היום: בג"ץ יכריע בעתירות נגד פינוי-פיצוי

ההכרעה המשפטית: הרכב של 11 שופטי בג"ץ יכריע היום (ה') ב–12 עתירות שונות נגד חוק פינוי-פיצוי, במסגרת תוכנית ההתנתקות.

על הפרק עומדות שתי עתירות עקרוניות. האחת, עתירתה של המועצה האזורית חוף עזה, הנוגעת בפן החוקתי של החוק, ובה מבקשת המועצה לבטל אותו, מאחר שלטענתה עצם הפינוי פוגע בזכויות אדם באופן בלתי-מידתי. עתירה עקרונית נוספת נוגעת לפן הכלכלי ובה מונים העותרים 40 "עוולות כלכליות" שנוצרות לטעמם מהחוק. 

כמו כן יכריעו השופטים בעתירות של בעלי מפעלים באזור התעשייה ארז, בעתירתם של תושבי חומש ויישוב נוסף בצפון השומרון, שדורשים להגדיל את סכום הפיצוי למפונים, בעתירה של חקלאים, הטוענים כי החוק פוגע בחוק יסוד: חופש העיסוק, וכן בעתירה נגד הרכב ועדת הזכאות. כמו כן תוכרע עתירה של ח"כ בני אלון (האיחוד הלאומי) הנוגעת לפן פרוצדורלי של צווי הפינוי, וכך גם עתירות נוספות.

השופטים נמנעו מביקור באזור שלגביו יכריעו, חרף בקשותיהם החוזרות ונשנות, אחת מהן אפילו רשמית, של העותרים.

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, אמר במהלך הדיונים בעתירות כי הוא וחבריו להרכב שוקלים בכובד ראש ביקור באזור טרם מתן פסק הדין, ואולם עד לרגע זה לא ניתנה החלטה בנושא. עו"ד יצחק מירון, המייצג את העותרים בעתירה הכלכלית מטעם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, אמר: "אני מאוד מצטער שהשופטים לא הגיעו לבקר".

"אני חושב שביקור במקום שאתה הולך לקבוע את גורלו הוא חיוני, וחיוני במיוחד במקרה הזה שבו התעוררו שאלות קשות. זו חידה רצינית למה הם לא הגיעו, כי ברגע שהצענו את המתווה לביקור והפרקליטות לא התנגדה לכך, היה יותר מטבעי שהשופטים יבקרו. לבית המשפט העליון יש הזדמנות גדולה מאוד להציל את מדינת ישראל ממהלך בעייתי ומטראומה ושסע חברתי, ואני מקווה שבית המשפט יתערב כפי שהתערב לטובת הפלסטינים בסוגיית הגדר".

אבל לעומת עו"ד מירון, עו"ד יוסי פוקס, גם הוא מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, שמייצג חלק מהעותרים, אינו אופטימי: "להערכתי, בג"ץ לא יתערב בשתי שאלות מרכזיות וחוקתיות: אם העקירה עצמה היא חוקתית, ואם עקירה כפולה – מבתי קבע למחנות פליטים, ומשם לבתי קבע – גם היא חוקתית. מאמירות כאלה ואחרות של השופטים אני לומד שבג"ץ לא יתערב, אלא רק בתחום הכלכלי, ואני מצר על כך. אי אפשר להימנע מהתחושה שזה נובע מההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון, ומהיושבים בו. משיחות שקיימתי עם מספר שופטים בדימוס, עולה שגם הם סבורים שיש בעיות חמורות בעקירה הזאת".

"השלום: ביצה שלא נולדה"

שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי טל, אמר כי לטעמו ההתנתקות היא "עוול ואפילו פשע חמור בנסיבות מסוימות". לדבריו: "בית המשפט העליון אמר לגבי עקירתו של אדם אחד שזה פוגע קשות בכבודו, בקניינו ובמשפחתו. לכן, השאלה היא מה ההצדקה. צריכה להיות הצדקה רצינית. פניתי לחוק ולא מצאתי אף מילה שמצדיקה את העניין. מי שחושב שצריך להתנתק, לא עמד בינתיים בנטל הראיה. למה לגרום סבל לכל-כך הרבה אנשים? יש פה שיקול דעת חופשי לממשלה, ללא הגבלה. מבחינה מוסרית - מי אמר שכדי להטיל גוף א' מותר לי להפקיר את גוף ב'?", שאל השופט טל בפאנל בנושא ההתנתקות שקיימה אגודת הסטודנטים למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר מכן הוסיף: "השלום הוא ביצה שלא נולדה - אין איש שיודע כיצד הוא יושג. לתת מקדמה כזו - זה גרוע מפשע - זו טיפשות".

במסגרת העתירות ביקש אפילו עו"ד פוקס לזמן את הרטמכ"ל היוצא משה יעלון למסור עדות בפני שופטי בג"ץ, דבר שלא קרה.

העתירות שיוכרעו היום אינן האחרונות בנושא ההתנתקות. מלבד אלה שבטח עוד יגיעו, ישנן כבר שתיים שמונחות בימים אלה על שולחן השופטים – האחת, עתירה של ארגוני טבע נגד בניית המגורים הזמניים באזור ניצן, והשנייה – עתירתם של הורים שכולים המיועדים לפינוי, הדורשים מבג"ץ למנוע את העתקת קברי יקיריהם מהמקום.