הכספת
גם אחרי שרוקן את חסכונותיו, טאלנט השחרית של ערוץ 10 כבר לא מפנטז על הפריים-טיים. לפני שהוא מזדקן (כבקשתו) בתוכנית הבוקר, אברי גלעד מסגיר הכל על הלימוד הרוחני שלו, על ניהולה הכושל של הקריירה, על הנפילה, ההתאוששות, וגם שיקום היחסים הבלתי צפוי עם ארז טל, כולל המערכון הקסום שאלתרו על הגג ביום העצמאות. מה יש? הכל, בערך
אומרים שאברי גלעד הפך רוחני. אומרים שהתקרב לדת. אומרים שיש לו גורו. הכל, אני חושש, די רופף ביחס למציאות, אבל אין ספק שגלעד עובר משהו. איזו הזדככות נפשית. איזה מהלך.
אני לא יודע למה בדיוק ציפיתי עם ההגעה לביתו בשכונה צפון תל-אביבית שקטה, אבל יצא שהופתעתי; גלעד מתגורר בדירה מרווחת מהסוג שבז'רגון לוחות הדירות יוכל להיקרא "לא משופצת". ללא פרקט, ללא גומחות גבס אופנתיות, ללא גופי תאורה שעלותם כמערכת סלונית, ללא כל סממן יאפי עכשווי; למעשה, זו דירה כמעט סטודנטיאלית למראה: שטיחים, כריות על הרצפה, קצת בדים הודיים על הקירות. תחושת שאנטי מרחפת בחלל, היא אינה כופה עצמה בכוח. אבל מרחפת.
זה לא מתיישב לחלוטין עם הגלעד שאיתו אני מסתובב מאז ימי "מה יש" - טיפוס זיפי, חד כתער, מלטף ונושך ושולף ללא התרעה, ציניקן. בגילו ובמעמדו, הייתי מצפה מגלעד לפרקט וגומחות. אבל בגילו ובמעמדו, גלעד אינו מתעקש להתיישר עם זיכרונותיי המקובעים.
חיצונית, כמובן - למעט הלבנה חלקית של השיער - מדובר באותו גלעד. אבל בתוך הגוף המוכר, שלא השמין כמעט, פועם כרגע מנוע משופר, מוגדל, יותר שסתומים, הרבה יותר לב. גלעד הנוכחי אינו עונד עוד את הציניות הטבעית שלו על שרוולו. גלעד של עכשיו הוא מצפוניסט שמרן במישרה חלקית, שערכיו המוצהרים - גידול ילדים ללא רעש רקע טלוויזיוני משחית, ערכים סביבתיים ירוקים, התנגדות מעשית לשחיתות פוליטית וחיים ותזונה בריאים יותר, בין השאר - הופכים אותו לוחמני בחזיתות רבות. הם גם הופכים אותו, סופית, להרבה יותר עיתונאי מבדרן. זהו שחר של גלעד חדש, ושווה לעקוב אחריו.
אז שירו איתי, ניצנים: מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים? מה קרה לילד רובי שדיבר על "מים מים"? מה קרה לילד אברי, שבגיל 43 לומד עם אברכים וחילונים את תורתה הרוחנית של המורה ימימה? מה קרה לילד מ"מה יש", לטמבל מ"העולם הערב", לליצן מ"עשינו עסק", לגבר מ"הפיתוי", לגומל החסדים מ"אברהם ויעקב"? הנה מה קרה: הוא יום אחד לפתע קם, ונעלם. לשנתיים. ואותר לאחרונה כשהוא מגיש תוכנית בוקר בערוץ 10. משהו בטוח קרה שם, ולא רק בגלל שכדי לראות אותו עכשיו, צריך לקבוע השכמה.
הלכתי על גדול מדי
השינוי הזה בא לגלעד לאחר שמישהו אכן הזיז את הגבינה שלו. באמצע שנות התשעים הוא עדיין היה מלך רייטינג מן המניין. "הפיתוי", שעשועון בהנחייתו, המשיך ל"המצב", תוכנית סאטירית - שתיהן בטלעד, שתיהן לא שרדו, וגלעד נדרש לשלם בגופו את המחיר. "את הכישלון ייחסו לי", הוא נזכר. "ובאיזשהו שלב, בטלעד אמרו: יותר לא עובדים עם אברי". ובמילים פשוטות: גלעד חווה את המקבילה הטלוויזיונית לניתוק רפואי מהמכשירים. למעשה, הקריירה שלו מתה, קו ישר במוניטור, וגלעד ראה את האור הלבן בקצה המנהרה. שידוריו הסתיימו. "התמוטטות קריירתית מוחלטת", בניסוח שלו.
אמרו לך מפורשות שלא עובדים איתך יותר?
"זה נאמר באופן הכי ברור על ידי האנשים הקובעים בטלעד. המנכ"ל עוזי פלד אמר בראיון שכמגיש אני לא משהו. נעלבתי, וזה גם מאוד הדאיג אותי, כי זה מטה לחמי. הבנתי שזו תעשייה שבה רגע אחד אתה שווה הכל ואתה הכי יקר בעולם, היהלום, וברגע הבא אתה פשוט אף אחד, אתה החדשות של שלשום, לא שווה שקל".
גלעד הועלם מהמסך, קיבל את הכתף הקרה והרגיש את מה שניסח וודי אלן לפניי: זו לא רק תעשייה שבה כלב אוכל כלב, זו תעשייה שבה כלב לא מחזיר טלפון לכלב. ככל שזה נשמע בלתי אפשרי, גלעד כבר ראה את המצוקה בגובה העיניים והתכונן לביצוע ריקוד הלימבו מתחת לקו העוני. "חיסלתי את כל חסכונותיי", הוא נזכר. "הדבר היחיד שנשאר זה גלי צה"ל - ושם אני מקבל נטו 2500 שקל בחודש. אני יודע שעכשיו יהיו תגובות באינטרנט, 'מה הוא בוכה, בסלילי דימונה מקבלים פחות', נכון, אבל זה מה שאני מקבל שם, ואין לי שום טענה. זה התחביב שלי. כשזה הופך להיות העבודה המרכזית, זו בעיה. שנתיים לא עשיתי הרבה. חייתי בחרדה, לפעמים ייאוש. הייתי מאוד מודאג ועצבני. הרגשתי כמו בנאדם שחותם בלשכת תעסוקה ולא מוצא עבודה חדשה, אז הוא יושב בבית ואין לו מה לעשות. כבר הייתי מוכן להגיע די נמוך בשביל להמשיך להתקיים".
היית חושב שהמותג "אברי גלעד" תמיד יהיה שווה משהו, לא?
"לרגע הוא לא היה שווה כלום. ממש כלום, בשום שוק. זה השיעור הכי חשוב שלמדתי, ואני אסיר תודה על הניסיון הזה. ברור שכשאתה נמצא בתוך הבוץ, אתה לא יכול להרגיש שהוא רפואי, אבל בדיעבד, הייתי צריך מכה חזקה כדי לחזור למקום צנוע, פשוט ואמיתי, כי הקריירה שלי היתה רצף של אי-דיוקים, הסתנוורויות וגחמות".
בואו נחסוך לגלעד את הצורך להישמע כמי שמכר את הפרארי שלו, שכן גם אם סיפור המסגרת הרוחני דומה, הפרטים שונים מהמקובל בענף הבומבמלות. אל קבוצת הלימוד בשיטת ימימה - שיטה שייסדה המיסטיקנית ימימה אביטל ואמורה, בשתי מילים לא הוגנות, לנקות רעשי רקע מיותרים ולהשיג צלילות מחשבתית באמצעות ריכוז, דיוק וצמצום - הגיע דרך חבר, דורי בן-זאב. "הוא נתן לי טלפון, הלכתי לשיעור ולא הבנתי כלום. קלטתי שמדברים עברית, זיהיתי את האותיות, אבל לא הבנתי איך זה מתקשר למשהו. אבל התמדתי כי הרגשתי שמשהו בזה חשוב לי. אחרי חודש התחלתי להבין, ולאט-לאט, גם החיים התחילו להשתנות. קיבלתי את תוכנית הבוקר, ופתאום התחיל גל חדש של עניין בי. פתאום שמו לב שלא הייתי שנתיים ואולי בכל זאת יש בי משהו, ואולי למרות גילי המתקדם, קמטיי העמוקים ושיערי המאפיר אפשר עוד להוציא מהפרה הזקנה איזו כוס חלב".
הצלחת להבין למה פנו לך עורף משך שנתיים?
"הלכתי על גדול מדי, נוצץ מדי ועשיר מדי. את שלב הסנטה קלאוס בקריירה שלי (בתוכנית 'אברהם ויעקב', עם קובי מידן - ר"ש) עשיתי ממקום שאז חשבתי שהוא נקי, אבל לא קיימתי את הכלל - שנתינה חייבת להיות רק לטובת המקבל, ואם הנותן חושב תוך כדי הנתינה גם על טובתו, סופו שישלם על זה ביוקר. בנתינה הטלוויזיונית אתה קודם כל חושב על טובתך. אתה חושב איך זה ייראה על המסך, כמה רייטינג זה יביא, ורק אחר כך חושב על המקבל. חשבתי שרואים את התמימות שאני מגיע איתה לנתינה, ומסתבר שכל מבקריי ראו משהו שאני לא ראיתי, ולמדתי שיעור בדרך הקשה".
למה לחזור לערוץ 2?
משבר אמצע-הקריירה הזה, הקריסה מגג מגדלי פריים-טיים ערוץ 2 לקרקע המציאות קפוצת הארנק, היא האירוע המכונן של פרק ב' בחייו התקשורתיים של גלעד, ובו יסופר כיצד הבין גלעד כי "כמו שידידי הטוב קובי מידן אמר לי לא פעם - ולא קיבלתי את זה בזמנו - אזור המחיה הטבעי שלי זה בצד, לא באמצע".
עם ההבנה כי ניהול הקריירה הטלוויזיונית שלו בשנות התשעים היה, רובו ככולו, טעות - "אני מנהל נוראי. אל תיתן לי לנהל כלום לעולם" - גלעד עבר לבוקר המוקדם, לערוץ 10, רחוק מהמרכז אבל לא נידח.
זו, בהליכה, תוכנית הבוקר הטובה ביותר כרגע על המסך, ותסמכו על השילוב שבין אברי גלעד ללינוי בר-גפן, היפה והחיה לבחירתכם, שכבר יראה לבוקר הישראלי מאיזה צד מרוחה הירדנה. ועדיין; תוכנית בוקר. אברי גלעד בבוקר. יותר מזה: עכשיו גלעד מבטיח - באיזו נחישות כמעט מעוררת חשד - כי תוכנית הבוקר הזו היא האישה שאיתה היה רוצה להזדקן. "הייתי רוצה שכשאמות, יגידו, נגיד, בחדשות הערב: 'ערב טוב, הבוקר הלך מר בוקר לעולמו'. באמריקה אנשים עושים קריירה באותו תפקיד 25 שנים". מה שנקרא, לא נסחפנו. שכן מיד הוא ממהר לסייג: אם לא בוקר, גם לייט-נייט בא בחשבון. רק לא פריים-טיים. "להיות בפריים-טיים זו פשרה עצומה, כי בפריים-טיים אי-אפשר להגיד כלום. אם כבר הפריים-טיים מכוון היום לילדים, עדיף לעשות חדשות לילדים בערוץ הילדים".
מה יחזיר אותך לערוץ 2?
"למה לחזור לערוץ 2? ערוץ 10 מציע את כל מה שאני רוצה, חוץ מתחושת הביטחון שהאופרציה תעבוד גם מחר בבוקר. זה אין. לא בטוח שמחר בבוקר לא תבוא לעבודה והשער יהיה מרותך ויהיה כתוב 'מצטערים, חבר'ה'. זו לא תחושה נעימה לעבוד ככה, אבל הצניעות מחשלת. לא יודע אם אפשר להחזיר אותי לערוץ 2. באתי לערוץ 10 כדי להישאר, והכי חשוב לי לעשות את הדברים שיגרמו לי לקום בבוקר שמח. כשאני קם בבוקר ויוצא מהבית, אני מסתכל על השמים ומברך, וכל בוקר יש לי נוסח אחר: 'ברוך אתה בורא כל מיני ציפורים מצחיקות, או 'ברוך אתה עושה אדים על שמשות' - מה שיש באותו רגע. כשאני יוצא מהבית בבוקר, אני יוצא בשמחה. גם כשזה בחמש בבוקר. האם יש סכום כסף שיקנה אותי? כן. אבל בלי השמחה, מה זה שווה בכלל".
ארז עושה על האש
גלעד, אפשר להתרשם, למד את הלקח, קם על רגליו וכל זה, אבל בחייכם; מה יוצא לנו, מוקיריו הוותיקים, כאשר פאפא גלעד מותיר אותנו יתומים מאחור, מוחים חרישית על עבר של נונסנס מפואר שנדמה שלא ישוב? מחתרת הקלטות סביב "מה יש", תוכנית הרדיו שממנה נורו הוא וארז טל לחלל הגלקסיה התקשורתית הישראלית כמו מתותח גרעיני, מוסיפה להתקיים, וגם הבאזז סביב פרקי "העולם הערב", המיזם הטלוויזיוני שלו ושל טל מימי שידורי ערוץ 2 הניסיוני, מעולם לא שכך. הנה, ממש לא מזמן זכתה "העולם הערב" במשאל גולשים שערך ynet בסוגיה איזו תוכנית טלוויזיה הכי ראויה לקאמבק (בהנחה ש"קרובים קרובים" אולי ראויה, אבל לא לקאמבק). בתגובה למשאל, לא פסל טל על הסף את האפשרות להפיק פרק קאמבק, אבל גלעד הבהיר אז כי מה שהיה היה, וכולכם מתבקשים להתפזר.
הוא שיקר, כמובן. במסתרים - להלן בחשכת סלונו - מתברר כי גלעד יושב עם בתו איה בת התשע ומראה לה פרקים נבחרים של "העולם הערב". "היא מאוד אוהבת את 'מים מים' בכיכובו של הילד רובי. זה הגיל. אין גיל אחר לאהוב את זה".
אני דווקא אהבתי את זה בגיל 25.
"למערכונים הטובים היא מתחברת, למרות שיש שם כמות בלתי רגילה של מערכונים לא טובים. מה שכן, היו שם הרבה רגעי קסם, וגם חשיבה טלוויזיונית מעניינת, פריצת גבולות והרבה המצאות - המצאות שהומצאו בשקל".
ובכל זאת פסלת מראש אפשרות לקאמבק.
"כיום, כשיש כל כך הרבה גאונים קומיים על המסך, אני לא יכול לבוא עם השניים וחצי פרצופים והשלושה קולות שאני יודע לעשות ולייצר משהו הגיוני. זה לא בסטנדרט, ואני לא רוצה לעשות מעצמי צחוק. אני לא בליגה ולא בטריטוריה, אז בשביל מה לי". זו לא השורה התחתונה, אל תטעו. מעריצי העבר של גלעד וטל, מי שעבורם משמשת הזוגיות הישנה בין השניים כאיזו סאגה ישראלית תקופתית ורבת-תהפוכות כמו מדובר היה בפנקס שירותם המשותף של רבין ופרס, מוזמנים לפרק הנוכחי בסאגה: ההשלמה. החזרה איש לזרועות אחיו. בקרוב הדי-וי-די.
"זה התחיל ביום הולדתי הקודם", מסגיר גלעד. "עד אז לא דיברנו הרבה שנים. וחשבתי לעצמי מה המתנה הכי גדולה שאני רוצה ליומולדת, והגעתי למסקנה שהדבר שאני הכי רוצה זה לחדש את היחסים החמים עם ארז. התקשרתי אליו. אמרתי: יש לי יומולדת, והדבר שאני הכי רוצה ליומולדת זה לאכול איתך ארוחת צהריים ולדבר. כך עשינו, וכנראה ששנינו רצינו את זה. זה פתח משהו נורא כיפי. המשקעים הם משקעים, והכל קיים, אבל אנחנו הכי בסדר משהיינו הרבה שנים, וזה אחת השמחות הכי גדולות שלי".
הצטערת בשבילו על "איפה אתה חי"?
"אני מצטער בשבילו כשהוא נמצא בסבל. ידעתי מה זה להרגיש במקום הזה. והיו לנו הרבה שיחות על הדבר הזה. אבל גם שמחתי בשבילו, כי כל קושי מאזן את המערכת. צריך לפעמים לחטוף איזו לאטמה טובה לראש בשביל להתאזן, לקבל פרופורציות. אני מאוד-מאוד שמח שהוא התחתן. ושהוא בהריון. אני כל כך שמח שהוא הולך להיות אבא ולחוות את כל מה שאני חוויתי וחווה".
היית בחתונה שלו?
"אף אחד לא היה".
הוא היה בשלך?
"אז לא היינו חברים. לא הזמנתי אותו, ואני מצטער על כך. אבל מה, את ערב יום העצמאות העברנו יחד על הגג שלו".
עשיתם על האש?
"הוא עשה. צפינו בזיקוקים, ופתאום עשינו משהו שלא עשינו מיליון שנים: אלתרנו מערכון. הוא היה המגיש באולפן ואני הייתי פרשן לענייני זיקוקים. היינו שם רק שנינו ועוד בחורה שהיתה הקהל, וזה קרה מאליו, באופן ספונטני. עשר דקות, שפתאום הקסם הזה, שלא קרה כל כך הרבה שנים, קרה".
אז תעשו משהו יחד?
"היוזמה המקצועית הראשונה שלנו יחד היא להוציא מארז די-וי-די עם המיטב של 'העולם הערב'. זה המעט שאני רוצה לעשות להנצחת מפעלנו המשותף. אבל כל אחד מאיתנו יצטרך כיום לעשות דרך ארוכה כדי שנוכל להיפגש באיזשהו אמצע. וזה לא נראה לי אפשרי".
אתם עדיין באותו ביזנס.
"אני לא רואה את זה ככה. לשמחתי הגדולה, הקריירות שלנו נפרדו סופית, ואין מה להשוות ביניהן. הוא עשיר ממני פי מיליון, מוכר את התוכניות שלו בהרי המגרב ובעמקי הגנגס, ואנחנו פשוט לא עושים את אותה עבודה יותר. הוא מפעל ענק, ואני בית מלאכה קטן".
אתה מגזים. נטיות ההשתטות שלכם הרי לא ממש השתנו.
"לא. אצלו הן התערבבו ברצון להגיע למקסימום קהל, ואצלי הן תמיד חייבות לשאת מסר. כבר ב'מה יש' זה היה ככה. רק שככל שאנחנו מזדקנים, השריטות שלנו יותר עמוקות. אז שאני אגיד עכשיו שלא נעשה כלום יחד? אולי בעוד חמש שנים פתאום נפרסם יחד את אחוזת ראשונים".
מועדון המעריצים של לפיד
ארבע פעמים בשבוע מגיע גלעד לשיעורים במסגרת הלימוד שלו. קהל הלומדים המעורב - דתיים וחילונים - שחרר, איכשהו, את ההערכה הרכילותית כי גלעד, כפי שנהוג לכבס את זה כעת, "מתחזק" או "מתקרב". הוא לא, לדבריו. "אני אתאיסט", הוא מבהיר. "וזה לא קירב אותי לדת אלא לדתיים שאני לומד איתם, שמתארחים בביתי ואני מתארח בביתם. אני מרגיש שהפסדתי הרבה בזה שמשך שנים התייחסתי אליהם כאל 'דתיים' - אנשים שחיים במעגלי חיים אחרים. אני אוהב את האינטראקציה איתם, היא איכותית ומשמעותית".
בתקופת הסדיר בגל"צ, יכולת לראות את עצמך במקום שבו אתה נמצא היום?
"לפני שש שנים, בעונה הראשונה של 'אברהם ויעקב', אירחנו את רפי גינת. ישבנו איתו בחדר הלבשה לפני התוכנית ופטפטנו, וגינת אמר: ביום שיציעו לי תוכנית בוקר, אני אדע שהקריירה שלי הסתיימה. המשפט הזה הולך איתי הרבה. האם הקריירה שלי הסתיימה? אני עושה תוכנית בוקר, ומרגיש שהקריירה שלי רק התחילה. בתוכנית בוקר, מבנה האישיות שלי יכול להיות הכי מנוטרל מלחצים, מציפיות, מהתנפחות מופרזת, מכספים לא פרופורציונליים לעשייה".
גם מצופים.
"תוכנית הבוקר היא תוכנית מאוד נצפית בערוץ 10. אנחנו מגיעים לחמישה אחוזים רייטינג. אבל כן, הלכתי לצד, על כל מה שכרוך בזה: פחות צופים, פחות כסף, פחות תשומת לב ציבורית, פחות חגיגת האני".
כל אייטם בתוכנית מעניין אותך?
"אייטם על בישול מפרום, לקראת המימונה, לא ממש מעניין אותי. העניין הוא להבין שהבנאדם שיושב מולי הוא עכשיו כל הקיום שלי. לחמש דקות הוא הדבר שהכי מעניין אותי בעולם. לפעמים שיחה מתחילה ואני רוצה למות, אבל זה קורה באחוזים נמוכים מאוד".
איפה, בכל זאת, חשבת שתהיה בגיל הזה?
"חשבתי שאהיה לטרמן, באיזשהו אופן. אני הכי קרוב לזה שאפשר בנתונים כרגע בארץ".
אולי אסף הראל התקרב יותר.
"מה שמפריע לי בלהיות לטרמן, זה שיותר מדי דברים חשובים לי באמת. חשוב לי לקבוע איזה סדר יום, שחלק מהשיחות שאני אנהל יהיו משמעותיות לי באמת. יאיר לפיד עושה שלוש שיחות גדולות וחשובות בתוכנית. אני לא בנוי לזה. אני בנוי לעשייה רציפה, שלא כל המתח והעשייה של השבוע יהיו מונחים על שיחה אחת".
יש קינאה בלפיד?
"אני באופן רשמי שייך למועדון המעריצים של יאיר לפיד, ומשלם דמי חבר. אבל אני לא רוצה להיות יאיר לפיד. זה אומר להיות כל הזמן בלב השיח הציבורי, וזה מצמצם את הקיום שלך באופן בלתי נסבל. אני רוצה להיות רבע אנונימי".
סבלת מזה כשהיית בפריים-טיים?
"בדיעבד, מאוד. אבל אז הייתי שיכור. כשאתה שיכור אתה יכול לחשוב שאתה מאוד מבלה, וכשאתה מתפכח אתה אומר, וויי, מה עשיתי".
ומבזק השעה תשע לקוראות שעוד נותרו איתנו: גלעד לבד. עקרונית. ומספר הסלולרי שלו ממש זכיר. הוא גרוש ותיק מחלי גולדנברג, ומכחיש פרסומים מהזמן האחרון, שלפיהם נלכד בידי צעירה ממנו.
עם איזו אישה אתה צריך להיות?
"קרובה אל עצמה, אוהבת את עצמה - ומהסיבות הנכונות - מצחיקה בטירוף, וכמובן, יפה להדהים. טוב, אני קצת מגזים, אבל אני אוהב נשים יפות, מה לעשות; פגם, אבל אני לא יודע איך להשתחרר ממנו".
מבוגרת או צעירה ממך?
"היום אני מעדיף נשים צעירות. בגלל שעם כל כובד שנותיי אני, באיזשהו אופן, עדיין נער אהבל, ונוח לי להתחבר לצעירים ממני. אישה בגילי זה כבר מלא חבילות. זה בדרך כלל יותר מילד אחד, ואם אין ילדים אז זו דחיפות מאוד גדולה. אני אוהב נשים צעירות, לא שדעתן קלה, שדעתן יציבה. ולא צעירות מדי, אני עוד לא מסתובב עם בנות 19".
פרשת נישואיך הראשונים היא נקודה שאתה שלם איתה?
"אני חושב שלא הייתי בה במיטבי. אני חושב שבטח גרמתי הרבה צער וסבל, הרבה יותר מכפי שהייתי רוצה לחשוב אפילו. אבל מכל הדברים לומדים. זה לא יקרה ככה שוב".
"כל מבקריי ראו משהו שאני לא ראיתי". אברי גלעד
צילום: שמואל יערי
עשיר ממני פי מיליון. ארז טל
צילום: צביקה טישלר
למדתי שיעור. קובי מידן
צילום: יוסי צבקר
מומלצים
