איינשטיין: תקופת ברלין

אירועי שנת איינשטיין בגרמניה מגיעים לשיאם בתערוכת ענק המוקדשת לעבודתו של הפיזיקאי הגאוני ולחייו. התערוכה מוצגת בימים אלו באחד המוזיאונים הגדולים בברלין - ארמון נסיך הכתר בשדרת אונטר דן לינדן.

התערוכה, "אלברט איינשטיין, מהנדס היקום", שתימשך עד 30 בספטמבר, משלבת עבר, הווה ועתיד: היא מסבירה את ההקשר המדעי של התפתחות תורותיו של איינשטיין, מציגה את רעיונות היחסות והקוונטים והשלכותיהם על המחקר המדעי עד לימינו, ומלווה את איינשטיין באמצעות מסמכים, תעודות מקוריות, סרטים והקלטות בתחנות חשובות בחייו.

בעזרת אפקטים שונים, המפשיטים עקרונות מדעיים סבוכים, מנסה התערוכה להגיע לקהל רחב ביותר כדי להביא לפופולריזציה של המדע: באולמות הרחבים יש הסברים בגרמנית ובאנגלית, לילדים ובני-נוער מוצעים משחקים ואפקטים ויזואלים מרהיבים, ואם ייצא לכם פתאום להיתקל באיינשטיין חי ומדבר - זו אינה אשליה, אלא מדריך מצוות העובדים המקומי, שישמח לענות על שאלותיכם. 

פרופסור פציפיסט

ברלין הפכה את שנת איינשטיין לחגיגה של ממש. אמרות-שפר של המדען תלויות באותיות גדולות ואדומות ברחובות וכיכרות ראשיות ומעל למוסדות ציבור ומשרדים ממשלתיים. גם מעל לשכת הקנצלר תלוי משפט של איינשטיין. ברלין מתגאה באיש ולוקחת עליו בעלות, אם כי ספק רב אם איינשטיין היה מסכים לזה.

איינשטיין התגורר בבירת גרמניה 18 שנה מחייו, זכה בה לתהילת עולם וידע שנתיים של אושר עילאי בבית הכפר שנבנה עבורו בקאפוט, בפאתי ברלין. אבל העיר שפתחה בפניו את כל דלתותיה היתה גם זו שדחתה אותו, חשדה בו ובזה לו בגלל יהדותו, עד שנאלץ להימלט ערב עליית הנאצים לשלטון. איינשטיין הגיע לברלין ב-1914, כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. מקס פלאנק, הפיזיקאי הבכיר ביותר בגרמניה באותם הימים, העלה בפניו הצעה שקשה היה לסרב לה: חברות באקדמיה הפרוסית למדעים, משרת פרופסור חופשי באוניברסיטה ומכון מדעי חדש משלו לפיזיקה תיאורטית.

איינשטיין היה רק בן 34, אבל שמו כבר יצא לפניו. ואז החלה מלחמת העולם הראשונה. הפיזיקאי היהודי ביקר בחריפות את תומכיה באומרו שהם קיבלו את המוח שלהם בטעות. בתקופה זו הפך לפציפיסט מושבע ובכל זאת נשאר בברלין. איינשטיין חזה שאם הגרמנים יובסו הם יהפכו לעדר של פראים. הוא חש באנטישמיות הגוברת, ולמרות יחסו הביקורתי כלפי היהדות קבע שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם האנטישמיות היא הציונות.

איום מוחשי

אחד האולמות המרתקים בתערוכה על איינשטיין מכיל דוחות של סוכנים גרמנים שעקבו אחר מעשיו ודבריו של איינשטיין. האיום על חייו היה כה ממשי עד שנאלץ לעזוב את ברלין ליפן. במהלך אותה נסיעה נודע לו על זכייתו בפרס נובל.

מה החזיק, אם כן, את איינשטיין בברלין? האהבה. בברלין התגוררה בת דודתו, אלזה איינשטיין-לוונטל, גרושה שהיתה מבוגרת ממנו בארבע שנים. בעוד נישואיו הראשונים למילווה מאריץ' הסרבית דועכים, נדלקה האהבה בין קרובי המשפחה. איינשטיין נמלט מאשתו ושני בניו לקן האהבה החדש, מילווה הגיעה אחריו לברלין, אבל החיים בבית הפכו לסיוט. איינשטיין הפגין קור מוחלט כלפי אשתו ובניו, עד שעזבו ושבו לשוויץ. הוא התעלם ממצבם הקשה והתמסר לעבודתו. בשלב מסויים ניהל רומן גם עם בתה של אלזה, אבל בסוף התחתן עם האם.

"תקופת חייו של איינשטיין בברלין מוכיחה שהוא היה אדם אדיש ביותר למתרחש לקרוביו", אומרת נירית בן-יוסף, מדריכת-תיירים המציעה סיור בעקבות איינשטיין בברלין. "בענייני מדע, פציפיזם וזכויות העם היהודי הוא היה יוצא מן הכלל, אבל ביחסי-אנוש הוא התנהג בצביעות שקשה לשאת".