"יש להמשיך בהצמדת היואן הסיני לדולר האמריקני"

"מבחינת סין, ולמרות הביקורת הרבה שהיא סופגת בעניין זה, אין שום סיבה לשנות את השיטה אשר מצמידה את המטבע יואן לדולר האמריקני".

זו חוות-דעת אשר פירסם היום (ו') הכלכלן רוברט מאנדל, חתן פרס-נובל

בכלכלה. מאנדל ידוע בתור מי שרעיונותיו הניחו את היסודות למטבע האחיד של כמחצית ממדינות האיחוד-האירופי.

"למן 1994, עמדתי הינה תקיפה: נגד שינוי שער החליפין בין הדולר לבין היואן" - הבהיר מאנדל, בהרצאה שאירגנה האוניברסיטה הסינית של הונג-קונג. "לסין (למטבע שלה) היה הדולר בסיס במשך 10 שנים ויותר, וזו הינה מדיניות מנצחת".

מומחים הזכירו כי ממשלת סין מטילה פיקוח צמוד על המטבע שלה, אשר יכול לנוע כלפי מעלה או כלפי מטה - אבל רק בטווח שמבוסס על 8.2 יואן לדולר. ארצות-הברית טוענת בתקיפות כי שער-החליפין הזה הינו נמוך מדי, ומנפח את גירעון הסחר של ארה"ב מול סין; טיעון זה נשמע גם בדברי יצרנים אמריקנים, ובמיוחד בתחום הטקסטיל, שנפגעו מן התחרות הסינית.

מאנדל הדגיש: כל שינוי במדיניות המטבע של בייג'ין - פיחות חד-פעמי, או ניוד המטבע - לא יתאים לאינטרסים של סין, שהרי צפוי כי כלכלתה תסבול

תנודות רבות ותכופות וכי ייפגעו הצמיחה שלה והתעסוקה בתחומיה; וחוץ-מזה, הוא ישפיע במידה מועטה בלבד על הסיבות השורשיות באמת לחוסר-שביעות הרצון שמביע הצד האמריקני ליחסי הסחר עם סין.

"ברקע למצב זה, עומדת תופעה ממשית: ההלם התחרותי שמציבה סין" - הסביר הכלכלן. את הגידול בייצור מוזל-העלויות של סין, הוא משווה לשלבי עלייתה של יפאן אל המישור הכלכלי העולמי בשנות ה-50' וה-60' של המאה הקודמת. "ההלם הזה" - הבהיר מאנדל - "אינו עניין מוניטרי (מונח שכוונתו: מטבע), ואין אפשרות לטפל בו על-ידי צעדים מוניטריים".

פרשנים הזכירו כי בכך, מאנדל מביע עמדה דומה או זהה לזו שהביעו יו"ר פדראל-ריזרב (המקבילה האמריקנית לבנק מרכזי) אלן גרינספן וחתן פרס-נובל ג'וזף סטיגליץ. הם טוענים כי תיסוף המטבע הסיני יְיַקר את המוצרים הסיניים מבחינת הצרכן האמריקני - ובתגובה, יוגבר ייבוא מוצרים חלופיים ממדינות שבהן הייצור גם הוא מוזל; כלומר: ייתכן כי יוקטן גירעון-החסר מול סין, אבל לא יהיה שינוי בגירעון הסחר הכללי של ארה"ב.