איך מעודדים גזר ישראלי?

אין מצב להתחמק מהפרסומת של הגזר הישראלי שרצה בימים האחרונים בטלוויזיה וברדיו. הפרסומת פותחת בתמונה פסטורלית של חקלאי בשדה ירוק של גזר, יושב ליד ערוגת גזר ומסמן לו בידיו מעין תנועות עידוד לצמיחה. בהמשך הפרסומת מצטרפים ירקנים וצרכנים לעידוד. מילות השיר והקריינות מבשרים לנו: גזר ישראלי – "שטוף, בדוק, נקי".

אז ברשותכם, נתחיל עם הדברים החיוביים. סוף סוף אפשר לדבר על פרסומת חיובית שמקדמת את החקלאים המקומיים ומייצרת גאווה לתוצרת ישראלית, והג'ינגל עם קולו הנעים של מיקי גבריאלוב קליט מאוד.

מצד שני, נכון שהארצישראליות והעממיות תמיד עובדים, אולם המפרסמים

 והפרסומאים צריכים לדעתי להתעדכן איך שהעם הזה נראה ומתנהג כיום. כן, אני מדברת על תנועות העידוד המוגזמות והמאולצות שכולם עושים לגזר גם אחרי שהוא מחוץ לאדמה (מילא המגדל, אבל מה תקף את הדמויות האחרות?). חוץ מזה תהיתי האם יש ספר-חוקים שאומר שפירות וירקות ישראלים יש לפרסם בסגנון מזרחי (או שכולם מושפעים עדיין מאלברט פירות?). האם לא ניתן לפרסם גזר בשנת 2005 בדרכים יותר עכשוויות ויצירתיות?

נמשיך למסר המרכזי, המזדמזם לו עם המנגינה. מה בדיוק הוא אומר? שהגזר נקי? בסדר, נחמד, אבל מה חדש בזה? ולמה לדבר רק על ה"אריזה" במקום על התוכן? חסר מה להגיד על גזר? דל קלוריות, עשיר בוויטמינים, מאתגר מבחינת חיתוך אבל הולך נהדר (גם בצבע וגם בטעם) עם סלט ירקות וגבינה בולגרית. ואם בגבינה בולגרית עסקינן, דווקא יש עכשיו דוגמא טובה לפרסום של אריזה חדשה בצורה יצירתית. שימו לב לפרסומות המקסימות בשילוט חוצות וברדיו לבולגרית גד "הדור השלישי" באריזת הפרוסות. קריאייטיב שונה ומצחיק לכל מדיה, שמצליח להעביר את החדשנות באריזה ואת היתרונות שבמוצר עם יצירתיות בפרסום ובלי לאבד את המיוחדות של המותג.

קמפיין לגזר ישראלי: משרד הפרסום: נפתלי אברהם.  מחלבות גד: משרד פרסום: פוגל אוגילבי