התחייה שתהרוג את כולנו
כמו קימברלי מ"מלרוז", גבעון חזר מהשאול. שאי אפשר לתאר 2
כבר מותר לאבחן שהחיים בעולם שמעבר (לגבול) לא העשירו את כספי בתבונה ופרספקטיבה. חירייה השנייה תקום מהטינופת שישאיר אחריו המשחק המלוכלך שלו. היהודים מאמינים שאחרי תחיית המתים איש לא ימות עוד. ובכן, היהודים טועים. קבלו את תחיית המתים שתהרוג את כולנו.
גבעון חי ובועט מעלה לא מעט תהיות. איך הוא עדיין חי? מי לעזאזל קבור בחולון? והכי חשוב - האם שובו של הגבעון ירגיע את תאוות הנקם של משפחת סילבר? ולמה יש לי תחושה שקצינת המבחן שלו עומדת להתאכזב? אם הצלחתי לגרד קצת אמפתיה לשרון סילבר נוכח הנסיבות המצערות של חייה, כשזה מגיע לגבעון, הסיכוי שנפתלי יעבר את בת שבע גבוה יותר. נכון, אפשר לראות בו קורבן, ילד שגדל במשפחה מחרידה והיה לבחור שרצח את אבא שלו.
אם ככה, למה אין בי טיפת רחמים עליו?
כי גבעון הוא רוע טהור. מפלצת. הוא מביא איתו משהו רובוטי, נעדר אנושיות וחסר אבחנה. אין בו כלום מהתחכום, הנשימה הארוכה והחיבה לפרטים של אחותו. זה נחמד בתור רוח-דראג גלאמית שחוזרת להטריד את נועה שחר, אבל בחיים זה לא מצחיק. גבעון יחדור ל"בימה" עם מצ'טה, יפעיל את הפצצה בחדר PIV ותמות נפשו עם נינט. הוא מתאבד. ואין לו מה להפסיד, הוא כבר מת פעם. אז תחגרו ותישענו אחורה, כי איך אמר פעם צביקה פיק? או או או, אנחנו ממריאים!
