איך מפעל נולד? על היווסדו של גביע אירופה לאלופות

"עד שנת 1954", מספר ג'ק פראן, עיתונאי הל'אקיפ הצרפתי, "הכדורגל האירופאי היה פרימיטיבי בצורה מדהימה. הטורנירים הבודדים שהיו קיימים אז - גביע מיטרואה או הגביע הלטיני - כללו מספר קטן של קבוצות מאותו אזור גיאוגרפי. לא הייתה שום דרך לקבוע בצורה מוחלטת מיהי הקבוצה הטובה באירופה או אפילו להבין את ההיררכיה בין הקבוצות האנגליות, האיטלקיות או הרוסיות". אחת המשימות הראשונות של אופ"א שנוסדה באותה שנה על ידיד התאחדויות הכדורגל המובילות, הייתה למצוא פיתרון לבעיה הזו.

את הרעיון המקורי לתחרות של אלופות אירופה, משייכים לעיתונאי ל'אקיפ אחר, עורך העיתון בתקופה ההיא, גבריאל חנוט. אחרי נצחונות של אלופת אנגליה ב-54', וולבס וונדררס, על קישפשט הונבד אלופת הונגריה וספרטק מוסקבה אלופת רוסיה, הכתיר הדיילי מייל האנגלי את הקבוצה כ'אלופת העולם'. חנוט, שקרא את המאמר, טען בטור המערכת שלו למחרת כי אי אפשר להגיד שוולבס היא אלופת העולם כשהיא לא התמודדה בכלל עם קבוצת כמו מילאן או ריאל מדריד, אלא ניצחה שתי יריבות בלבד מחוץ לארצה.

הוא קרא להתאחדויות האירופאיות ליזום מפעל משמעותי יותר מהתחרויות הקיימות. ''בוא ניקח את הסיכון וננסה את זה". כתב חנוט בטורו האישי. העיתון המשיך לדחוף את היוזמה גם בימים הבאים, ועורך הספורט הציע להקים טורניר בסגנון הקיים, עם משחקי ערב בימי אמצע השבוע, בית וחוץ, ו-12-14 קבוצות משתתפות, אחת מכל מדינה, שיזכו לחסות מערוצי הטלוויזיה. הל'אקיפ קיבל עידוד מהתאחדויות הכדורגל האירופאיות, וכעבור כמה חודשים קבע את קווי היסוד לתחרות שהבולט שבהם הוא דווקא זה שהושמט: נציגת המדינה תהיה האלופה מהליגה המקומית. בל'אקיפ חשבו שעדיף לשלוח לטורניר את הקבוצות היוקרתיות יותר, לאו דווקא את אלו שזכו באליפות.

את היוזמה לקח העיתון הצרפתי תחילה לפיפ"א, ולאחר שנדחה הופנה לאופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית) שם קיבלו לבסוף את הרעיון וב-4 בספטמבר 1955 יצא לדרך משחק גביע אירופה הראשון בפורטוגל, בין ספורטינג ליסבון לכוכב האדום בלגרד.

חמש השנים הראשונות של המפעל ייזכרו קודם כל בגלל קבוצתו של סנטיאגו ברנבאו, ריאל מדריד הספרדית, שזכתה בכל חמשת הגביעים הראשונים. ברנבאו הקדיש 62 שנה מחייו לריאל - כשחקן, מאמן, מזכיר, מנהל ולאורך השנים 1943-1978 כנשיא המועדון, ועוד בחייו (החל בשנת 55') זכה שאצטדיון הקבוצה ייקרא על שמו. בחמש הנצחונות שלה בגמר הגביע על סטאד דה רם (פעמיים), מילאן, פיורנטינה ואיינטרכט פרנקפורט, כבשה ריאל לא פחות מ- 18 שערים וקבעה שיא שספק אם יישבר.

ריאל היא אחת מארבע הקבוצות היחידות באירופה שזכאיות ללבוש את תג הזכיות בגביע האלופות, שמוענק למועדון שזכה בתואר 3 פעמים ברציפות או 5 פעמים בסך הכל. מילאן, אייאקס ובאיירן מינכן הן שלוש האחרות, ואם ליברפול תנצח בגמר של איסטנבול הערב, היא תצטרף אליהן עם זכייה חמישית בסך הכל בהיסטוריה.

• מילאן וליברפול בליגת האלופות - המספרים

120 דקות: בפעם היחידה שבה מילאן הגיע להארכה בגמר, היא הפסידה. 2-3 לריאל מדריד, בבריסל, 1957.

הנקודה: שתי הקבוצות הגיעו פעם אחת לפנדלים בגמר, שתיהן ניצחו. מילאן עשתה את זה עם 2-3 על יובנטוס לפני שנתיים, ליברפול, היא ניצחה את רומא, 2-4 בגמר של 83/84 אחרי 1-1 ב-120 דקות, במשחק שנערך דווקא באולימפקו של רומא.

רזומה: ליברפול היא חיית גמרים אמיתית, ב-5 הגמרים שהגיעה אליהם עד היום היא הפסידה רק פעם אחת, במשחק הנורא לאחר אסון הייזל. למילאן זהו הגמר ה-10, היא זכתה כבר שבע פעמים בגביע, פעם אחת אפילו אחרי שהפסידה בגמר, אחרי שב- 1993 הגביע נשלל ממארסיי של ברנרד טאפי.

גביע אירופה, ערב הגמר בטורקיה. מסורת של 50 שנה (צילום - רויטרס)

שערים: בארבעת הגמרים האחרונים של ליברפול הובקעו בסך הכל חמישה שערים, ודווקא אצל מילאן חגיגה: בשלושה מהנצחונות שלה בגמר המטירה מילאן לא פחות משלוש רביעיות, על הראש של ברצלונה, סטיוואה בוקרשט ואייאקס.

תקופת הזוהר: מילאן אמנם ביקרה במעמד הגמר לאחרונה לפני שנתיים, אבל בתקופת הזוהר שלה בשנים 89-95 היא השתתפה בחמישה מתוך שבעת הגמרים, וזכתה בארבעה. תקופת הזוהר של ליברפול הסתיימה באסון בהייזל ב-85, אבל קדמו לה ארבע זכיות בשנים 77-84.