סם זל: להוציא את הממשלה מהעסקים

לא כל יום נוחת בארץ טייקון נדל"ן אמריקני-יהודי בסדר גודל של סם זל (Zell), ומזכיר לנו כמה קטנה הביצה העסקית בישראל. זל (63), שהוגדר לא אחת כ"ביל גייטס של ענף הנדל"ן" ונחשב לממציא קרנות הנדל"ן בארה"ב, הגיע השבוע לביקור בארץ. לאחר שקיבל תואר ד"ר של כבוד מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, התפנה זל למפגש עם קבוצה של קבלנים בולטים בענף הנדל"ן בישראל, ביוזמת שר השיכון, יצחק הרצוג.

זל, המתמחה בדירות מגורים הוא בעל הנכסים הגדול ביותר בארה"ב ומחזיק ביותר מ-225 אלף דירות. רק השנה הוא בונה 47 אלף דירות במקסיקו - כמעט כפול מכלל התחלות הבנייה בישראל מדי שנה. בנוסף מחזיק זל בקרן המתמחה בנדל"ן מסחרי המחזיקה ב-11.6 מיליון מ"ר של שטחי משרדים. הונו האישי נאמד ב-2.2 מיליארד דולר. כל אלה הופכים את זל ל"כהן הנדל"ן" של המי ומי בענף.

ייתכן שזו הסיבה שביקורו הצליח לקבץ יחדיו כמה מנציגי חברות הנדל"ן הגדולות במשק, אלה שנפקדים דרך קבע מאירועים הפתוחים לתקשורת. אורי דורי (א.דורי), רוני מילוא (אזורים), עוזי ורדיזר (שיכון ובינוי), חיים גירון (אשטרום) ודורון אביב (אוסיף) היו רק חלק מהנוכחים. "לא באנו הנה לדבר על עסקים", הצהיר אחד מהם והוסיף: "לו רצינו בכך היינו נפגשים עם מר זל בארבע עיניים". למרות זאת, בסיום המפגש עמדו חלקם בטור ותחבו איש איש בתורו, כרטיס ביקור לידיו של זל, שהרי אי אפשר לדעת מה יילד יום.

בוחן השקעה בישראל

"מה שקורה היום בישראל מאד מעודד, ככל שתוציאו את הממשלה יותר מהר מהעסקים, כך ייטב", אמר זל. זל חסיד של השוק הפרטי. בביקור קודם שקיים בארץ אמר: "בהרבה מדינות, ובוודאי במדינות ש-50% מהתוצר הלאומי הגולמי קשור לממשלה, קיים יחס הפוך בין כוח ההשפעה של הממשל לרמת הגמישות הקיימת. ככל שהממשלה משחקת תפקיד גדול יותר, כך יש ליוזמה הפרטית פחות אפשרויות".

איש לא ציפה שאיש עסקים בסדר גודל של, ימצא בישראל איזשהו אתגר עסקי, אלא שזל הפתיע. מתברר, כי בימים אלה הוא בוחן הצעה להשקעה בארץ. זל סירב להרחיב והשיב "איני זוכר" ובכך השאיר עננה של מסתורין סביב עסקיו, אם יש כאלה, בארץ.

זל הוא חסיד האימרה: "ההזדמנויות הטובות המצאות במקומות הנידחים". ההבנה הזו צמחה אצלו בראשית שנות השבעים, אז נרשם עודף היצע יוצא דופן בשוק הנדל"ן בארה"ב. "חשבתי שהם בונים יותר מכפי הביקוש ושסוף העולם מתקרב", סיפר זל, "כולם אמרו לי שאני לא מבין כלום, אז הפסקתי וביליתי שישה חודשים בהקמת חברת ניהול לנדל"ן במשבר".

ואכן המשבר לא איחר לבוא, ב-1973 קרס ענף הנדל"ן בארה"ב, המחירים ירדו, והחברה של זל רכשה בין השנים 1977-1974 נכסים ב-3 מיליארד דולר. "למעשה יצרנו ניצול פערים מסיבי כשקנינו את כל הנדל"ן ויצרנו חוב לבנקים באחוזי ריבית נמוכים", סיפר זל. לדבריו, ברגע שהמקום כבר אינו נידח הרווחים יורדים. כך קרה לדוגמה עם גל ההשקעות במזרח אירופה. "המשקיע הראשון הרוסיה הפך למיליונר, העשרה שבאו אחריו כבר הפסידו", אומר זל שהוביל את ענף הנדל"ן בארה"ב בין השנים 1992-1988.

הריסת הבתים בעזה  - אי אפשר לבקש יחסי ציבור גרועים יותר  

זל התייחס גם לנושא ההנתקות והכוונה להרוס את בתי המתנחלים בגוש קטיף. "ישראל לא יכולה לבקש לעצמה יחסי ציבור גרועים יותר מאלה. נסו לדמיין, מצלמה של סי.אן.אן מצלמת את הרס הבתים הנהדרים האלה, כאשר ברקע מחנה פליטים פלסטיני, עוני רעב וילדים קטנים מתרוצצים", אמר זל. לדבריו, הבתים בעזה יכולים להיות אטרקטיביים, אם ייתנו לגורמים זרים להתגורר בהם.

השיטה הקפיטליסטית באמת עובדת

זל לא חרד מחוקי המשחק המאד לא סלחניים של השוק החופשי. בביקור אשתקד, אמר: "השיטה הקפיטליסטית באמת עובדת מכיוון שהיא עונה על היצע וביקוש ומתעצבת בהתאם. האזהרה והעצה שאני נותן לכולכם היא חישבו בגדול, אל תסתפקו בתוכניות קטנות. הכירו בהזדמנויות שיש לכם כאן ליצור שינוי, והשינוי הוא בסופו של דבר משהו מפרה ופרודוקטיבי לחברה. לישראל יש משהו שכל חברה בעולם מקנאה בו, וזהו הון אינטלקטואלי מדהים. השאלה היא אם מתי שהוא בעתיד הקרוב - ואני מקווה שעוד בחיי  - תבינו איך להשתמש בזה".