שתף קטע נבחר

שיטות חדשות לעשיית סדר בתמונות

כל מי שמרבה להשתמש במצלמה הדיגיטלית כבר מכיר את התופעה: אינספור תמונות מצטברות לאוסף עצום שאי-אפשר למצוא בו כלום, שיטות מיון חדשות – וגם מצלמה קטנה וחכמה – מבטיחות לעזור לנו למצוא כל תמונה שצילמנו בקלות

מצלמות דיגיטליות, כידוע, הן עסק מאוד פופולרי. 53 מיליון מצלמות כאלו נמכרו ברחבי העולם במהלך 2004 ועד תום השנה הנוכחית, צפויות להמכר עוד 61 מיליון מצלמות נוספות. עשרות מיליוני צלמים חובבים מייצרים מדי יום אינספור תמונות דיגיטליות. וכאן מתחילה הבעיה.

 

כשיש לכם מצלמה דיגיטלית, לא חושבים פעמיים ומצלמים כל דבר שזז. מחיר התמונה הוא אפס עגול בדיוק. אבל כאשר מגיעים אל המחשב בבית ומעבירים אליו את כל התמונות, מגלים שלאט לאט הצטברו מאות תמונות שאנחנו לא בדיוק צריכים או רוצים – וגרוע מזה, אין לנו מושג איך לאתר אותן בכלל.

 

בשוק ישנן אמנם תוכנות שמשמשות כאלבום דיגיטלי, ומאפשרות להזין כיתובים שונים לתמונות ולמיין אותן, אבל התהליך המייגע הזה הוא כמו ביקור תקופתי אצל רופא השיניים: אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות את זה, אבל זה אף-פעם לא ממש יוצא.

 

כשמגיעים הביתה מיום טיול מפרך, הדבר האחרון שחושבים עליו הוא הקלדת תגיות למאות תמונות. במהלך השנה האחרונה מנסות חברות רבות להתגבר על הבעיה ומגייסות לעזרתן את הטכנולוגיות החדישות ביותר: GPS, רשתות חברתיות, זיהוי פנים על-ידי המחשב.

 

כל אוצר הידע הזה נועד רק כדי לעזור לנו למצוא את התמונה של דודה נחמה מהטיול לחרמון, גם אם הוא נערך בשנה שעברה.

 

חיים מוקלטים

 

תחום המחקר של חיפוש וזיהוי תמונה הוא פופולרי מאוד אצל החברות הגדולות. חטיבות המחקר של מייקרוסופט, HP ואחרות משקיעות משאבים רבים על מנת לפתח תוכנות שיאפשרו זיהוי תמונה או הקשר – והכל באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות אנושית.

 

על הכיוון העתידי של התחום, אפשר ללמוד מפרויקט MyLifeBits שמתנהל במיקרוסופט כבר קרוב לעשר שנים. אחד החוקרים במעבדה, גורדון בל, שהוא גם מחלוצי המחשוב בעולם, מקליט את חייו באופן דיגיטלי כבר כמעט עשור. בחמש השנים האחרונות הוא גם הוסיף לתמונות הדיגיטליות שלו הקלטות של שיחות טלפון, שיחות מסרים מידיים, טלוויזיה ורדיו. הרבה יותר מאוסף תמונות דיגיטליות ממוצע.

 

צוות המחקר שמלווה את בל פיתח תוכנה המאפשרת לשלוף במהירות את כל המידע, על כל פיסת חיים שהוקלטה. התוכנה מבוססת על שרת הנתונים SQL שמסוגל להתמודד עם כמויות המידע העצומות שאוגר בל מדי יום: 100 הודעות דואר אלקטרוני, 100 עמודי אינטרנט, חמישה עמודי נייר סרוקים, 10

 תמונות, ושמונה שעות של סאונד (שיחות טלפון ופגישות מוקלטות).

 

שימוש עתידני

 

לכך יש להוסיף ספר חדש שקורא בל בכל עשרה ימים. באמצעות מערכת קשרים ענפה שנבנית בין כל האלמנטים השונים, ניתן לאתר כל סוג מידע באמצעות סוג מידע אחר. כך, למשל, השרת יודע לקשר בין תמונות באמצעות לוח השנה: בדיקה של הלוח בשעה וביום מסויימים, יכולה להוביל למסקנה שתמונה מסויימת צולמה במהלך מסיבת יום ההולדת שלנו.

 

קישור אחר יכול להיות בין הודעות הדואר האלקטרוני לבין התמונות. כך, למשל, תמונות ששלחתם למישהו בתוך הודעות דואר – יכולות להצביע על כך שהנמען מופיע בתמונה בצורה כלשהי. למרות שמדובר בפרויקט ניסיוני עדיין, הכיוון של MyLifeBits מדגים את הקישוריות שבה ייעשה שימוש בעתיד הקרוב בין כל פריטי המידע המאוחסנים אצלנו, ולא רק בין התמונות.

 

לסמוך על חברים

 

הקישוריות בין תמונות יכולה להעשות לא רק על-ידי פריטי מידע דוממים אלא גם בעזרת החברים שלנו. בשנתיים האחרונות, מצביעים מומחים רבים על אפשרות חדשה למיון וארגון תמונות באמצעות רשתות חברתיות המבוססות על אתרים ועל תוכנות מסרים מיידיים. דוגמה טובה לכך היא אתר שיתוף התמונות Flickr, שמאפשר אחסון ודפדוף באלבומים פרטיים וציבוריים.

 

האתר מאחסן קרוב לשש מיליון תמונות שונות, כאשר למעלה מ-80 אחוז מהן תמונות ציבוריות שכל אחד יכול להציץ בהן. מאז הקמתו נהפך Flickr לאחד האתרים הפופולריים בתחום בזכות העובדה שהפך את שיתוף התמונות בין חברים לפשוט וקל. הרעיון הוא לתת לאלפי מתנדבים שאין עליהם פיקוח, להוסיף תיאורים לתמונות בעצמם, באמצעות מילות מפתח פשוטות.

 

באמצעות Flickr תוכלו להעלות את אלבום התמונות שלכם לצפייה ציבורית ברשת ולתת לחברים שלכם להוסיף את הכיתובים לכל תמונה שבה הם מופיעים. למעשה, הכניסה לאלבום שלכם לא חייבת להיות מוגבלת לחברים: אם תרצו בכך, תוכלו לאפשר לכל משתמש להוסיף תיאורים לתמונות שצילמתם ולהפוך אותן למובנות יותר – כך שלכם יישאר להתעסק רק עם התמונות הלא מזוהות. אפשרות עתידית שתוכל לצמוח מ- Flickr, שנרכשה לאחרונה על-ידי "יאהו!", היא האפשרות לזיהוי תמונות ממוחשב ואוטומטי באמצעות מאגר התמונות שבאתר.

 

אחי איפה אתה?

 

דרך נוספת שיכולה לעזור לנו לזהות בצורה מצוינת את התמונות שלנו, היא אם המצלמה פשוט תדע היכן היא נמצאת. בעזרת טכנולוגיית ה-GPS הפופולרית, המצלמה יכולה לקבל נקודות ציון מדויקות של המקום בו צולמה התמונה – ולשמור אותן כחלק מהמידע הנוסף שמגיע עם התמונה. עם החיבור למחשב, נתוני המיקום עוברים לתוכנת מידע גיאוגרפי (GIS) שמאפשרת לקשר את התמונות למקומות מסוימים או לקבל מידע כללי על מקום הצילום.

 

לדוגמה: התוכנה יכולה לזהות אתרים ידועים כמו למשל מגדל אייפל, ואם היא לא מצליחה לזהות אתר ידוע – אז פשוט להוסיף נקודת ציון כללית יותר כמו "פריז, צרפת" לנתוני התמונה שאתם כבר מכירים. החיבור בין איכון לווייני לבין צילום דיגיטלי לא נחשב לחדש, אך רק לפני מספר חודשים השיקה חברת Ricoh היפאנית את המצלמה הראשונה בעולם המחברת GPS עם מצלמה דיגיטלית.

 

המצלמה של Ricoh G3 PRO שמה – נראית כמו כל מצלמה דיגיטלית אחרת. היא מציעה איכות הבחנה של 3.3 מגהפיקסל וזום של 3x, אך אל תוך המצלמה ששוקלת 175 גרם ניתן להכניס מקלט GPS המבוסס על כרטיס הרחבה CF. בעזרת ה GPS ניתן להגיע לדיוק של עד 10 מטרים במיקום התמונה.

 

בעזרת מקלט GPS חיצוני משוכלל יותר, אף ניתן להגיע לרמת דיוק של עד 3 מטרים במיקום. המצלמה מסוגלת להעביר מידע באמצעות Bluetooth, על מנת לתקשר עם מכשירי GPS חיצוניים. Ricoh מייעדת את המצלמה הזו לשוק העסקי ומבקשת עליה 950 דולר, כולל כרטיס ה-GPS המיועד למצלמה.

 

לא חייבים מצלמה באלף דולר

 

אם תרצו גם את תוכנת המיפוי, תאלצו להיפרד מ-1,149 דולר בסך הכל. אין ספק שהמחיר הזה עלול להרתיע את מי שמעוניינים במצלמה זולה לטיולים, אבל אין זה מפחית מחשיבות הבשורה: הפתרון קיים ועובד, וזה רק עניין של זמן עד שהמחירים יירדו גם לרמת הצלם הביתי.

 

בעצם, לא חייבים לקנות מצלמה באלף דולר על מנת ליהנות משירותי המיקום למצלמות הדיגיטליות. למעשה האינטרנט מציע לנו שירות דומה ובחינם. לאחרונה הסביר אתר GeoBloggers כיצד לקשר בין Flickr לבין מנוע המפות של "גוגל". בעזרת ההוראות המופיעות באתר, יכולים המשתמשים להזין לתמונות ב-Flickr את נתוני המיקום של נקודות אורך ורוחב, ואז פשוט להציג את התמונות על המפות של "גוגל".

 

למרות שהאתר פרסם את התהליך רק בתחילת החודש, כבר נרשמו קרוב ל-7,000 תמונות ב-Flickr שתויגו באמצעות השירות החדש. אף שאתרי מפות באינטרנט קיימים מזה זמן רב, שירות המפות של "גוגל" מבוסס על סטנדרטים פתוחים, שהופכים את הגישה למידע שלו לקלה מאוד עבור אתרים חיצוניים.

 

שיטות המיון החדשות שנסקרו כאן, ועוד שיטות שוודאי יופיעו בעקבותיהן, אמורות להחזיר לכל מי שטובע בים התמונות את החשק לשוב ולעלעל באלבום הממוחשב. מה שבטוח, אחרי שהתמונות יהיו מסודרות ומקוטלגות כמו שצריך – קרוב לוודאי שנמצא בהן תמונות מרגעים נפלאים ששכחנו לגמרי מקיומם. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
flickr. ניתן להעלות את אלבום התמונות
מומלצים