וויאג'ר 1 חצתה את גבול מערכת השמש

החללית וויאג'ר 1 מתקרבת לקצה מערכת השמש, ובקרוב היא עתידה לצאת מגבולה. החללית, ששוגרה בשנת 1977, נמצאת כעת במרחק של 14 מיליארד קילומטרים מהשמש, על גבול החלל העמוק.

מדעני נאס"א מסרו במסיבת עיתונאים בסוף השבוע, כי החללית נעה דרך איזור הידוע כ-heliosheath. זהו איזור נרחב שבו מסתיימת השפעת השמש, והחלקיקים הנורים מפני השטח שלה מתרסקים והופכים לעננים דקים של גז, הנעים בין הכוכבים. בקרוב, אם כי החוקרים אינם בטוחים מתי, תעבור החללית גבול זה לתוך החלל העמוק.

"וויאג'ר 1 נכנסה כעת למעטפת האחרונה במסעה לקצה החלל הבינכוכבי", אמר ד"ר אדוארד סטון, מנהל פרויקט וויאג'ר במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה.

הלוחית של הוויאג'ר‏ (צילום: נאס"א)

1

2

3

בנובמבר האחרון, התווכחו מדענים האם וויאג'ר כבר הגיעה למה שמכונה איזור "הלם הסיום". זה המקום שבו ה"רוח" המורכבת מחלקיקים טעונים המגיעים מהשמש, מואטת בשל לחץ נגדי של הגז הבינוכוכבי. באיזור ההלם, מאטים חלקיקי רוח השמש ממהירות של 1.1-2.4 מיליון קמ"ש והופכים לצפופים וחמים יותר. כמה חוקרים סבורים כי החללית כבר הגיעה לאיזור ההלם, אחרים סבורים כי יש לה לעבור עוד מרחק כלשהו.

כעת, בפגישה המשותפת של האגודה הגירופיסית האמריקנית לשנת 2005, גבר בטחונם של המדענים כי וויאג'ר כבר עברה את איזור ההלם והיא מרחפת כבר בחלל העמוק. ניבוי מקומו של הלם הסיום היה קשה, אומרים החוקרים, משום שהתנאים המדויקים של החלל הבינכוכבי אינם ידועים. בנוסף, שינויים במהירות ובלחץ של רוח השמש גורמים לאיזור ההלם להתרחב, להמתך ולהעלות גלים.

ההוכחה המשכנעת ביותר לכך שוויאג'ר 1 חלפה את גל ההלם הגיעה מהמדידות שערכה החללית, שגילו גידול פתאומי בעוצמתם של השדות המגנטים הנישאים בידי רוח השמש, יחד עם גידול בהפרעות במהירותה. הדבר התרחש כל פעם שרוח השמש האטה.

אורך המשימה הראשוני של וויאג'ר 1 היה חמש שנים אך הוא הוארך בשל הביצועים הטובים של החללית. החללית נושאת איתה גם כמוסת זמן בצורת תקליט מוזהב, ביחד עם מחט ומכשירים לשמיעתו, הכולל הקלטות של ברכת שלום מכדור הארץ בשפות שונות כמו גם דוגמאות מוסיקה החל ממוצרט ועד לזמר העיוור וילי ג'ונסון. החללית התאומה, וויאג'ר 2 ששוגרה כמה שבועות לפני וויאג'ר 1, נעה בכיוון אחר והיא נמצאת במרחק של 10.4 מיליארד קילומטרים מהשמש.

הכותב הוא עורך אתר "הידען" .