כך מצפצפים על החוק ומעלים לכביש גרוטאות

לרובכם המונח "תקנה 309" בוודאי לא אומר כלום. אבל יש קבוצה מצומצמת של אנשי מקצוע ובהם שמאי רכב, מנהלים מקצועיים של מוסכים, מנהלי מכוני בדיקה, קציני בטיחות ואנשי חברות הביטוח שהתקנה הזו צריכה להיות להיות אצלם בבחינת "תורה מסיני". למרבה הצער, הם מתייחסים אליה כאילו אינה קיימת כלל. אז במה מדובר?

תקנה 309 לתקנות התעבורה נועדה להסדיר את הבדיקה הטכנית של רכב שניזוק בתאונה בחלקים המוגדרים כחלקים בטיחותיים. התקנה קובעת שרכב יורשה לחזור לכביש רק לאחר שתוקן ועמד בהצלחה באותה בדיקה מדוקדקת, כדי לוודא שהוא עולה לכביש במצב בטיחותי תקין.

משרד התחבורה הסמיך בזמנו מכונים לביצוע אותן בדיקות, ואלה רכשו גם ציוד בדיקה יקר. אבל בפועל ניתן למנות על אצבעות כף יד אחת, ואולי נזדקק לשתי הידיים, כדי לספור את כלי הרכב שעברו את הבדיקה הזו. ולא שלא היו מאות ואולי אלפי כלי רכב שנזקקו לה. אלא שפשוט, כפי שנהוג אצלנו, מצפצפים על החוק.

משרד התחבורה כמעט והרים ידיים. הוא פשוט אינו יכול להיאבק נגד האינטרסים המסחריים של גורמים בענף הרכב - חברות הביטוח וסוחרי רכב - שאינם מעוניינים בבדיקות שעלולות לפסול את כלי הרכב שהם רוצים להחזיר לכביש בעלות נמוכה ככל האפשר.

בימים אלה פנה משרד התחבורה באיגרת מיוחדת לשמאי הרכב בבקשה "לנצל את כישוריכם המקצועיים להעלאת רמת הבטיחות בכלי הרכב לאחר תיקון". המשרד הפיץ גם את הוראות הנוהל של תקנה 309 למנהלים המקצועיים במוסכים, כדי שינחו את בעלי הרכב לבצע את הבדיקות האלה. המנהלים נדרשים לדווח למשרד התחבורה על כל מקרה שבו בעל רכב מסרב לבצעה. גם השמאים מחוייבים לידע את בעל הרכב על חובתו לבצע את הבדיקה. עליהם מוטל לעדכן את משרד התחבורה לגבי החלקים הבטיחותיים שנפגעו ברכב.

אז הוראות והנחיות יש. כהיו גם בעבר. אך בפועל כלום לא קרה. כי האינטרס הכלכלי חזק יותר משיקולי הבטיחות. ולכן אנחנו סקפטים אם זה יעזור הפעם, במיוחד שסנקציות מופעלות רק כנגד בעל רכב המסרב לביצוע הבדיקה ולא נגד הגורמים המקצוענים שמחפפים בבדיקות.