ירוקים
מערכת פנאי פלוס גאה להגיש לכם מלוא הטנא ביכורים לחג השבועות. מיטב כתבינו יצאו לשדות הגידול של הכוכבים, ואספו איתם את הפירות הראשונים שיהיו הדבר הבא בטלוויזיה, באוכל, במוסיקה ובגלאם
אמילי קרפל - מזמרת פרסומות לפרויקט היוקרתי של עופר מאירי
הזמרת אמילי קרפל, 25, היא ככל הנראה התגלית הגדולה ביותר של פרויקט "מטרופולין", הרכבו המרתק של המוזיקאי עופר מאירי. קרפל נותנת את קולה הייחודי בשיר "תוך דקה" מתוך האלבום, ומשתתפת בהופעות ההרכב לצידה של אפרת גוש. בינתיים היא עמלה גם על חומר מקורי משלה, בסגנון פאנק-דיסקו ישראלי לשנות האלפיים, אם תרצו.
קרפל שרה מגיל צעיר, למרות שמעולם לא למדה מוסיקה בצורה מסודרת. בנעוריה השתתפה בלהקת "צעירי תל אביב", בצבא שירתה בלהקה הצבאית של חיל חינוך, ומיד אחרי השחרור גויסה כזמרת הליווי של ריקי גל, ועימה הופיעה במשך חמש שנים. בנוסף, הקליטה פרסומות, ביניהן הביצוע המחודש ל- More Than a Woman בפרסומות של קוטקס, והשתתפה במופע "זמרות שרות לאה גולדברג".
החיבור עם מאירי נעשה דרך בעלה של קרפל, המפיק המוזיקלי והאמרגן תומר לנסינגר. "תומר, עופר ואני הקלטנו כיסוי לשיר של להקת Air, שהפך ללהיט היסטרי גם בחו"ל. אחריו עופר צירף אותי למטרופולין, והפרויקט שהוא עבד עליו כל כך הרבה שנים יצא לדרך. זה מרגש להיות חלק מכזה דבר, ולגלות איך בהופעות שלנו יוצא משהו אחר מבתקליט".
קריירת הסולו מדגדגת כבר?
"כן, בטח. לאחרונה נפתחתי לעולם אלקטרוני. אני יושבת בבית עם המחשב ועושה המון ניסויים. המטרה שלי היא להוציא מתוך האלקטרוניקה משהו אנושי. אני גם מנגנת כמעט על כל הכלים - תופים, בס, גיטרה - וכותבת מילים באנגלית או בעברית, מה שיוצא". הדס בשן
אלון פרידמן - השחקן המבטיח של השנה בתיאטרון "גשר" עושה תפנית מפתיעה לטלוויזיה
עם רזומה מרשים הכולל תפקידים בולטים בהצגות "שאריות של אהבה" ו"שושה", וזכייה בתואר "השחקן המבטיח של השנה" בטקס פרסי התיאטרון על תפקיד ראשי בהצגה "כולם רוצים להוליווד", אין ספק שהשחקן אלון פרידמן, 24, הוא פרי ביכורים מבטיח שרק ילך ויבשיל עם הזמן.
רובנו מכירים את הפנים שלו מהפרסומות לדנונה, למבטחים, לוועד למלחמה באיידס, לפסק זמן ולגולדסטאר, אבל ממש בקרוב הוא ייכנס לסלון של כולנו תפקיד גיי המחמד בדרמה החדשה של אורנה בנאי שתעלה בקרוב בערוץ 2 ("קשת").
לתיאטרון צה"ל הוא אומנם לא התקבל, אבל עוד לפני שסיים את לימודי המשחק בסטודיו של ניסן נתיב הוא הוחתם בתיאטרון "גשר", עם עידו מוסרי ושירי גדני, חבריו לקבוצת הצעירים של התיאטרון. לטענתו, הוא מסרב להשתתף בטלנובלות (למרות שהוצע לו) בטענה שהוא לא רוצה להתחייב למשהו "ארוך, לא מעניין ומשעמם". "זה מקצוע נורא מורכב, כל הזמן אתה צריך להחזיק את עצמך, ולהגיד שכל מה שקורה עכשיו זה רק לטובה. אני מעדיף להיות מרוכז בעבודה ובעשייה, ולא בתארים ובזכיות, שזה אחלה, אבל לא העיקר". רון גרנות
ניצ'ו גל - מאפר, מעצב שיער וסטייליסט להמונים. הדבר הבא בגלאם
נסיך הגלאם החדש של הביצה התל אביבית עונה לשם ניצ'ו גל. בלונדיני לא פחות ממיקי בוגנים וסנדרה רינגלר גם יחד, ניצ'ו מתעתד לרשת מהשניים את שרביט הסטיילינג, ולהפוך להיות סוג של אביזר אופנתי בעצמו.
את דרכו התחיל כספר ומנהל ב"ביוטי פאלאס" בדיזנגוף סנטר. בשנים האחרונות הסתובב ברחבי אירופה וניו יורק, וממנה שב לפני שנה וחצי כדי לחיות חיים של דיווה אמיתית: עד לאחרונה התגורר בחדר במלון במרכז תל אביב, אותו חלק עם כלבת פודל מצועצעת למשעי, לפי כל הקלישאות.
הרזומה שלו כולל השתתפות בשבוע האופנה בניו יורק, הפקות טלוויזיה ישראליות, עיצוב עטיפות לדיסקים וסטיילינג בסרט "משהו מתוק". בסטודיו שלו הוא מקבל לקוחות כמו אביטל אברג'יל, רות גונזלס, דן תורג'מן, אלונה קמחי, שמואל פלאטו שרון ורעייתו קלרה חורי. לכולם הוא מתאים לוק, שיק, אטיטיוד ועוד כל מיני מילים שלומדים בשדרות מדיסון.
"לעשות מהפך כל אחד יכול", אומר גל. אני מנסה לעשות משהו מעבר לזה, למצוא לכל אדם את הסטייל האישי שלו. בכל מקום יש אנשים שמבינים באופנה, אבל הם צריכים הדרכה. אין אשה שלא צריכה אותי, ואני רוצה המון לקוחות, אני מאמין באתגרים. החלום שלי הוא לקחת מישהי מהרחוב, איזו עובדת ניקיון או מקבצת נדבות, ולעשות לה סטיילינג". הדס בשן
יחיאל אלקבץ - דוקטור לביולוגיה, שחקן פרסומות, ובקרוב טייס בטלנובלה "פיק-אפ"
תסתכלו טוב טוב על יחיאל אלקבץ, ותנסו להיזכר מאיפה אתם מזהים אותו. לא מצליחים? נסו שוב. התייאשתם? ברכותינו, הצטרפתם לאגודת "אני מכיר אותו מאיפשהו, נשבע לכם".
אלקבץ הוא מסוג השחקנים שלמרות הרזומה המרשים התקשה עד עכשיו לתרגם את העבודה הקשה לכוכבות של ממש. אבל אל דאגה, זה יקרה ממש בקרוב. אחרי שנה וחצי בניכר - ניו יורק, ליתר דיוק - נוחת אלקבץ הישר לתפקיד הראשי בטלנובלה המעופפת, "פיק-אפ", שעתידה לעלות בחודש הבא בישראל 10.
אלקבץ הוא הכי לא טלנובלה שאפשר. למעשה כשאתם פונים אליו רצוי שתצמידו לשמו את הטייטל "דוקטור". בגיל 38 הוא מתהדר בתואר דוקטור לביולוגיה, ובימים אלה הוא שוקד על מחקר בתאי גזע עובריים, לא פחות. כבר שנים שהוא מג'נגל בין ניסויים במעבדה לביולוגיה לעבודות משחק בשלל סדרות, סרטים ופרסומות. קבלו תזכורת: "טיפול נמרץ", "תיק סגור", קמפיין ל"גולף", פרסומת ל"קפה פלטינום" - וזו כמובן רשימה חלקית.
את התפקיד ב"פיק-אפ" הוא קיבל, כנהוג בברנז'ה, ממש במקרה. הסוכנת פרי כפרי, שדואגת לשמור על גובה המניות שלו בארץ, לחצה עליו לראות במה מדובר. אחרי תקופה רדומה יחסית, שבה נמנע מאודישנים, "הגיע התפקיד של עומר, הטייס בסדרה, ומשך אותי", הוא מספר. וכך, מצא עצמו אלקבץ תוך פחות משלושה שבועות, מלוהק לאחד התפקידים המרכזיים בסידרה, לצידם של בר רפאלי וששי קשת. עכשיו רק נותר לברר האם העובדה שאחותו של יחיאל היא במקרה גם השחקנית רונית אלקבץ, פועלת לזכותו, והאם באמת הכל נשאר במשפחה. איתי סגל
ליאל דניר - כשיעלה קמפיין הג'ינס של מעצב העל ג'יאפרנקו פררה, גם עולם האופנה יגלה את הדבר הבא
ליאל דניר, 20, הגיעה לפני כשלוש שנים לעולם הדוגמנות, אחרי זכייה בתואר תגלית השנה. "בהתחלה התייחסתי לזה רק כאל תחביב, ורק לפני שנה בערך התחלתי לתפוס את עצמי ברצינות", היא אומרת.
וגם אז, כשהתחילה לרוץ מאודישן לאודישן, מה שיכול להיות עבודה במשרה מלאה נראה יותר כתחביב נחמד לשעות הפנאי. כל זה עד שהחליטה לארוז את תיק האיפור שלה, ולטוס לפריז. הבאזז הגדול הגיע שלושה שבועות אחרי החתימה בסוכנות Success המקומית.
באפריל האחרון היא הצטלמה לקמפיין הג'ינס והאקססוריז לבית האופנה האיטלקי "ג'יאפרנקו פררה" תמורת כ-100 אלף שקל. "זה היה נורא פשוט. באתי, מדדתי בגדים והתקבלתי. מרוב שזה היה קל חשבתי בהתחלה שהקמפיין הזה לא שווה כלום, עד שבסוכנות הסבירו לי את גודל ההצלחה", היא נזכרת.
ההצלחה הראשונה תרמה למוטיבציה. "בסוכנות 'לוק', שבה אני חתומה, מאוד האמינו בי, אבל יש גם לקוחות שאמרו שאני נמוכה מדי (1.71 מ') ושהאף שלי לא סטנדרטי", היא אומרת בשיחה מדירת אחיה בניו יורק, שבה היא מתנחלת בשבועות האחרונים.
בארץ לא רצו אותך?
"עשיתי כמה תצוגות פה ושם, אבל אני לא מהאנשים שידגמנו קצת וזהו. אני מאמינה שאם עושים משהו אז עד הסוף. לא התעכבתי והמשכתי הלאה, לפריז".
עכשיו, עם ג'יאפרנקו, הכנסת להם, אה?
"אני לא מנסה להכניס לאף אחד. בארץ עולם האופנה מאוד קטן ומאוד ספציפי, אז כנראה לא היה לי בו מקום. מה שקרה בארץ דרבן אותי, אבל נסעתי לפריז כדי להשיג את מה שאני רוצה, לא כדי להוכיח משהו למישהו בארץ".
עכשיו יסתכלו עליך אחרת. תרצי לחזור?
"כשאתה מגלה את העולם הגדול הסטנדרטים משתנים. מחר אני נוסעת לפריז ומשם אני ממשיכה ללונדון לכמה פגישות", היא אומרת ממש כמה דקות לפני שתמשיך לשחוק את עקבי הסטילטו שלה בהתרוצצויות בין הסוכנויות בניו יורק. "באוגוסט אגיע לארץ לחופשה, אם תהיה לי עבודה תוך כדי - מה טוב. לא מחקתי את הארץ". איתי א. גורביץ'
יובל שגב - מהאינטרנט לפריים טיים: רנו פסקאל מקבל תוכנית בביפ, ושגב בערוץ 2
הנה קומיקאי שמפריח אחת ולתמיד את קלישאת הליצן העצוב. פשוט אין לו זמן לזה. תכירו את יובל שגב, הקומיקאי שלא תצליחו לברוח ממנו בשנה הקרובה. בקושי בן 27, אבל כבר טאלנט עולה במשרדי "קשת", כשבאמתחתו שני פרויקטים מסקרנים ביותר. האחד, תוכנית תחקירים סאטירית בערוץ הצחוק ביפ. והשני, תפקיד קבוע בדרמה הקומית של אורנה בנאי, שבה יגלם את בן זוגה הפרובלמטי, שגם מכניס אותה להיריון. "אורנה היא אשה מדהימה", הוא משתפך. "בדיוק כמו שמספרים, הכל נכון עליה. תענוג לעבוד איתה".
הוא גדל בחיפה, למד משחק בסמינר הקיבוצים, טס עד פריז כדי להתעמק ברזי הליצנות, וכשחזר לארץ הרים עם חברו הטוב, נדב בושם, את "ישבנים קוראים שירה", מופע נונסנס סאטירי בתיאטרון תמונע. בין לבין הספיק להקים (ולפרק) את להקת הפאנק האגדית "פאק דה פולין", שריקי בליך היתה אחת מחבריה, לצלם את "נער הדיסקו", סרט קצר בכיכובו של אוהד קנולר ("יוסי וג'אגר"), ולככב בקברט הסאטירי המוערך "במקל בסרגל" בתיאטרון הקאמרי.
את עולמו קנה שגב דווקא באינטרנט, עם דמותו הגרוטסקית של הכתב הצרפתי, רנו פסקאל. מדי שבוע בערוץ הווידיאו של הפורטל נענע יצא פסקאל למשימות הזויות בשם העיתונות החוקרת. זה פחות או יותר עומד להיות גם הקונספט של תוכנית התחקירים היומית שלו ב"ביפ" (שתשודר מ-4 ביולי, בצמוד לתוכנית "הרצועה"), אם כי בהפקה מעדיפים ליצור בידול מוחלט בין דמותו של פסקאל לבין שגב עצמו. כמעט כמו מקרה פיני הגדול של גיל קופטש.
בתקופה האחרונה הוא מנהל יחסים מרחוק עם בת זוגו, השחקנית חני פירסטנברג ("הבורגנים"), שמתגוררת כעת בלוס אנג'לס, ומנסה שם את מזלה. "חני מאוד מאושרת ושמחה בשבילי. בסוף נכבוש את הוליווד ביחד", הוא מבטיח.
שגב מאוד מוחמא מהגדרתו כ"הדבר הבא", אבל בדרכו המשועשעת הוא גם מוכרח להתבדח על זה. "מי אמר שאני הדבר הבא?", הוא צוחק. "בכל מקרה, אני מוכן להתווכח על זה עם כל בחורה יפה שמעוניינת. המעמד לא מלחיץ אותי. תמיד ידעתי שישלמו לי על השטויות שאני עושה. אבל החלום הגדול הוא להיות מפורסם כמו הרקדניות של אתי פולישוק, ועשיר ושמן כמו אבי ביטר". איתי סגל
גלית אלדר - הסופרת הצעירה לקחה את משבר הפיטורים שלה והפכה אותו לספר ביכורים רב מכר. השני בדרך
"כבר לא שם", ספר הביכורים של גלית אלדר, מנסה לתת מענה לסוגיות הנוגעות בחיי היומיום של בורגני ההיי טק, חצי שעה לפני שהבועה התנפצה בפניהם המדיפות אפטרשייב מבית דיור.
אלדר, 31, נשואה פלוס 2, גרה ברמת השרון. הספר שכתבה נמכר בלמעלה מ-6,000 עותקים, ולאחרונה סיימה לכתוב את ספרה השני, שטרם ראה אור. בספר שוזרת אלדר סוגיות הרות גורל כמו יחסים בין אדם לחברו וקשרים רומנטיים רחבי יריעה ובין יבשתיים. הקשרים האלה מתקיימים בין הגיבורה, ליבי ירון, לאקס המיתולוגי תמיר, ולבן זוגה התובעני שחר.
מדובר ברומן נשים מסורתי המציית לכל חוקי הז'אנר, וכולל את רשימת הקניות הקבועה, להלן בגידות, היעלמות מסתורית, ייסורים, כסף, סיפוק מיני, מעמדות, תככים ומזימות, טוויסטים רומנטיים, חיזור גורלי, כשל מוסרי, שדות תעופה ופרפומריות מובחרות.
ההשוואה בין הסופרת לגיבורה היא בלתי נמנעת - שתיהן נשים צעירות, קרייריסטיות ובעלות מודעות עצמית, החוות משבר בעקבות האימהות המתהווה, בד בבד עם פיטוריהן מחברת סטארט אפ. את משבר פיטוריה של הסופרת מחדדת התלבטות קורעת לב של גיבורתה ליבי, כאשר זו פוגשת מחדש באקס המיתולוגי תמיר, אירוע המטלטל את עולמה ואת יחסיה עם בעלה הטרי. "יש בספר אלמנטים של אוטוביוגרפיה, בעיקר בפן המקצועי", מודה אלדר. בשיא הקריירה פוטרתי בגלל קיצוצים כשהייתי בחודש השביעי להיריון. בסופו של דבר, במקום שבו דלת אחת נסגרת, דלת שנייה נפתחת, ובזכות הפיטורים היה לי זמן להתחיל לכתוב. ברגע שהתחלתי כבר לא יכולתי להפסיק".
איך זה לראות את הספר שלך מצליח?
"לראות המלצה על הספר בחנויות ספרים, לראות במקרה את הספר מונח על שולחנה של פקידת קבלה במשרד של רופא המשפחה, לקרוא מחמאות מקוראים שמתאמצים למצוא את המייל האישי ולקבל ביקורות טובות בעיתון - זאת הרגשת סיפוק אדירה, שנתנה לי את הכוח לכתוב ולסיים את הספר השני". אביה בן דוד
דודו אהרון - בהאזנה ראשונה הוא נשמע כמו כל זמר, אבל מקצועני הזמר המזרחי מנבאים לו גדולות
מכל נסיכי הזמר המסתלסל, אלה שעדיין אין להם ברזומה אלבום, דודו אהרון נחשב לאיכותי ביותר. מדובר בחייל בן 20 וחצי מקרית עקרון, שהופיע גם במסגרת להקת משמר הגבול, ומופיע בשנים האחרונות כזמר חימום במועדונים ובמופעים.
לפני כשנתיים השתתף בתחרות "המלך הבא" של דידי הררי, וזכה במקום השני עם השיר "תרקדי" של אייל גולן. רוב הרפרטואר שלו מבוסס על השירים של אייל גולן, ישי לוי ושאר בכירי הזמר התימנים. ייתכן שעבור האוזן הבלתי מזוינת הוא נשמע "ממש כמו כולם", אבל מקצועני התחום צופים לו עתיד גדול.
אהרון מופיע בימי חמישי ובמוצאי שבת במועדון "אדום 6" בצומת כנות. אייל מלכא, מבעלי המועדון, החתים אותו על חוזה אמרגנות והפקה, ובתוך חודשיים הם מתכוונים לצאת עם סינגל ראשון. "מי שדחפה אותי למוסיקה זו אחותי עינב, שהיא בעצמה זמרת", אומר אהרון. "הייתי מופיע איתה כצמד, ולאט לאט עברתי למסלול עצמאי. עכשיו אני מופיע כמה שיותר ומתבשל לקראת האלבום הראשון שלי".
הוא מנגן על קלידים ולאחרונה מנסה את כוחו בכתיבה ובהלחנה. "הייתי רוצה לשפר את יכולת היצירה שלי, כי לדעתי מאוד חשוב שזמר גם ייצור לפחות חלק מהשירים שהוא שר ולא יהיה רק בובה שמבצעת את השירים", הוא אומר. חגי אוזן
מאיה דרייפוס - שניים מסרטיה הוצגו בפסטיבל קאן, אחד גם זכה בפרס. עכשיו היא מחכה להכרה בירושלים
בתוך ארבע שנים הביאה מאיה דרייפוס שני סרטים לפסטיבל קאן. סרטה השני, שהוצג בפסטיבל שננעל לפני שבועיים, גם זיכה אותה בפרס. הישג מרשים לבת 29, בוגרת טרייה של החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שעוד לא ביימה סרט ארוך, וששמה בוודאי לא אומר לכם דבר. עדיין.
דרייפוס זכתה השנה במקום השני בתחרות סרטי הסטודנטים של פסטיבל קאן (סינפונדסיון) על סרטה בן ה-34 דקות "ביקור חולים". זהו סרט הגמר שלה בחוג לקולנוע. סרטה משנה ב', "שעווה זה כואב", התמודד בתחרות ב-2001, אך יצא משם ללא פרס.
ארבע שנים בין סרט שנה ב' לסרט גמר? הרי בזמן הזה אפשר לגמור תואר נוסף.
"שנה שלמה הסתובבתי בין פסטיבלים עם 'שעווה זה כואב', ואז לקחתי הפסקה בלימודים לפני שהחלטתי לחזור ולעשות סרט גמר", מסבירה דרייפוס.
מרגע שהיה לה תסריט ביד, עברה שנה עד שיצא ממנו סרט. "ביקור חולים" הוא דרמה נשית קאמרית פסיכוגריאטרית על שלוש נשים קוצניות. מיכל (טלי שרון, "טלנובלה בע"מ") חוזרת מהודו כדי להיות לצד סבתה, שאושפזה בבית חולים כשצלילותה הנפשית דועכת. היחסים בין מיכל ובין אמה, ובין האם והסבתא, נמתחים עד כדי פקיעה במהלכו של יום טעון אחד. הסרט, שנע בין חמלה לצרימה, עוסק בציר הזמן שהופך את הנשים מבנות לאמהות ולסבתות, ממטפלות למטופלות וחוזר חלילה.
מתבקש לשאול: אוטוביוגרפי?
"בוא נגיד שזה מבוסס על נושא מוכר", הודפת דרייפוס, שסרטה הקודם, לא פחות מאני-דיפרסיבי, עסק במערכת היחסים הטעונה בין בת אובדנית ואמה.
תחרות סרטי הסטודנטים של פסטיבל קאן התקיימה השנה בפעם השמינית. באופן מרשים למדי, בשבע משמונה שנות התחרות השתתף בה סרט ישראלי (שישה של החוג לקולנוע, אחד של סם שפיגל), ארבעה מתוכם זכו בפרס השני או השלישי. הזוכה המפורסם ביותר מישראל היה דובר קוסאשווילי, שב-99' זכה בפרס השני על סרט הגמר שלו, "עם חוקים". שנתיים אחר כך הוא כבר הגיע לתחרות בקאן עם "חתונה מאוחרת". מה שמציב, כמובן, ציפיות אדירות על כתפיה של דרייפוס. היא מצידה מפשילה שרוולים ויושבת בבית לכתוב את התסריט לפיצ'ר הראשון שלה, שזכה לפיתוח מטעם קרן יהושע רבינוביץ'.
עד אז, דרייפוס, שתנסה לכסות את האוברדרפט שצברה בשנה האחרונה עם הפרס מקאן בסך 11 אלף יורו, מחכה בעצבנות לשמוע האם התקבלה לפסטיבל ירושלים. "אם הסרט לא יתקבל, אני אשרוף את המועדון". יאיר רוה
מיכאל אלוני - כבר שלושה חודשים שהוא מטריף ילדות בנות 6 עד 9. בקרוב הוא יטריף את כולנו
בתוך החלל העצום והכאוטי שהותיר אחריו עודד מנשה עם פרישתו מערוץ הילדים קם גיבור חדש. קוראים לו מיכאל אלוני. הוא גבוה, בלונדיני, מלא מרץ - ובעיקר, נכון לכהן כאליל הבלתי מעורער של בנות ה-6 עד 9. בינתיים מסתמן שהוא יותר הטיפוס של המדריך-ההורס- בצופים, מאשר הדוד-הטוב-מיקי-גבע, אבל ייתכן שזוהי בדיוק זריקת הסקס-אפיל שלה זקוק הערוץ.
בנוסף להנחיה קבועה בערוץ בשלושת החודשים אחרונים, בקרוב אפשר יהיה לראות אותו בתפקיד בסדרת הילדים "השמינייה", שם הוא יגלם את אדם הלוי בן ה-15. מיכאל בן ה-21 נשמע ערוך למשימה. "אני אולי נשמע כמו גבר מסוקס, אבל אני הולך להיות ילדון קטן בטלוויזיה. זה לא נורא, אני גם ככה תמיד אשאר ילד בלב", הוא אומר.
אתה רואה את עצמך כדמות חינוכית?
"בטח, אני חייב להיות דמות כזו. הרי לטלוויזיה יש השפעה, בין אם זה בתוכניות שהיא משדרת או במנחים שלה. אנחנו משתדלים לעשות הכל בדרך חינוכית, ושגם יהיה כיף ומצחיק כל הזמן. אסור לחשוף את הילדים לדברים שלא מתאימים להם ואני מודע לזה".
ואיך אתה מסתדר עם הבלגן באולפן?
"נהדר. הילדים של היום נורא טכנולוגיים, יש להם פלאפון מדור שלישי, הכל אצלם מהיר יותר, סף הגירוי יותר גבוה, וזה מעניין. לא כולם אוהבים לעבוד עם ילדים, אבל לי זה מאוד מתאים. היתה ילדה אחת שנדבקה אלי בקניון מרוב אהבה והחזיקה לי את החולצה. זה היה קצת קשה, אבל הלכתי איתה מאה מטר עד שהבד נקרע. לא נורא. כל חיי הייתי מוקף בילדים, יש לי חיבור טוב איתם. האתגר הוא לתרגם את זה לטלוויזיה". הדס בשן
רועי סופר - טעמי כל העולם נפגשים במסעדה של השף העולה מהרצליה פיתוח
כמו שמה של המסעדה שלו, פנגיאה (מיוונית, "אם כל היבשות" - היבשת ההיפותטית שממנה התפצלו היבשות שאנחנו מכירים היום), גם רועי סופר, 33, הוא תוצר גלובלי. כמו הרבה צעירים לפניו הוא יצא אחרי השירות הצבאי לבדוק מה קורה בעולם. ביפן הוא נדלק על המנטליות והאוכל, על הפשטות והאסתטיות. בשוויץ, יחד עם האשה שאיתו, הוא התאהב בקלאסיקה של המטבח האירופי. בהודו החוטם שלו התרגל לניחוחות ולטעמים הדומיננטיים, ובניו יורק, כסו-שף במסעדות יוקרה, הוא התמכר לפיוז'ן.
אחרי עשר שנים בניכר הקים סופר יחד עם דורון ורון שוחט, השותפים, את פנגיאה, השוכנת בלב אזור התעשייה של הרצליה פיתוח. מהמטבח במסעדה המעוצבת להפליא יוצאות מנות שהן שילוב של טכניקות בישול קלאסיות צרפתיות, עם טעמים אסיאתיים. הוא מצליח לשלב למשל, צדפה מבושלת, פירה תירס, פטריות כמהין, גינג'ר מסוכר וקציפה של לואיזה וקוקוס לכדי מנה (קוקי סאן ז'אק) מושלמת.
"אני אוהב לאתגר את הסועדים שלי", מודה סופר. "לשלב להם הפתעות קטנות במנות, כך שהביס החמישי לא יהיה דומה לביס הראשון".
צריך להסתכל על הפנים של סופר כששואלים אותו מה זה בישול עבורו. נהרה מתפשטת על פניו המחויכות, אבל המילים לא יוצאות. "זה הכל בשבילי", הוא אומר לבסוף.
שבעה ימים בשבוע הוא במסעדה, משעות הבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. "זה כיף", הוא אומר, ומודה על הבחירה שלנו בו כשף המבטיח הבא. "אבל יש לי את המטרות שלי וזה לא הזמן לסיכומים. אולי בעוד שנה או שנתיים". גלית עדות
