ואמא שלו היתה אומרת

איתי תירוש, אחד הגברים היותר הורסים ושווים בארץ, מככב בקמפיין של "רנואר מן" (קטלוג שצולם בברזיל, שלטים וסרטוני פרסומת). בתצוגה של החברה שנערכה לאחרונה, דיגמן תירוש, בן ה-26, אדישות ונינוחות, כאילו זה עתה יצא מהמיטה, כולל זיפים ומבט תכול מנומנם. "לא משנה מה אני עושה, משדר אדישות משום מה", הוא מתנצל. "אני לא בכלל. זה לא ייאמן. אני לא יודע למה זה קורה. לשדר כל הזמן אדישות כשאתה לא אדיש".

זה נתפס גם כשחצנות?

"יכול להיות. יהירות משהו. וזה פשוט לא קשור אלי. האמת היא שאני ביישן. גם כשהייתי ילד לא אהבתי אף פעם לבלוט. בשנים האחרונות אני בפרונט, כי תחום הדוגמנות מחייב אותך להיות ככה, וזה דבר זר לי וחדש עבורי".

יש לך בעיה עם הפוזה של הדוגמן?

"יש לי בעיה עם פוזה בכלל. פוזה זה על ריק, זה לא אמיתי. חשוב לי להרגיש נוח עם עצמי".

אתה מרגיש נוח על המסלול?

"היום יותר. האמת שלא עשיתי עד היום הרבה תצוגות. כשאני הולך על המסלול, בראש עוברת לי המחשבה 'בן-אדם, לאן אתה הולך? מה יש לך?'".

אמו של איתי, למקרה שלא ידעתם, היא רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך. כן, זאת שטרודה עכשיו ביישום מסקנות ועדת דברת, בייעול מערכת החינוך ובשאר עניינים כואבים. "היא איתי בכל מצב", אומר איתי. "אמא שלי היא אמא גאה, ואני משתדל שהיא תהיה גאה. למה שיהיו לה השגות על כך שאני מדגמן? מה זה, זנות, כאילו?"

תירוש פרץ לתודעה הציבורית אחרי שהופיע בפרסומת ל"דיאט-קוקה קולה", ומאז המשיך לפאר כמה סרטונים. אבל למרות הצלחותיו, הוא לא רואה את עתידו בתחום ולא מפתח קריירה בחו"ל. "דוגמנות זה לא מקצוע מבחינתי. אני עושה הפרדה בין החיים שלי ברגיל לבין השבוע-שבועיים בשנה בהם אני מתעסק בדוגמנות. יכול להיות שאחרי שאסיים את ההתקשרות עם 'רנואר' אני לא אמשיך לדגמן. בינתיים אני לא מתלונן ולא סובל. זאת פרנסה וחלק מחוויה". איתי אומר על עצמו שהוא שמרן, ואינו נעתר לכל הצעה. "אני לא עושה תחתונים ובגדי-ים. יש היום בעולם האופנה והפרסום הרבה פרובוקציות כדי למשוך תשומת לב, ואני משתדל לא להיכנס לכך. יצא לי טוב שהקו של 'רנואר' הוא לא פרובוקטיבי וזול. ראיתי קטלוגים נועזים ובוטים של חברות אחרות, ואין סיכוי שהייתי עושה דברים כאלה".

תירוש אפילו לא טורח לפשוט חולצה בקטלוג ובתצוגה, למרות שאין לו במה להתבייש. "אני מסרב להוריד חולצה, כי כשאתה מוריד חולצה, אתה מרגיש 'מודל'. ברגע שאתה לא מוריד, אתה לא מרגיש דוגמן. גם כשהצטלמתי עםבגד-ים לא התפשטתי ונשארתי עם חולצה רטובה. אני לא מתבייש בגוף שלי, וביומיום אני הולך כל הזמן בלי חולצה, אבל לא מתאים לי לעשות פוזות".

ובניגוד לחבריו למקצוע, אין לו שום יומרות להפוך לשחקן. "קיבלתי הצעה לעשות את התפקיד הראשי ב'טלנובלה בע"מ'. דיברתי כמה פעמים עם הבמאי שי קפון, והוא יצא מבסוט, ובסוף אין לי מושג לאן זה הלך. אני לא חשבתי שזה יסתייע כבר מהתחלה. יחסי-הציבור של הטלנובלה השתמשו בשם שלי וסיפרו שאני מתחרה מול עופר שכטר. הם פשוט נהנים להגיד: 'הוא היה מועמד ונכשל', אבל אף פעם לא הייתי ממש בפנים. הייתי בגישושים של הגישושים. לפי דעתי, זה לא היה מתקדם, ולא הולך, כי אני לא שחקן ולא אהיה. למרות שטלנובלה לא מצריכה ממך להיות שחקן".

הסלבריטאות בכלל מושכת אותך?

"היא לא מעניינת אותי. יש עכשיו הלך רוח שאנשים רוצים להתפרסם לשם הפרסום. הם לא באמת עושים משהו. הם הולכים לתוכנית ריאליטי רק כדי להתפרסם. אני, לעומת זאת, משתדל להתרחק ממדורי רכילות ומאירועי יחצנות. אני לא בליין כזה גדול ולא יודע לשחק את המשחק הסלבריטאי. לפעמים אני רוצה, מת לשחק אותו, כי זאת גם הדרישה ממך, ואני פשוט מתקשה. זה קצת לא מסתדר בשבילי".

תירוש נולד בתל-אביב, גדל בקרית קריניצי ושירת בגבעתי. אחרי הצבא שוטט בעולם וטייל שנה בדרום-אמריקה וחצי שנה במזרח-הרחוק. לאחרונה סיים לימודי מנהל עסקים. הוא גר בצפון הישן של תל-אביב ועובד בעסק המשפחתי, סוכנות ביטוח והשכרת רכב. "אני גם עובד על עסק בהקמה. אני משקיע את כל הכסף שאני מרוויח מדוגמנות בעסק הזה. עסקים מעניינים אותי. אם יתאפשר לי להיות עצמאי, זה יותר יתאים לי. אני לא בנוי להיות שכיר שמונה-עד-ארבע ולפתח דברים של מישהו אחר. אותי, בעיקרון, כסף לא מעניין, אבל מעניין אותי לחיות חיים חופשיים, לעשות מה שאני רוצה. כדי ליהנות ולהיות חופשי במחשבה, צריך כסף. אחרת אתה כבול לצרכים".

תירוש לא מנהל קשר רומנטי משמעותי מזה זמן רב. "כרגע אין מישהי מוגדרת בחיי", הוא מתוודה. "אף פעם לא הייתי פלייבוי. בתיכון היתה לי חברה, בצבא היתה לי חברה. אני בהחלט מחפש קשר. החברה האחרונה שלי היתה כשהייתי בגיל 22. היתה תקופה שהבחנתי עד כמה הפרסום משפיע על נשים והיתה לי תקופת הוללות קצרה. רציתי להתנסות ולא להחמיץ את זה, אבל גיליתי שאין בזה כלום. שום דבר. להגיע לסיפוק ואחר כך לא להכיר את הבחורה, זה לא בשבילי. עושה לי את זה ולא מרגש אותי. אני יכול לפתח רציני עם מישהי שראתה אותי בקטלוג? כבן-אדם אני פונה לבן-אדם ולא לזוג ציצים".

אתה רואה חוט מחבר בין הנשים בחיים שלך?

"שמתי לב שמה שמושך אותי זה נשים דומיננטיות. אני צריך איזושהי נוכחות. לא משנה לי אם למישהי יש שיער שחור או בלונדיני, חשוב לי כריזמה".

זה בגלל אמא שלך?

"אתה יודע מה? אפשר לשייך את זה לאמא שלי. חשבתי על זה בעצמי: 'למה אני צריך אשה עם נוכחות ודומינטיות?' ואולי זה בגללה".

מדורי הרכילות ייחסו לך רומן עם קארין מגריזו. האמנם?

"אני לא יודע איך להגדיר רומן. היתה היכרות וזה זרם לזמן קצר ונגמר. קארין מותק, חמודה מאוד".

קשרו אותך גם למורן אטיאס, חברתך לקמפיין "רנואר".

"כל בחורה שאתה מתקשר איתה על איזשהו וייב טוב וסבבה, אז ישר שואלים 'מה היה? היה משהו? יצאתם? הייתם חברים?' אני לא מתעסק ברכילויות האלה. בכל מקרה, אני חושב על מורן רק דברים טובים. היא גם מותק".

ומתברר שגם תירוש, כרבים מסלבריטאי ארצנו כיום, נמצא בקטע רוחני. "אני בן-אדם מאמין", הוא מכריז. "אני לא אדם דתי, וזה לא מתבטא אצלי במצוות ובהלכות, ואני לא שומר שבת. אני רק מניח תפילין והולך לבית-כנסת ביום שישי ולפעמים הולך לשיעורים של ספר התניא. הרוחניות אצלי מתבטאת בדרך חיים: כשאתה חושב מחשבות טובות, יוצאים דברים טובים. אני מנסה לחשוב טוב, להיות פוזיטיבי, להיות טוב עם עצמי, לחשוב על עצמי טוב, לעשות מעשים טובים. אני לא יכול להצביע על חוויה חד-פעמית שחשפה אותי לעניין. זה תהליך".

מתי אתה חוזר בתשובה?

"אני לא בכיוון הזה, נכון להיום. התפיסה שלי לא שגרתית, והרבה יותר פרקטית ויעילה, כיפית וטובה, וזה מה שמנחה אותי".

בשעות הפנאי הוא מבלה עם חברים ועושה ספורט: סקי, צלילה, כדורגל. "אני אוהד של מכבי חיפה מהימים של שנות ה-90", הוא מספר. "היום זאת קבוצה של שכירי חרב. אני עדיין הולך למשחקים שלהם, אבל זה לא אותו עניין ואין אותה שייכות. גם בטלוויזיה אני מתמקד בערוץ הספורט. אני גם אוהב לטייל בארץ ובחו"ל. הייתי בהמון מקומות ואני חולם להיות בדרום-אפריקה. זה היעד הבא שלי".