שתף קטע נבחר

היעד: עוד 100 אלף משפחות בנגב ובגליל

הם חבורת צעירים שסיימו שירות קרבי והחליטו לעשות משהו בשביל המדינה. במקום לנסוע לדרום-אמריקה, חרשו את הארץ, למדו את השטח והקימו תנועת התיישבות. עכשיו, אחרי שהקימו 7 יישובים חדשים והפכו לבני-בית אצל אריאל שרון, הם עסוקים בהרחבת יישובים קיימים בנגב ובגליל. 14 אלף אנשים כבר מגלים התעניינות. מנהיג התנועה: "העבודה הקשה שאנחנו משקיעים היא המשך ההקמה של מדינת ישראל"

לפני שבע שנים התכנסה חבורה של בעלי עסקים חשובים בביתו של איש העסקים מוטי זיסר בבני ברק לפגישה עם אריאל שרון, אז שר התשתיות. קודם שהחל המפגש עם אנשי העסקים הפגיש זיסר בחדר צדדי את שרון עם קבוצה של ארבעה צעירים חובשי כיפות סרוגות, שזה לא מכבר השתחררו מצה"ל. הארבעה סיפרו לשרון, כי את ה"טרקים" והמסעות לחיפוש עצמי שלהם אחרי הצבא הם עשו בנגב ובגליל במשך חצי שנה. הם נפגשו עם אנשים, שאלו וחקרו והגיעו למסקנה אחת: צריך ליישב את הנגב ואת הגליל. רק כך אפשר יהיה להציל את המדינה. הם גם פירטו בפניו תוכנית פעולה וביקשו את תמיכתו.

 

שרון התלהב. "אני לא יודע מה ייצא מהמפגש עם כל בעלי הממון כאן", פתח שרון את פגישתו עם אנשי העסקים, "אבל אני כבר עשיתי הערב את העסקה הכי חשובה עם ארבעת החבר'ה הצעירים הללו", והצביע על רוני פלמר, אופיר פישר, ניר בלושטיין וזאביק יעקובוביץ', שהסמיקו כמו נערים שנתפסו בקלקלתם.

 

שבע שנים אחרי, הצעירים עומדים בראש ארגון "אור", גוף שרק מעטים שמעו עליו. מדובר, למעשה, בתנועת התיישבות של צעירים בודדים, אשר נכון להיום אחראית להקמתם של שני יישובים בגליל (מיכל ומצפה עירון) וחמישה יישובים בנגב - הראשונים שקמו שם זה 20 שנה.

 

עד כה סירבו להיחשף. רק עתה, בראיון ראשון, מספר רוני פלמר, מנהיג החבורה, על הארגון הכמעט חשאי שבראשו הוא עומד.

 

היי דרומה, לסנסנה

 

פלמר, רק בן 28, נשוי ואב לאשכר, בת שנה וחצי. הלו"ז היומי שלו כולל פגישות עם ראשי מדינה, השתתפות בישיבות ממשלה ובוועדות שרים, פגישות בארץ ובחו"ל ורשימה נוצצת של חברים טובים שמסייעים ולא מתביישים להביע הערכה והערצה לבחורים המצוינים מ"אור": אריק שרון, שמעון פרס, יצחק הרצוג, רון לאודר, סטף ורטהיימר ועוד.

 

את היישוב הראשון, סנסנה, במורדות הר חברון, מול קיבוץ להב, הקימה החבורה בעצמה ב-99'. בלי טיפת ניסיון בהתיישבות או בביורוקרטיה הישראלית הלכו כל הארבעה, שהיו אז עוד רווקים, ושיכנעו זוגות צעירים ברמת גן, בפתח תקווה, ברחובות ובירושלים לעזוב את כל מה שהם עושים ולבוא ליישב את הנגב. בינתיים גם הם עצמם נישאו והקימו משפחות. כיום מונה היישוב - בעל אופי דתי - 216 אנשים, שרובם חיים בקרוואנים. כבר שווקו 45 מגרשים לשכונת בנה ביתך ביישוב, שמתוכנן לאכלס 2,200 תושבים.

 

ב-2001 הקימו יחד עם גרעין דתי של מתנחלים מיהודה ושומרון את מרחב עם בין שדה בוקר לירוחם. היום גרים שם 131 תושבים. ב-2002 היו שותפים בהקמת באר מילכה בחולות חלוצה על-ידי גרעין חילוני, שנמצא כרגע במחנה זמני בכמהין. כיום מונה הגרעין 36 חברים. באיזור מפתחים 50 מגרשים לבנייה עצמית.

 

את היישוב גבעות בר ליד להבים בנגב, גם הוא חילוני, הקימו יחד עם גורמי ההתיישבות והמועצה האזורית בני שמעון ב-2004. כיום גרים שם 100 תושבים וכבר שווקו 25 מגרשים. ב-2004 קם גם גרעין חרוב באיזור שקף. מדובר בגרעין מעורב חילוני-דתי שמונה כיום 67 חברים ומתעתד להיות יישוב איכותי בן 1,100 תושבים על קו התפר.

 

פלמר חוזר לסוף שנות התיכון. "היינו חבורה מגובשת של ארבעה חברים. ישבנו ודיברנו המון. מה עושים? מה קורה במדינה הזאת? לא רצינו ללכת ליהודה ושומרון, כי זה כבר נראה כמו שבלונה: ישיבה תיכונית, הסדר, גרעין נח"ל והליכה ליישוב חדש בשומרון. רצינו משהו אחר. רצינו הגשמה אמיתית. את הפתרון מצאנו בטרקים שעשינו בנגב ובגליל".

 

חצי שנה אחרי השירות הצבאי כקצינים ביחידות קרביות הם למדו את יישובי הנגב והגליל. ישבו במרכז המסחרי בירוחם ובדימונה ונידנדו לאנשים: מה חשוב להם, מה חסר להם. "התלבטנו מה הדבר הכי חשוב היום למדינה בנגב: לעסוק בשיפור רמת החינוך? לפעול לשיפור המצב הכלכלי על-ידי הקמת מקומות עבודה? לפעול במישור החברתי? בסוף הגענו לתובנה, שכשאתה מקים יישוב אתה עוסק בהכל".

 

"טרק" בירוחם ודימונה

 

הרבה תמימות, העזה וחוצפה היו בהתנהלות של פלמר וחבריו. הם לא הבינו בהתיישבות, לא ידעו מה זה קרוואן, איך מגייסים תקציב לממן הסעות ומה בדיוק תפקידו של מזכיר היישוב. מי שהתגייס לעזרתם היה שמואל ריפמן, ראש מועצת רמת הנגב, חרדי שהתפקר, שהסכים למה שנחשב עד אז צעד חסר תקדים: בתחומי המועצה שלו, הכי חילונית בישראל, יוקם יישוב דתי. כך קמה מרחב-עם על-שמו של רחבעם זאבי, שהיה גם הוא מהמעודדים הגדולים של החבורה.

 

החבורה הצליחה להדביק בהתלהבות שלה את בלי טיפת ניסיון בהתיישבות או בביורוקרטיה הישראלית הלכו המייסדים, שהיו אז עוד רווקים, ושיכנעו זוגות צעירים לעזוב את כל מה שהם עושים ולבוא ליישב את הנגב כל מי שנקרה בדרכה. רון לאודר הסכים לממן באופן שוטף חלק מהפעילות שלהם. סטף ורטהיימר נתן להם משרדים בהנחה גדולה. היום הם יושבים בפארק התעשייה המטופח של עומר ושולחים משם זרועות לכל הנגב והגליל. אצל שרון הם בני-בית. כשמלאו 30 יום למותה של לילי רעייתו הוא הגיע לסנסנה בלי מלווים כמעט רק כדי לשבת על מרפסת וליהנות מרגעים של חלוציות, מהאוויר הצח ומהנוף הירוק.

 

עם הזמן, ולא מעט בזכות קשריו הענפים של פישר האב, הם צברו כמות מרשימה של יהודים עשירים שמעריצים את הארגון ותורמים לפעילויות שלו. לא מכבר נתקע אחד היישובים החדשים בגלל מחסור מרגיז בקרוואנים. רוני ורעייתו ענבר אירחו בקרוואן שלהם זוג יהודים עשיר מארה"ב. האורח התרשם כל-כך מהחיים של חבורת סנסנה, שבתום הארוחה רשם צ'ק שאיפשר רכישה של 14 קרוואנים.

 

רכבת מלאה לנגב

 

במקביל לכוונה להקים יישובים חדשים, הארגון עוסק במשימה לא פחות חשובה: הרחבת יישובים קיימים. "עם כל הכבוד לרצון להקים יישובים חדשים", אומר פלמר, "אסור לשכוח שיש היום לא מעט שכונות מתמוטטות בתוך הערים, או יישובים קטנים שקורסים בגלל היעדר אוכלוסייה חדשה ובגלל נטישת הצעירים. היעדר התעסוקה בנגב גורם לבריחה של הדור הצעיר ולהזדקנות של יישובים. לכן החלטנו להירתם להרחבות וחיזוק של יישובים קיימים. בדקנו ומצאנו שאם אתה מביא זוגות צעירים חדשים ליישוב ותיק אתה גם מזרים דם חדש ליישוב, גם מוצא מקומות עבודה וגם משפר את תדמית המקום בעיני תושביו".

 

הארגון מיפה את כל היישובים בנגב שזקוקים לחיזוק והרחבות. לכל יישוב הוכנה תוכנית פעולה ייחודית. בשנה האחרונה נוספו ליישובים קיימים בנגב ובגליל, כתוצאה מהפעילות של הארגון, יותר מ-300 משפחות.

 

מירי ארביב, העוסקת בתחום התעסוקה בארגון "אור", גילתה שהיא זקוקה בימים אלה ממש ליותר מ-300 מהנדסים, טכנאים ובעלי תארים וניסיון בכל מקצועות ההיי טק לטובת שורה של מפעלים גדולים וטובים בנגב: מאינטל בקריית גת עד מפעלי ים המלח ותרכובות ברום ברמת חובב. לרשות הארגון עומדת היום תוכנית עסקית מפוארת, שמאגדת גם מאגר גדול של ביקוש עובדים וגם רשימה של מועמדים המבקשים עבודה בתחומי התמחותם.

 

תרומה נאה איפשרה לפתוח במסע שיווק ארצי של ההתיישבות בנגב ובגליל. חופשות החגים נוצלו להביא לשם מבקרים. ההיענות היתה כל-כך גדולה שהיה צורך להקים מרכז תיקשוב גדול במשרדי "אור" בעומר. קשה להאמין, אבל במשרדי "אור" יש רשימות של כ-14 אלף מתעניינים שגילו עניין במעבר לנגב או לגליל.

 

היום יושבים שם עשרות סטודנטים שמקבלים את שיחות הטלפון. הם מפנים לאתר האינטרנט של "אור", שולחים פרוספקטים, מגיעים למפגשים בבתים בגוש דן, מזמינים את המתעניינים לביקורים מסודרים בנגב ובגליל. כשהמוקדנים מבחינים בזוג ש'חם' על הנושא, מתחיל המנגנון המשומן של "אור" לעבוד: בודקים איזה סוג של התיישבות מעניינת את המשפחה ואחר-כך מחפשים לה תעסוקה הולמת ומוסדות חינוך.

 

היום עובדים ב"אור" עשרות צעירים מסביב לשעון ובלחץ גדול. "הנגב עומד בפני כמה 'בומים' גדולים", אומר פלמר. "עומדים לעבור לכאן עשרות בסיסי צבא, שיביאו רבבות אנשי צבא קבע וחיילים. הרכבת מכפילה את המסילה לנגב, מה שיקצר משמעותית את המרחק בין באר שבע לתל אביב. אם לא נהיה מוכנים ל-2008 עם מלאי גדול ומספיק של הצעות התיישבות טובות, של מקורות תעסוקה איכותיים ושל תשתיות מעולות, הרכבות האלה לא יביאו זוגות צעירים מתל אביב לבאר שבע, אלא יבריחו מכאן עוד משפחות מבוססות".

 

על הפרק עומדת כעת תוכנית להקמת יישוב איכותי, "כרמית", לא הרחק ממיתר, בתיאום עם ארגון "נפש בנפש", מיועד לאוכלוסייה מצפון אמריקה וקנדה. עוד בתוכנית: להביא עוד 500 משפחות איכותיות לדימונה. אחת ההצעות שנבדקות כעת היא הקמת אולפן ענק של סרטי קומיקס בעיר. בנק המשימות כולל גם תוכניות לשילוב תושבי המגזר הבדואי, ש"בלעדיהם אין נגב ואין התיישבות בנגב".

 

בחמש שנות הפעילות שלהם הביאו פלמר וחבריו לנגב ולגליל יותר מ-500 משפחות. "זו רק ההתחלה", מבטיח פלמר. "היעד הוא 100 אלף משפחות בשמונה שנים, ואנחנו נשיג את זה. אומנם אנחנו מתמקדים בנגב ובגליל, אבל אנחנו מרגישים את ההשפעה של הפעילות על כל תושבי מרכז הארץ וגם על תושבי התפוצות. העבודה הקשה, הימים והלילות שאנחנו משקיעים, היא מבחינתנו המשך ההקמה של מדינת ישראל. לדעתנו, העתיד של המדינה נמצא בנגב ובגליל, וזו גם התקווה של הצעירים שלנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים הורנשטיין
"רצינו הגשמה אמיתית. את הפתרון מצאנו בטרקים שעשינו בנגב ובגליל". בלושטיין, פלמר ופישר
צילום: חיים הורנשטיין
צילום: חיים הורנשטיין
"בסוף הגענו לתובנה, שכשאתה מקים יישוב אתה עוסק בהכל". בלושטיין, פלמר ופישר
צילום: חיים הורנשטיין
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים