שתף קטע נבחר

אמנון ז'קונט: "הסיוט נגמר"

בני הזוג ז'קונט מצאו עצמם במרכז עלילה שהמציאות חיברה: סופר ספרי מתח מגלה כי מישהו השתלט על חשבון האינטרנט שלו, מתחזה בשמו ברחבי הרשת ומעצב מחדש את זהותו המקוונת כרצונו. ראיון בעקבות מעצר חשוד בפרשת הסוס הטרויאני

אמנון וורדה רזיאל ז'קונט מצאו עצמם בשנה האחרונה במרכזו של מותחן לא בדיוני, שרק המציאות יכולה לרקוח. הנה תקציר העלילה: סופר ספרי מתח מגלה כי קטעים מספרו החדש פורסמו ברשת ומישהו השתלט על חשבון האינטרנט שלו ומפרסם בשמו הודעות ברחבי הרשת. בהדרגה גובר כוחו של המתחזה והוא מוחק את זהותו המקוונת של הסופר ומעצב אותה מחדש כרצונו. כאשר הוא מנסה להאבק על שמו הטוב הוא מגלה כי כולם כבר סבורים כי המתחזה והוא – אחד הם.

 

עוד בפרשת הסוס הטרויאני:

 

 

"המציאות עולה על כל דמיון", אומר ז'קונט בעקבות מעצרו של מיכאל האפרתי בחשד כי פרץ למחשבו ולמעורבות בפרשה של ריגול עסקי במספר חברות ענק במשק, "התחושה היא שמשהו אפל ובלתי נראה השתלט על חייך ואי אפשר להסיר אותו".

 

הפרשה, אחד המקרים הבולטים הראשונים של גניבת זהות מקוונת בישראל, החלה עוד בשנת 2003, אז הוצף פורום תוכנית הרדיו של אשתו, ורדה רזיאל ז'קונט באתר האינטרנט של רדיו 103. באמצע 2004 הבחין ז'קונט בתופעות מוזרות במחשבו. "הודעות שלא קראתי הופיעו ללא הדגשה בתיבת הדואר הנכנס שלי. במקרים אחרים לא קיבלתי הודעות ששלחו אלי".

 

מאוחר יותר הופץ ברשת מכתב שנכתב כביכול על ידו, עם תבנית המצורפת בכל מכתב רשמי של ז'קונט, ובו הוא מתנצל, כביכול, על זיוף חומר מדעי. "כמובן שכל זה לא היה ולא נברא", הוא אומר.

 

השמצות ב'וויקיפדיה'

 

הנורות האדומות החלו להשתולל כאשר התברר לז'קונט שמישהו שתל פרטים בדויים בערך שנכתב על שמו באנציקלופדיה החופשית "ויקיפדיה", המאפשרת לכל גולש לערוך את ערכיה. המידע שפורסם בערך קשר את ז'קונט להרשעה פלילית בתחילת שנות ה-70' ובו נקבע כי לא שירת בצבא. גולש שהזדהה בשמו הכחיש את הפרטים אך אישר את דבר ההרשעה בדף הדיונים אודות הערך ב'וויקיפדיה'.

 

"אני חייב לציין שהאיש חיקה היטב את סגנון הכתיבה שלי", אומר ז'קונט, "גיליתי שמישהו ממש למד אותי. כשהתלוננתי נאמר לי שהדברים נכתבו מכתובת ה-IP שלי. פניתי לדוד שי מ'וויקיפדיה' ואמרתי לו שמדובר במתחזה ויסיר את כל דברי הבלע מהאתר. הוא לא טרח לענות לי". הפרטים הופיעו גם היום באנציקלופדיה, כאשר בראש הערך מתנוססת ההערה "המידע בפיסקה השנייה והשלישית בערך זה, כלומר, המידע על לימודיו באוניברסיטה העברית, שירותו הצבאי והסתבכותו בפלילים, נמסר על ידי גולשים אך טרם אומת. יש להתייחס אליו בספקנות".

 

על פי הודעה נוספת, שפורסמה בדף הדיונים אודות הערך ב'וויקיפדיה' ובאתר BSH, נשלחה על ידי אדם שהתחזה לעובדת במחלקת החניה של עיריית תל אביב, ז'קונט המציא שיטה לרמות את העירייה ולחמוק מתשלום דוחות. "בעקבות פניותיי ההודעה המשמיצה הוסרה מיד מאתר BSH, אך לא מ'וויקיפדיה'", אומר ז'קונט, "גיליתי שיש ב'וויקיפדיה רישול וחוסר אכפתיות – כל אדם יכול לנצל את הבמה הזו לצורך חיסול חשבונות ולפרסם דברים שלא היו מעולם".

 

"מדובר בערך היחיד ב'וויקיפדיה' העברית שבו מופיעה הסתייגות כזו", מוסר דוד שי בתגובה, "לא מצאתי לנכון למחוק מידע זה משום שהוא לא נראה לי מופרך ולא רציתי לפגוע במי שתרם אותו, ומצד שני, חשבתי שההסתייגות ראויה. אני רואה באפיזודה זו מקרה חריג בתולדות ויקיפדיה, שהייתי מעדיף לשכוח אותו". שי אומר כי טענתו של ז'קונט, לפיה לא ענה לתלונותיו פוגעת בשמו הטוב. "עניתי לכל הפונים שהזדהו בשמו של ז'קונט - אם מדובר במתחזה או באדם האמיתי". 

 

"כותבים בשמך דברים באינטרנט. לך תוכיח שזה לא אתה"

 

"בשלב זה חשתי ייאוש", אומר ז'קונט, "אנשים פנו אלי לאחר שנחשפו לדברים ברשת. כותבים בשמך דברים באינטרנט ולך תוכיח שזה לא אתה. מה אפשר לעשות?".

 

תחושת חוסר האונים גברה כאשר התגלה לז'קונט ולאשתו, ורדה רזיאל ז'קונט, כי קטעים מספרם המשותף, "ש' כמו שקר", דלפו לרשת. עם פרסום הספר, פורסמו תגובות רבות בדף הספר באתר "סטימצקי" ובפורומים אחרים, הקוטלות את הספר וחושפות פרטים מתוך העלילה כדי לפגוע במכירותיו. "בתחילה פניתי לסטימצקי וביקשתי שיסירו את ההשמצות. הם נענו אך לאחר זמן קצר הן פורסמו שוב. לבסוף הרמתי ידיים".

 

הקשר בין האדם שהשמיץ את הז'קונטים בתגובות לבין האיש שהשתלט על המחשב של ז'קונט וקרא את הדואר האלקטרוני שלו התברר בזכות אחד הכינויים שבחר לעצמו אותו משמיץ – "הבובה ימימה" – כשם סיסמת הגישה של ז'קונט לאינטרנט באותם ימים.

 

הפולש הווירטואלי לא עוזב

 

כמוצא אחרון, פנו בני הזוג למשטרה והגישו תלונה. "לא ציפינו מהם לכלום, על פי הניסיון הקודם שלנו איתם, אך גילינו זוג חוקרים – משה זילברשטיין וניר נתיב – עם המון אמפתיה ויכולת", אמר ז'קונט. "כשביקשו מאיתנו לנקוב בשם של חשוד פוטנציאי אמרנו להם שאין לנו 'מועמד' אחר מלבד מיכאל האפרתי". האפרתי, קרוב משפחה לשעבר של הז'קונטים, נטר להם טינה, לכל הנראה, לאחר שסולק מהמשפחה והפסיד במשפטים שניהל נגד קרובת משפחה.

 

בחיפוש במחשבו של ז'קונט התגלה סוס טרויאני ששימש את הפורץ להשתלט על מחשבו של ז'קונט. לחוקרים התברר כי התוכנה הזדונית שולחת מידע לשרת מרוחק – צילום מסך של שולחן העבודה בכל דקה, וכל קבצי תיקיית "המסמכים שלי". בעזרת השליטה במחשב והמידע שהשיג, הפורץ נהנה גם מהאפשרות לפרסם הודעות ברשת בשמו של ז'קונט ולשלוח בשמו דואר אלקטרוני.

 

גם לאחר הגשת התלונה המשיך הפולש הווירטואלי להעיב בנוכחותו על משפחת ז'קונט. "כאשר עברנו דירה הוא גילה זאת מהר מאוד, וככל הנראה בעזרת מאגר מידע גנוב של מרשם האוכלוסין הוא התחזה לשכנים שלנו ופירסם בשמם תלונות עלינו ברשת", אומר ז'קונט. "כאשר רצינו להקים אתר לסדנאות לניהול יחסים שאנחנו מנהלים במשותף, אמרו לנו בוני אתרים שאם מישהו מאוד יתעקש להרוס את האתר, הם יתקשו למנוע בעדו".

 

ניקוי המחשב מהסוס הטרויאני והתקנת תוכנות אבטחה לא עזרו, והתוכנה הזדונית שבה והותקנה במחשב תוך זמן קצר. שינוי שם המשתמש והסיסמה לחשבון האינטרנט גם לא הועיל, והמטריד גילה אותם מהר מאוד ופרץ למחשבי שוב ושוב. "צמצמתי את זמני הגלישה שלי למינימום הנדרש", אומר ז'קונט, "מחיבור של 24 שעות ביממה עברתי לגיחות של מספר שניות, לצורך הורדה ומשלוח של דואר אלקטרוני בלבד. המטריד עדיין נהנה מגישה לחשבון שלי, אבל לפחות פסקו ההתחזויות בשמי ברשת".

 

יום אחד התקבל תקליטור בתיבת הדואר בביתם של הז'קונטים, וצורף לו פתק בנוסח "אמנון, שלום. בהמשך לשיחתנו מצורף הספר. תודה, אלכס". "מדי פעם אני מקבל בקשות של סופרים צעירים לקרוא את כתבי היד שלהם ולעתים אני נענה ברצון", הוא אומר, "במקרה זה לא זכרתי שיחה עם אלכס. הנחתי את התקליטור בצד ולא התקנתי אותו. לאחר שהשוטרים בדקו את ה-CD הם גילו בו גירסה משוכללת יותר של הסוס הטרויאני, שנועד עבורי". אותו תקליטור קשר סופית, לכאורה, בין האפרתי, שנעצר בשבוע שעבר בבריטניה, לפריצה למחשב ולחשודים נוספים שנעצרו לאחרונה.

 

"קיווינו להסיר פרונקל וגילינו משהו חמור בהרבה"

 

"כאשר שמענו על המעצר תחושת חוסר האונים שלנו השתפרה. קיווינו להסיר את הפרונקל הזה מחיינו והתברר לנו שגילו בזכותנו מחלה חמורה בהרבה", אומר ז'קונט, "האיש בנה אופרציה שלמה וכמו בספרי המתח הטובים ביותר, הוא נפל לבסוף בגלל הגורם האנושי, החולשות שלו – האגו וייצר הנקמה".

 

ז'קונט עדיין חש רתיעה כלפי האינטרנט בעקבות המקרה. "בעיקר נגעלתי מהתגובות הרעות של הגולשים להשמצות שנכתבו נגדי. ברור לי שחלקן נכתבו על ידי האיש שפרץ למחשבי, אך לא כולן. במקרים כאלה האינטרנט מעודד התפרצות קולקטיבית של שנאה מבלי שהמגיבים יטרחו להטיל ספק בנכונות הפרטים שנמסרו להם".

 

"אני מקווה שהוא ייענש בחומרה כי זו עבירה שאינה קלה יותר מאונס בעיני – חדירה לפרטיותו של אדם, אל קודש הקודשים שלו. אני חושב שהרשויות צריכות להפוך את האינטרנט למקום בטוח יותר. אחרת, ניתן להפוך כל אדם למפלצת דרך הרשת". 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גל מור
אמנון ז'קונט. "תחושה של חוסר אונים"
צילום: גל מור
מומלצים