שתף קטע נבחר

היום: הממשלה תצביע על הסדרת מעמד ילדי הזרים

אם תאשר הממשלה את ההצעה שגובשה במשרד הפנים יאושר מעמדם של 1,500 ילדי עובדים זרים שנולדו, גדלו או התחנכו בארץ, וכן קרוביהם. בסך הכל אמורים לזכות במעמד חוקי כ-7,000 איש. אך מה יעלה בגורלם של מי שההצעה אינה מתייחסת אליהם? על כך אין עדיין תשובה

האם עומדת הממשלה לאשר לראשונה תקדים אזרחי מהפכני? לפי מרבית ההערכות צפויה הממשלה לאשר היום (א') בישיבתה את הצעת שר הפנים להעניק מעמד של תושבות קבע לילדי עובדים זרים השוהים בישראל.

 

על אף שאין מדובר בשינוי של חוקי ההגירה אלא במהלך חד-פעמי, שאמור לפתור באופן נקודתי את סוגיית מעמדם של בני נוער שמשך שנים רבות עומדים בפני גירוש, הרי שהמשמעות המעשית של מהלך שכזה היא כי לראשונה מאז החלה ישראל להסתייע בעובדים זרים עומדת המדינה להכיר בהם כחלק מהחברה הישראלית.

 

הרעיון להעניק מעמד של תושבות קבע לילדי העובדים הזרים החל בתקופת כהונתו של שר הפנים הקודם, אברהם פורז, שביקש למנוע את גירושם של קטינים שחיו מרבית חייהם, ואולי כל חייהם, במדינת ישראל. על פי הסדרי העבודה עליהם חתמו הנתינים הזרים ועל פי חוקי המדינה, חל איסור על מהגרי העבודה להקים משפחה בישראל.

 

בשל כך מעמדם של ילדי העובדים אשר נולדו כאן או הובאו שלא כחוק בגיל צעיר היה בלתי חוקי. גורלם היה גורל של גירוש יחד עם הוריהם. על הנייר נשמעת פעולת הגירוש פשוט אולם העובדה כי הילדים בילו את כל חייהם בישראל, חיו את תרבותה, דוברים את שפתה ולומדים במערכת החינוך הישראלית, הפכה את גירושם לתהליך מסובך ומסורבל - הן משפטית והן מוסרית.

 

ארגוני זכויות אדם הגישו עתירות לבג"ץ חדשות לבקרים כנגד הכוונה לגרשם ובית המשפט נותר לרוב חסר יכולת להתמודד עם המצב. נסיבות אלה הובילו את השר לשעבר, אברהם פורז, לגבש מסמך קריטריונים לפיו הילדים הללו יזכו למעמד של תושבי קבע.

 

על פי הערכות משרד הפנים קיימים כ-1,500 ילדים העונים על הקריטריונים שבמסמך, שמאפשר הענקת מעמד ארעי גם לבני משפחותיהם של הילדים מקרבה ראשונה. מספרם הוערך בכ-5,500 איש. בסך הכל אמורים לזכות במעמד חוקי כ-7,000 איש.

 

ועדת שרים מיוחדת לעניין העובדים הזרים התכנסה מספר פעמים כדי לדון במסמך ולקבל החלטה בעניינו. הישיבה האחרונה, בה הציג השר פינס את המסמך המתוקן נערכה לפני כחודשיים, והסתיימה בלא תוצאות. השרים נתניהו ואולמרט והשר לשעבר שרנסקי התנגדו להצעה וסירבו להגיע לדיון. פינס משך אז את הצעתו ועקב כך הורה ראש הממשלה על העברת ההכרעה לישיבת הממשלה.

 

ואולם השאלה הגדולה ביותר שצפויה לעלות היא, אם אכן תאפשר הממשלה הענקת מעמד, מה יעלה בגורלם של אלפי הילדים שאינם עומדים בקריטריונים הקבועים במסמך? נכון להיום, ילדי העובדים הזרים אינם מגורשים מישראל בזכות צו מיוחד שפרסם ראש מנהל האוכלוסין, ששי קציר, זאת עד אשר תקבל הממשלה החלטה בעניין.

 

ארגוני זכויות אדם וארגוני העובדים הזרים כבר הביעו את התנגדותם למסמך השר. לטענתם, כמות הילדים שיזכו לבסוף למעמד חוקי היא קטנה מדי ולא עומדת במבחן המציאות. כעת, לאחר קבלת ההחלטה, צפוי גל של עתירות חדשות לבתי המשפט כנגד הכוונה לגרש את אלו שלא יזכו למעמד מוסדר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודו בכר
ילדי זרים שגורשו (ארכיון)
צילום: דודו בכר
צילום: דלית שחם
מה יעלה בגורל מי שאינם כלולים במסמך?
צילום: דלית שחם
מומלצים