שתף קטע נבחר

בין בלינצ'ס ללא תרצח

3,300 שנה אחרי שבקעו הקולות מהר סיני, השמעה נוספת, פנימית תהיה יעילה יותר מעוד משטרה

חג השבועות כבר כאן, ואיתו, כמו תאומים סיאמיים, מתרוצצים במחוזותנו מתכונים לעוגות גבינה ולבלינצ'ס. מחלבות מציגות בגאווה את שפע תוצרתן כיד הדמיון הטובה עליהן. בקיצור, חגיגה גסטרונומית במיטבה, שרק המנגל של יום העצמאות יכול להתחרות בה. ושוב מקיימת ההתיישבות העובדת חגיגות ביכורים, המזכירות לנו ניחוח של פעם, אך הן נעדרות יכולת ממשית להתחבר להווה. כי בשביל הישראלי הממוצע, חובק העולם וההיי-טק, חציר וטבע הם מושגים נאים, אבל שייכים זה מכבר לעולם שאבד עליו הכלח.

 

האם בכך מסתכם חג השבועות? האם הוא הפך לעוד סוף שבוע ארוך, בעל פוטנציאל של השמנת יתר? או שאולי החברה הישראלית מסוגלת להפיק ממנו משהו מעבר לכך? מעבר לתכנים החקלאיים הקשורים בחג, כרכה אותו המסורת היהודית לזמן מעמד הר סיני, בו ניתנו עשרת הדיברות. יותר מ-3,300 שנה אחרי שבקעו מן ההר הקולות המכריזים "לא תרצח", זקוקים אנו בדחיפות להשמעה נוספת, פנימית. 

 

בימים אלה חווה החברה הישראלית מקרי אלימות קשים. יותר ויותר נדמה שהמציאות הקשה הפכה לנורמה: נער מסוגל להרוג את אמו בשל ממתק שסירבה לרכוש עבורו; אדם יכול לדקור את רעהו בגלל ויכוח על חניה. שוב ושוב הוכחנו כי מול איומים חיצוניים, קשים ככל שיהיו - אנו עומדים בגבורה, מתוך הבנה ואמונה שיש כאן חברה שלמענה ולמען עתידה כדאי להתאמץ, להשקיע ואף להקריב בעת הצורך. אלא שגל האלימות מבית פוגע בתחושת הביטחון הבסיסית ביותר של כולנו. 

 

ועדות שהוקמו ועוד תקומנה מחפשות לשווא פתרונות בתחום האכיפה, ענישה מחמירה ונוכחות משטרתית מוגברת. אך לא בכך טמון שורש העניין. אלפיים שנה מנהל עם ישראל את חייו, ומעטים היו הרוצחים בקרבו - זאת ללא משטרה פעילה ומערכת משפטית אסרטיבית. הערובה האמיתית לעולם של ביטחון אישי וחיים חברתיים שלווים נעוצה בהנפתו מחדש של הקוד האתי הבסיסי, עליו מושתת עמנו, בראש חוצות. אלה הם עשרת הדיברות, שקיבלנו בהר סיני והנחלנו לשאר העמים. זהו הציווי "לא תרצח" - בשום מצב (זולת הגנה עצמית), ללא הבדל גזע, מעמד ומין.  

 

לא צריך להיות "דוס" כדי להבין, שחברה חייבת להעמיק את יסודותיה הערכיים על מנת לשרוד. אי אפשר לבנות על כך שזוכרים משהו ממה שלמדנו בבית-הספר פעם, כשהיינו צעירים ויפים. אם חפצי חיים אנו, נצטרך פעם-פעמיים בשנה לחזור ולשנן את הדברים הכל כך פשוטים, את הערכים הכי בסיסיים, כדי שנוכל להעבירם הלאה. חג מתן תורה הוא הזמן המתאים לחזור אל שורשי היום בו הפכנו לעם, זמן לשנן שוב את הדיברות שקיבלנו, כדי להפוך את הפשוט והמוסכם על כל בן תרבות לחוקי חיים, שלא ניתן להיפרד מעליהם.

 

הרב דוד סתיו, רבה של שוהם וחבר הנהלת ארגון רבני צהר

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים