שתף קטע נבחר

גלי הוס לוועדת הקקטוס: הפכתם התחרות לריקה מתוכן

במכתב חריף ששלח לחברי ועדת הקקטוס בעקבות החלטתם שלא לפסול עבודות החשודות כמועתקות כותב הפרסומאי גלי הוס: החלטתכם מרוקנת את התחרות מתוכן. הודיע כי הוא מוותר על הפרס בו זכה

יום לאחר שוועדת קקטוס הזהב דחתה את התביעה לפסול עבודות שזכו בקקטוס החשודות כמועתקות, שלח גלי הוס ממשרד הפרסום הוס סמואל, שהעלה את הדרישה לפסילת הקמפיינים החשודים כמועתקים, מכתב חריף לחברים בוועדת הקקטוס. במכתב, בו הוא מטיח בהם האשמות חריפות, הוא מודיע בשורה התחתונה כי הוא מוותר על הקקטוס בו זכה ומחזיר להם את הפרס. 

  

וכך כתב הוס: "קיבלתי את החלטתכם הדוחה את פנייתי בדבר שלילת פרסי "קקטוס הזהב" 2005, מעבודות שאינן עומדות בסעיפי התקנון הנוגעים למקוריות, והעברתן לזכאים להם. אם אומר לכם שנחנקתי מהפתעה - אל תאמינו לי. כמו שלא ממש הופתעתי מכך שאתר האינטרנט שהתניע את המהלך היה אנונימי ובעיקר מהשתיקה הרועמת שבאה בעקבותיו.

 

"מכיוון שהוועדה לא טרחה לספק נימוקים ענייניים להחלטתה, אני מנחש שמה שעומד מאחוריה אינו אלא בבחינת 'שמור לי על קקטוסי ואשמור לך על קקטוסך'. בסתר ליבי קיוויתי, כי חברי הוועדה הבאים ממשרדים או חברות שזכו בפרסי קקטוס על עבודות הנראות כמועתקות, יודיעו כי הם פוסלים את עצמם מלהשתתף בדיון הנדון, כמקובל במתוקנים שבמקומות, או לפחות יפסקו עפ"י התקנון שהם עצמם פירסמו.

 

"מלכתחילה, ועדת ערעורים הייתה חייבת להיות מורכבת מאנשי מקצוע מן השורה הראשונה שאינם משתתפים בתחרות (ויש כאלה, לצערנו), ותפקידה לשמור על התקנון ולא האחד על השני. נער הייתי וגם זקנתי, אני מכיר את כל התירוצים ושמעתי את כל ההסברים הדחוקים והנפתלים, אבל התמונות שהתפרסמו באתר שחשף את הפרשה, שוות אלף מילים.

 

“great minds think alike” הוא משפט שהמציא אחד ש"חושב כמו", בדרך כלל באיחור מה. איך זה שתמיד ה- “great mind” נמצא בחו"ל ו ה-”think alike” יושב בציון? אינני טוען חלילה, שאין בארץ מוחות מבריקים שעושים עבודות נפלאות. יש ויש!  העובדה שלא שמענו על עבודה שמקורה בישראל, אשר הועתקה בחו"ל וזכתה שם בפרס אומרת רק שבחו"ל לא מקובל להעתיק.

 

"אני מקבל את העובדה שאפשר להגיע לרעיון בסיסי דומה בשני צידי האוקיינוס, אבל התוצאה הסופית, הוויזואלית, לעולם לא תהיה זהה ואף לא כמעט זהה. אדם שמצייר ביפן ציור של חמניות הוא צייר יפני. אדם שמצייר ביפן ציור של חמניות שדומה מאד-מאד לציור של ואן גוך הוא זייפן אמנות.

 

"גם רעיון שתורגם לישראלית אינו לגמרי מקורי, אם בזכאות לפרסים עסקינן. אף מתרגם, ויהיה המוכשר ביותר, לא זכה עדיין בפרס נובל לספרות. אני משתוקק להיות זבוב על הקיר בשיעור בנושא קריאייטיב ב"בצפר" של האיגוד הישראלי לפרסום, ולראות כיצד המורים שם מראים את העבודות התאומות לפני ואחרי לתלמידים, ומסבירים להם שהעבודות המאוחרות יותר - מקוריות ובעיקר רעננות. עוד יותר הייתי רוצה לשמוע את תגובת התלמידים.

 

"כל העולם כולו פס רחב מאוד והאינטרנט מועיל ונוח, אבל הוא לא משחרר את איש הקריאייטיב מרוחב דעת. מה החלטתכם מבשרת לצעירים ביננו, שהשקיעו 4 שנות חיים ומאה אלף ש"ח בלימוד תקשורת חזותית ב"בצלאל", שמעו אין סוף הרצאות נמלצות על יצירתיות ומקוריות ומגלים עכשיו ש"בעולם האמיתי" מספיק לעיתים להצטיין בגלישה?!

 

"אגב, אין לי כלום נגד מידענות. להיפך. הכריזו נא, על תחרות שבה למגלה בזמן הקצר ביותר, את העבודה הטובה ביותר, שנעשתה בעולם בנושא נתון, יוענק פרס "גלשן הזהב" ולא תשמעו ממני מילה. בתוך עמי אני יושב,אינני תמהוני ולא מתקן עולם. מי שרוצה להעתיק שיעתיק, מי שרוצה לשלם בשביל זה שישלם - אבל לקבל על זה פרס?!

 

בהחלטתכם, אתם כותבים שלא מצאתם ראיה חותכת לקיום העתקה. אבקש אפוא, לקבל את תשובת הוועדה לשאלה, מה ייחשב בעיניה ראיה חותכת לקיום העתקה? איפה כתוב בתקנון שדרושה בכלל ראיה חותכת להעתקה? ואפילו הראיה אינה מספיק חותכת לפי דיני הראיות, האם העבודות שמדובר בהן מקוריות, רעננות ובעיקר עונות להגדרה 'שהרעיון המרכזי בהן נולד במשרד ישראלי' ככתוב בתקנון התחרות?

 

לפי התקנון, 'חבר הוועדה לא יהיה נוכח בהצבעה על עבודה הקשורה עימו'. תואילו לפרסם את פרוטוקול הדיון מהוועדה, שמות משתתפיה ותוכן הדיון? אגב, מדוע לא הזמנתם גם אותי לדיון, שמא ישנה בידי הראיה חותכת החסרה לכם?

 

"לתומי, חיפשתי בהחלטתכם איזו המלצה או מסר לגבי הגשת עבודות לקקטוס בעתיד. חיפשתי ולכאורה מצאתי דווקא מסר מרגיע: חבר'ה, מותר להעתיק, אבל רצוי לטשטש ראיות! במונחי S.W.O.T, הפנייה שלי אליכם הייתה הזדמנות, אולי אחרונה, לעצור את המגמה המסתמנת ולהשיב לתחרות החשובה הזאת את ערכה. לא אני הטלתי את הכתם הנזכר בהחלטתכם, ובחירתכם שלא להביט במראה שהצבתי מולכם, לא מחתה אותו.

 

"החלטת הוועדה מרוקנת את תחרות קקטוס הזהב 2005 מתוכן, הופכת את התקנון שלה למלים ריקות עם מראית עין של מכובדות. את הפרסים שהעניקה לעבודות הזכאיות מחוסר ראיות, הפכה לחסרות ערך ובכך גם קיפחה אחרים.

 

"לפיכך אני מוותר על הכבוד ועל פרס הקקטוס שמשרדי זכה בו ומקדיש אותו לכל המשרדים והיוצרים שהיו ראויים לפרסים והם נגזלו מהם".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קקטוס הזהב. "תואילו לפרסם את פרוטוקול הדיון"
מומלצים