מי צריך רכבת קלה?
במקום עוד פרויקט גרנדיוזי כושל, הפתרון לפקקים בתל-אביב פשוט: חניונים בכניסה לעיר והרבה מוניות שירות, לא טראם
אחד מפלאי הביורוקרטיה הישראלית הוא הפער העצום כל כך שבין התוכניות הגרנדיוזיות שהוגים מיטב פקידונינו (ייבוש ביצת החולה, תעלת הימים...) לבין יכולתם ליישם בפועל אפילו יוזמות קטנות ופעוטות. הרעיון החדש-נושן להקים רכבת תחתית בתל-אביב הוא דוגמה מופתית לפרויקט גרנדיוזי, ענק ומרשים שכזה, בעלות עצומה.
זה בדיוק מסוג הרעיונות שאנשים משכילים, שלמדו המון והתמקצעו בתחומם, אוהבים להגות. הרבה יותר מעניין לתכנן רכבת תחתית מאשר, נגיד, לתקן איזה בור בכביש מפורר, או סתם להחליף תמרור שהוצב כך שלא ניתן לראות אותו. כמובן שכל מי שחי בישראל יודע שאין שום סיכוי שבעולם שפרויקט שכזה ייצא אל הפועל, ושאם בדרך נס זה בכל זאת יתרחש, התוצאה תהיה, סביר להניח, כישלון קולוסאלי.
היסטוריית התחבורה של ישראל מלאה ביזומות כושלות שכאלה: את נתיבי איילון סוללים כבר 30 שנה וקצת, ועוד לא גמרו. התחנה המרכזית החדשה תוכננה משהו כמו 40 שנה. מתי נפתח נתב"ג 2000 אתם יודעים. הרכבת התחתית היא אגב יוזמה מורכבת ומסובכת עוד יותר.
יפה הבחין בכך בשבוע שעבר עמיתי, גילי סופר. אלא שגם הוא, נדמה לי, אופטימי מדי. הרעיון להקים טראם ברחבי תל-אביב מסוכן. זה אמנם כלי תחבורה שעשוי להיות יעיל, אבל הוא טומן בחובו פוטנציאל לנזקים, כיעור סביבתי ובעיות רבות למדי, שיתגשמו בלי צל של ספק.
ובכלל - אולי כדאי להפסיק להמציא פתרונות קסם לבעיות התחבורה של גוש דן ככלל, ותל-אביב בפרט? הפקקים הם תוצאה של החיים המודרניים, ואין כרך גדול שנמנע מהם. המצב בתל-אביב, אגב, אינו גרוע כל כך בהשוואה לערים רבות בעולם. במקום לפנטז על פרויקטי ענק שימגרו את הבעיה, כמו שנהוג בישראל כמעט בכל תחום (מי אמר מטוס הלביא, גדר ההפרדה, התנתקות?), אולי מוטב לנסות ולמצוא דרכים פשוטות יותר, מהירות ליישום, בעלויות נמוכות, שיסתפקו בהישג הצנוע של צמצום הבעיה למימדים נסבלים יותר.
הנה דרך אחת כזו, שעובדת ביעילות מרשימה כבר שנים אחדות בתל-אביב בעיקר, ובמספר מקומות אחרים. קוראים לה מוניות שירות. מדובר במיניבוסים קטנים, שנוסעים לאורך מספר מצומצם מאוד של קווים קבועים, מעלים ומורידים נוסעים כל העת, מתאמים את יציאת המוניות במערכת קשר פנימית ונוסעים בתדירות גבוהה מאוד, במחיר נמוך וזהה. קווי המוניות הללו יעילים להפליא. הם זריזים, אמינים והנסיעה בהם בטוחה ומהנה. אפשר להניח שהם גם משתלמים כלכלית למפעילים.
אין לי ספק שתוספת מיידית של עוד כמה מאות קווים של מוניות כאלה, ברחבי תל-אביב וערי הסביבה, יקלו מיידית על מצוקת הפקקים - ובוודאי על בעיות החניה. אז נכון, האינטרסים הכלכליים של "דן", ואולי גם של נהגי המוניות הפרטיים, ייפגעו. אבל לציבור הרחב, שיכולתו היום להשתמש בקווי המוניות האלה מוגבלת מאוד בשל מספרם המצומצם, זו תהיה ברכה של ממש.
את מיליארד הדולר שרוצים להשקיע ברכבת התחתית - שתגרום סבל ארוך שנים לתושבי העיר, ושמידת יעילותה כלל לא ברורה - אפשר להוציא על עניינים אחרים ופרוזאיים: שיפוץ מדרכות וכבישים למשל, או בניית חניונים בכניסה לעיר. אולי זה לא מרגש במיוחד, לא יביא כותרות בעיתונים, אבל בסופו של דבר, גם הפקידים נוסעים על הכביש ורוצים להגיע הביתה מהר, לא?
באותו נושא:
- לא תחתית, חשמלית
לפנייה לכתב/ת 
