ביה"ד: לתקן קיפוח החיילים המשוחררים בקיבוצים
ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי גם חיילים שהשתחררו לפני אפריל 1995 היו זכאים למענק עבודה מועדפת, ולא רק ממועד זה והלאה, כפי שנקבע בתיקון לחוק הביטוח הלאומי לפני 6 שנים
חברי קיבוצים אשר השתחררו במחצית הראשונה של שנות התשעים ועבדו לאחר מכן בעבודה מועדפת היו זכאים לקבל מענק עבודה בסכום של 7,380 שקל, כך עולה מפסיקה חדשה של בית הדין הארצי לעבודה.
לדברי רו"ח בועז מקלר, שייצג את החיילים המשוחררים מול הביטוח הלאומי, פסק הדין מהווה סוף פסוק למאבק חברתי שהחל בתחילת שנות התשעים למימוש זכותם של חיילים משוחררים שחזרו לקיבוצים ועמדו בכל התנאים לקבלת המענק אך לא קיבלו אותו בשל פרשנות משפטית מוטעית של המוסד לביטוח לאומי.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופטים עמירם רבינוביץ ויגאל פלייטמן, אליהם הצטרפה השופטת נילי ארד ושני נציגי העובדים, נדחה סופית ערעור של המוסד לביטוח לאומי על פסיקות קודמות של בתי הדין האזוריים בחיפה ובתל אביב. מדובר בשתי תביעות מתוך רבות אחרות שהוגשו באותה עת באמצעות עו"ד עודד שמעון.
נוכח עמדתו הבלתי מתפשרת של המוסד לביטוח לאומי במאבקו בחיילים המשוחררים בקיבוצים, יזם בזמנו ח"כ לשעבר אלי גולדשמידט תיקון לחוק הביטוח הלאומי אשר התקבל בתחילת 1999 וקבע מפורשות כי חיילים משוחררים בקיבוצים זכאים למענק עבודה מועדפת. התיקון חל על חיילים אשר השתחררו מחודש אפריל 1995 בלבד.
פסק הדין החדש קובע, כי גם חיילים שהשתחררו לפני אפריל 1995 היו זכאים למענק עבודה מועדפת. משמעות פסק הדין היא שהתיקון לחוק נועד להבהרה בלבד וחיילים משוחררים בקיבוצים היו זכאים למענק עבודה מועדפת מקדמת דנן.
לדברי רו"ח מקלר, התעקשותו הבלתי מתפשרת של המוסד לביטוח לאומי להפלות לרעה את החיילים המשוחררים בקיבוצים, על אף ההכרעות המשפטיות הרבות שניתנו בבתי הדין האזוריים, מעידה על המציאות העגומה המתמשכת זמן רב לפיה הפכו הקיבוצים לשק החבטות של החברה הישראלית.
רו"ח מקלר ציין שנושא החיילים המשוחררים אינו היחיד וחברי הקיבוצים מופלים לרעה בשורה ארוכה של נושאים חברתיים אשר בלית ברירה מועברים להכרעות משפטיות. כך לדוגמה, רק לאחרונה בעקבות דיון בבג"ץ הוכרה זכאותם של אלמנים חברי קיבוצים לקצבת שארים ככל אזרחי ישראל.
