פרחים לשבת

השבוע פורסם כי בעלי חנויות הפרחים בתל אביב זועמים על מגדלי הפרחים. למה, אתם שואלים? כי המגדלים, ברוב "חוצפתם", מעיזים למכור לתושבי העיר והמבקרים בה פרחים במחירים זולים. בעלי החנויות, מסתבר, מוחים נגד שוק הפרחים בגן מאיר בתל אביב (ליד החלק הדרומי של רחוב המלך-ג'ורג'), שבשלושת ימי שישי האחרונים הציע למבקרים בו פרחים במחירים מוזלים. מדובר ביוזמה ברוכה ומוצלחת של עיריית ת"א וארגון מגדלים.

אבל היוזמה הזו כלל לא מוצלחת לפי בעלי החנויות: "השוק הורס לנו את העסקים. ימי שישי הפכו שוממים מאז שהשוק פועל ואנחנו נאלצים לזרוק כמויות גדולות של סחורה", הם מתבכיינים, ומוסיפים: "יש לנו הוצאות גדולות על שכר דירה וארנונה אבל זה לא מפריע למגדלי הפרחים לגרום לנו הפסדי ענק".

האמת, זה לא צריך להפריע למגדלי הפרחים. הם אלו שנוטעים את השתילים. מגדלים אותם, משקים אותם שומרים עליהם מפני מזיקים, מעסיקים פועלים ולבסוף גם קוטפים ואורזים אותם. לכן, אם הם רוצים להרוויח קצת כסף ישר לכיס בלי פערי תיווך, זו זכותם המלאה. ואם הם עושים זאת וגורמים לצרכנים לקנות פרחים לשבת במחירים שפויים - אדרבא ואדרבא.

אבל בעלי החנויות זועמים. הם לא רגילים לתחרות מצד המגדלים. הם רגילים לקנות מהם בזול ולמכור לנו ביוקר. מאוד ביקר. כי לפי חיים חדד, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, "פער התיווך בענף עומד על מאות אחוזים ואף יכול להגיע לאלף אחוזים. ורד שהחקלאי מקבל עבורו חצי שקל נמכר בחנות בתל אביב ב-5 שקלים".

אז בעלי חנויות פרחים יקרים (תרתי משמע): אני מבין שקשה לכם עם תחרות, אבל יש מושג שנקרא שוק חופשי. רוצים שיקנו אצלכם פרחים לשבת? תוזילו מחירים ותקבלו צרכנים.

פשוט, לא?