אל תתנו לפוליטיקאים לגעת בסל הבריאות. טור אישי
שר הבריאות התגאה על הישגו בהגדלת סל הבריאות, אולם זה לא פתר את בעיותיהם של אלפי חולים שלא יכולים להשיג תרופות שיחזיקו אותם בחיים. ברוך לוי, ששימש עוזר מחקר של ועדת הבריאות בכנסת, טוען שעדכון הסל חייב לצאת מידיהם של הפוליטיקאים ולהיות חלק מהחוק. רק אז נוכל לישון טוב בלילה
"האם האנשים שמתקצבים את סל הבריאות ישנים טוב בלילה?" שאל לפני מספר ימים שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן את נציגי המדינה במהלך הדיון בעתירה, בה דרשו חולי סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית להכליל בסל שירותי הבריאות תרופה אשר עשויה להציל את חייהם. לא ברור לי למי בדיוק הופנתה השאלה, אך בכל אופן, לא יהיה זה הוגן להפנותה כלפי חברי הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות העושים ככל יכולתם וכמיטב הבנתם המקצועית תחת המגבלה התקציבית שהונחתה עליהם. שאלה זו מן הראוי להפנות אל שרי הממשלה ופקידיהם הבכירים, אך בעיקר - אל שרי האוצר והבריאות.
הבעיה: גם ה"הישגים" של נוה, לא מספיקים לכלום
"השנה השגתי תוספת של 385 מיליון שקל לתקציב סל התרופות - התוספת הגדולה ביותר לסל מאז קום המדינה", התפאר שר הבריאות דני נווה במספר הזדמנויות. אוי לאותו הישג. רק בכדי לסבר את האוזן, השנה היו מועמדות להיכנס לסל כ- 430 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות כוללת של כ-1.5 מיליארד שקל. מובן כי לא ניתן להכליל את כולן, וגם לא בטוח שצריך. יחד עם זאת, במספר ישיבות של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת טענו המומחים שוב ושוב, כי שיעור התוספת לסל אמור לעמוד על 2-4 אחוז בשנה, כלומר - תוספת של לפחות 440 מיליון שקל בשנה, שתשמש להכללת התרופות והטכנולוגיות החיוניות ביותר.
זה המקום להזכיר לכולנו את מה ששר הבריאות כבר יודע - בשנים 2003-2004 נוספו לסל הבריאות 60 מיליון שקל בסך הכל עבור הכללת תרופות וטכנולוגיות חדשות. כן, תוספת של 60 מיליון שקל בלבד בשנתיים תמימות עבור סל שגודלו 22-24 מיליארד שקל בשנה. גם אותם 60 מיליון שקל עלובים הושגו לאחר סחבת ארוכה ומשא ומתן ממושך בין משרדי האוצר והבריאות. איזה אבסורד! עדכון סל שירותי הבריאות עדיין לא מגיע למינימום הדרוש, אך שר הבריאות זוקף לזכותו הצלחה מסחררת, ומדוע? משום שכבר ממילא הורגלנו בשנים האחרונות לשחיקה מוחלטת כמעט של הסל, כך שעלינו להיות אסירי תודה עבור כל פרוטה שנזרקת לעברנו.
בכל שנה מחדש: מצעד המסכנים
כך קורה שבכל שנה, בעיקר לקראת אישור תקציב המדינה, משחרים ארגוני החולים, רופאים בעלי מצפון מפותח וסתם אזרחים רגילים, החולים במחלות שונות וארורות, לפתחם של נציגי הציבור ושל רשויות הבריאות כעניים מרודים בשער ביתו של הגביר.
Gliadel לטיפול בסרטן המוח, Erbitux לטיפול בסרטן המעי הגס ו-Amevive לטיפול בפסוריאזיס הן רק חלק קטן מעשרות ואולי מאות בקשות העזרה שהגיעו אל שולחנה של ועדת העבודה, הרווחה הבריאות של הכנסת. בכל שנה אנו עדים לאותו מחזה מביש - חולים אשר לא נותר להם אלא להציג את "מרכולתם" בכדי לסחוט עוד קצת כסף מהממשלה, שמשמעותו לעיתים היא עוד יום לחיות. כל אחד נלחם על פיסת התקציב שלו במין תחרות מקאברית - למי כואב יותר, למי נשאר פחות זמן. כל אחד סופג את המכה שמנחיתה עליו הממשלה, ומכסה את המקום שכואב לו - במוח, במעי הגס, בעור והשד יודע איפה עוד. כמו מתאגרף חובב, אנו יודעים שהמכה תבוא, והיא אכן באה בכל שנת תקציב, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים להתארגן ולהתגונן בצורה שיטתית, אלא רק להגיב באופן רפלקסיבי בכל מקום שבו נפגענו, נתונים לחסדיה של הממשלה.
הפתרון: חוק עדכון אוטומטי של הסל
שורש הבעיה טמון במנגנון עדכון סל שירותי הבריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994: בעוד עדכון עלותו של הסל בהתאם למדד יוקר הבריאות קבוע בחוק ונעשה בכל שנה באופן אוטומטי, העדכון הריאלי של עלות הסל לשם מימון תרופות ואמצעים טכנולוגיים חדשים (וכן בגין שינויים דמוגרפים) אינו קבוע בחוק, ומחייב החלטת ממשלה. החלטת הממשלה בנושא זה נקבעת על-פי שיקול דעתה ובמסגרת סדר העדיפויות התקציבי שלה.
מאז נכנס חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקפו ב-1 בינואר 1995 נעשו מספר ניסיונות לשנות את המצב הקיים, אך ללא הועיל. גם בכנסת הנוכחית הועלו, כמדומני, 3 הצעות חוק הקוראות לעדכן את סל שירותי הבריאות בשיעור של 2 אחוז מידי שנה עבור תרופות וטכנולוגיות חדשות, רק שהן תקועות היכן שהוא בצנרת הפרלמנטארית. תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שעדכון הסל יעשה על-פי חוק ולא על-ידי החלטת ממשלה, עשוי להוות פיתרון למצב הקיים. אין ערובה כי בכך כל חולה יוכל לקבל כל תרופה הנמצאת כיום בשוק, אך לפחות כולנו נוכל לישון קצת יותר טוב בלילה.
באשר ל"הישגו" של השר דני נווה - גם הסכום שהצליח שר הבריאות להוציא מידי האוצר (שממילא אינו מגיע למינימום הדרוש) עלול להפוך בקלות לאגורות שחוקות בשנים הבאות, כפי שהוכח בעבר, או שיבוא על חשבון צרכים אחרים של מערכת הבריאות כבר השנה. אין מנוס מלהוציא את עדכון סל שירותי הבריאות מידי הממשלה ולעגנו בחקיקה - לזה ייקרא הישג אמיתי.
נראה כי רק לחץ ציבורי רציף ומתמשך על מקבלי ההחלטות מבלי להרפות מהנושא יעזור לקדם את העניין. אך לצערי, במדינה שבה כל אלוף במיל. המלהג את עצמו לדעת וכל תומך התנתקות או מתנגד לה תופסים כותרת ראשית בכל מהדורות החדשות, קשה להניח כי לחץ כזה יתקיים.
לפנייה לכתב/ת 
