגוד מכוני הרישוי, בבקשה לחקור את פעילות של אחד ממכוני הבדיקה. מדובר במכון בנתניה (מכון גבאי) שעל בעליו נמתחה ביקורת חריפה בפסק דין שנתן באחרונה השופט קובי ורדי בבית משפט השלום בתל אביב. המכון הואשם בכך שבדק רכב והעלים ממצאים על מעורבותו בתאונת שילדה קשה, תוך שיתוף פעולה עם סוחר הרכב שממנו נרכשה המכונית. ללמדך שגם כאשר הבדיקה מבוצעת כחוק, בין כתלי מכון הבדיקה לרכב ולא בסניף שנבנה במיוחד במתחם שבו פועל סוחר הרכב, קיימת האפשרות לשיתוף פעולה בין הסוחר למכון, לרעת האזרח כמובן.
אנחנו כמובן בעד שהמשטרה תחקור את פעילות מכון הבדיקה ושאר המעורבים בפרשה, כפי שמבקש עו"ד שפאן בשם איגוד מכוני הבדיקה. אבל זה כאמור אינו המקרה היחידי של מכון שסרח. ובמקום רק לגלגל עיניים לרקיע ולרוץ ל"פריץ" ולבקש את מעורבותו, טוב יהיה אם מכוני הבדיקה והארגון שלהם יעשו בדק בית עצמי, ויקבעו כללי אתיקה מחייבים יותר ביחס לעבודתם כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים.
ומצב כזה קיים, ואף הולך ומתרחב, במערכת היחסים שבין מכוני הבדיקה לבין אתרי המכירה הגדולים של מכוניות משומשות שמפעילות חברות הליסינג ומגרשי הטרייד אין. שהרי ברור שמכוני הבדיקה שאליהם נשלחות המכוניות הללו לבדיקה על-ידי אתרי המכירה לרכב יודעים היטב מאיזו צד מרוחה פרוסת הלחם, ומי הוא ספק העבודה העיקרי שלהם. וברור להם גם באיזה תוצאה של הבדיקה מעוניין סוחר הרכב. אז ניגוד העניינים שבשיטה הזו הוא ניגוד עניינים מובנה, ומזכיר מאד את ניגוד העניינים של שמאי הביטוח המופעלים על-ידי חברות הביטוח.
ועד שהעניינים האלה יוסדרו בצעו את בדיקות הקניה במכון שאתם בוחרים ועל חשבונכם כעצת משרד התחבורה, ואל תשמחו שהסוחר חוסך לכם כמה מאות שקלים בבדיקה. זה עלול לעלות לכם לאחר מכן הרבה יותר כסף.
