חוק המילואים החדש: מהפכה או עבודה בעיניים?
החוק החדש מפריד בין "יוצאי צבא" שהם למעשה משוחררים שפטורים משירות מילואים כליל, ובין "חיילי מילואים", שיישאו בנטל אך יזומנו ל-14 יום בשנה. אבל המחוקק מאפשר לשר הביטחון זכות לקרוא לחיילים לשרת במילואים גם אם לא הוכרז מצב חירום, וגם לא למטרות שאינם אימונים והכשרה. למה? עקב "צרכים ביטחוניים דחופים או נסיבות מיוחדות". נא להכיר, חוק המילואים החדש. מילואים 2005, כתבה שנייה בסדרה
"מהפכה", כך מכנה שר הביטחון שאול מופז את חוק המילואים החדש, שיובא השבוע להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. על פי ההערכות, החוק יעבור בכנסת עד סוף השנה האזרחית.
על פי החוק, גיל הפטור ממילואים יעמוד על 40, ומערך המילואים ישנה תדמית ויתייצב רק בחירום. אבל מעבר לכותרות ישנם עוד כמה פרטים בחוק שלא סיפרו לנו עליהם. כמו למשל שלא כולם יקבלו את התגמול המובטח. מושג "צבא העם" במערך המילואים ייעלם כליל. אין זכויות נוספות לסטודנטים או הגנה מפיטורים לאנשי מילואים. ועוד דבר קטן: לשר הביטחון סמכויות נרחבות לבטל כמעט כל דבר בחוק החדש מטעמי ביטחון כמובן. האמנם מהפכה?
נוסח החוק המפורט על פני 25 עמודים, הגיע לידי ynet ומציג את המהפכה של מופז, שתיכנס לתוקפה רק ב-13 במארס 2008.
בפורום החפ"שים, תנועה שפועלת למען חיילי המילואים, התייחסו לחוק בנוסח הבא: "חקיקת החוק, שאינו נותן תשובה לכל צרכי המשרתים ואשר יישומו נקבע לעוד שלוש שנים, מפוררת את הבסיס המוסרי והערכי של גיוס מילואימניקים על פי חוק. זו בדיחה גרועה במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע עוד דחיפה לקריסתו המוחלטת של מערך המילואים".
כבר בסעיף השני בחוק ניתן לגלות שמערך המילואים ייפרד למעשה מהמושג "צבא העם". לפי סעיף זה יחולקו החיילים עם סיום שירותם הסדיר לשתי קבוצות: "יוצא צבא", כלומר כאלה שלא ייקראו לשירות מילואים, ו"חיילי מילואים", אלו שיישאו בנטל. אגב, לא כל מי שקיבל את הפטור לכל החיים משירות מילואים אכן יכול למסור את מדי הב' שלו. למדינה תהיה זכות להעביר אותו לקבוצה השניה בתוך שנה משחרורו מסדיר.
מצב גיוס חדש: בין שגרה לצו 8
גיל הפטור לאלה שנמנים כיום על מערך המילואים ירד מ-54 לגיל 40, אולם חיילים רבים בעלי מקצועות שלא מפורטים בחוק יישארו במדים עד גיל 49.
כשסיימה ועדת ברוורמן לדון בעיקרי החוק נאמר כי המילואימניקים ייקראו בעתות חירום בלבד, אבל החוק קבע מעבר לשירות במצב שגרה (אימונים והכשרות) ומעבר לשירות בחירום (לפי "צו 8") מושג חדש – "מצב מיוחד שאינו עולה כדי נסיבות חירום, אך מצדיק קריאה לשירות גם למטרות שאינם אימונים והכשרה".
אגב, בהקשר זה נמצאה נחמה קטנה בחוק. כל פעילות אבטחת היישובים שביצעו חיילי מילואים, בעיקר כאלה ברמת רובאי 02, תעלם כליל עם תחילת יישום החוק. רק חבל שכל כך הרבה שנים ביצעו החיילים פעילות שאפילו צה"ל עצמו הגדיר כלא מתאימה.
קצין המילואים הראשי, תת-אלוף אריאל היימן, אמר השבוע במסגרת פורום ב-ynet כי "שמירה ביישובים על ידי חיילי מילואים איננה נכונה ערכית, גם לא מבצעית ואפילו גם לא כלכלית. יש להפסיק אותה משתי הסיבות הראשונות וגם השלישית לא מזיקה".
על פי החוק המוצע, חייל שאינו קצין ייקרא ל-42 ימי מילואים בכל שלוש שנים, שהם 14 יום בשנה. ואילו לקצינים נקבעה מכסה של 70 יום בשלוש שנים. משמח? לא כל כך. על פי החוק ניתן לזמן חיילים, גם כאלה שאינם ממלאים תפקידים חריגים, לתקופות החורגות ממכסת ימי המילואים. וההסבר, כרגיל ביטחוני. "ההצדקה לחריגה זו היא קיומם של צרכים בטחונים דחופים או קיומן של נסיבות מיוחדות או חריגות".
תגמול על בסיס תלת שנתי
סוגיה נוספת שמעלה תהיה: "יגדל התגמול המיוחד למי ששירת שירות משמעותי במילואים... הזכאות לתשלום התגמול תהיה על בסיס תלת שנתי". במילים אחרות, חייל מילואים שיימנה על המערך יקבל תגמול ואולי אף תגמול הולם, אך יידרש ממנו שירות ארוך, ומכאן נשאלת השאלה מדוע לא קבע המחוקק תגמול לכל מי שנושאים בנטל, ומהיום הראשון של השירות, לא רק אחרי שלוש שנים? הרי לחבריהם שקיבלו את התואר "יוצא צבא", לא מפריעים ללמוד, לעבוד ולגדל ילדים שלא לדבר על לסכן חיים. אלה שנקראים לשירות יקבלו דמי כיס רק אם יבצעו שירות "משמעותי".
אגב, המחוקק שיוצא מגדרו כדי לבוא לקראת אנשי המילואים, מקדיש סעיף שלם ומפרט בפרטי פרטים כיצד יקבל איש המילואים החזר עם יזומן לחצי יום מילואים. בפורום החפ"שים מכנים את הדקויות של הסעיף, בו נכתב כי שירות שהחל משעה 16:00 או שמשכו פחות משש שעות, נחשב לחצי יום כ"קטנוני ומיותר".
בחוק מצויים עוד חסרים רבים. כך למשל אין הרחבת קריטריונים של מי שהוא סטודנט, הגנה טובה מפני פיטורי אנשי מילואים, הקלות במיסוי ופנסיה.
וכמו כל חוק הקשור לביטחון המדינה, ישנו גורם שמחזיק בידיו סמכויות רבות, אולם רבות מדי – שר הביטחון, שיכול כמעט ללא בעיה מיוחדת, לשנות נהלים בצורה כזו שגורמת לחוק להתהפך.
לפנייה לכתב/ת 
