תרופה נגד סרטן השד תינתן לסובלים מדמם באף

אחד מכל 1,000 אנשים בכלל האוכלוסייה סובל מדימום מהאף, בדרגות חומרה שונות. לא מדובר באירוע חד פעמי, אלא בדימום שמופיע לאורך שנים, עלול להיות מסיבי מאוד ופוגע באיכות החיים של הסובלים ממנו.

לארסנל הטיפולים המצומצם בתופעה, שיעיל באופן חלקי בלבד, מצטרף בימים אלה טיפול נסיוני בתרופה טמוקסיפן – שמיועדת במקור לנשים חולות בסרטן שד. החוקרים בבית החולים בילינסון, שבו נערך הניסוי, מצאו לדבריהם קשר בין קולטנים הורמונליים שפעילים בשני המקרים: סרטן השד ותסמונת דמם האף.

ח' (51), שאמור להשתתף בניסוי, סובל מדמם אף קריטי. "בעקבות הדימום המסיבי מהאף לקיתי בשנים האחרונות באנמיה קשה, ואני מקבל מנת דם לפחות פעמיים בשבוע", הוא מספר. "ניסיתי את כל הטיפולים ותמיד חזרתי לאותו מקום. הגעתי למצב שאני כבר לא יוצא מהבית. הטיפול הנסיוני הזה הוא התקווה שלי".

הדימום עבר בירושה

גם נגה סלומן (43) תולה בטיפול הנסיוני תקוות רבות. כבר מילדותה נטתה לדימומים פתאומיים וממושכים מהאף. "ירשתי את ה'מתנה' הזו מאבא שלי, שירש אותה מאבא שלו, וגם הורשתי אותה לכל אחד משלושת ילדיי", היא אומרת.

במהלך השנים למדה סלומן, שיננית במרפאת שיניים, להתמודד עם התופעה, אבל לא הסתגלה לאי נוחות שכרוכה בה. "זה כאילו רק דימום מהאף, אבל זה עוצר את החיים. זה יכול לקרות לי בנהיגה, תוך כדי עבודה, בזמן קניות בסופר. ואז אני צריכה לעצור, להתיישב, להוציא רטייה מהתיק ובטכניקה מסוימת לעצור את הדימום, שיכול להימשך גם יותר מ-10 דקות".

כשזה קורה לה תוך כדי עבודה, נוספת לאי נוחות גם מבוכה. "אני עומדת מעל חולה ופתאום האף מתחיל לדמם. ואז אני צריכה להתנצל, לגשת לכיור ולטפל בעצמי, והפציינט ההמום נאלץ לחכות עד שהדימום ייפסק. זה ממש לא נעים".

במהלך השנים עברה גם סלומן את כל הטיפולים שמקובלים לתסמונת – החל מצריבה חשמלית, דרך תרופות וכלה בטיפול בלייזר. "הטיפולים האלה סיפקו מענה זמני בלבד", היא אומרת. "אחרי תקופה מסוימת התופעה חזרה על עצמה".

ילדיה של סלומן, שתי בנות (14 ו-7) ובן (16), ירשו כאמור את התסמונת. כיוון שהם מתחת לגיל 18, גיל הסף לניסוי, הם לא יוכלו להשתתף בו. "אבל אם התוצאות יהיו משביעות רצון, הם יוכלו ליהנות מהטיפול הזה מאוחר יותר", היא אומרת.

לדבריה, בקרב הציבור אין מודעות לתופעה. "למרות שהתסמונת הזו נפוצה, היא עדיין נמצאת בארון, לרעת כל הסובלים ממנה. כך, למשל, סוכני ביטוח רבים לא היו מוכנים לעשות לי ביטוח חיים, אלא על סכום זניח ולא נחשב, וכל זה בגלל דמם מהאף, שלא נחשב למחלה קשה ומסכנת חיים".

הטיפול הקיים – מצומצם

מה גורם לדמם מהאף? מסביר ד"ר איתן יניב, מנהל המכון למחלות אף וסינוסים בבית החולים בילינסון וראש צוות המחקר לטיפול הנסיוני בתרופה טמוקסיפן: "אדם יכול לסבול מדמם מהאף כתוצאה מסיבות מגוונות, כמו שבירת נימים, חיטוט ממושך באף, שימוש חריג בטיפות אף, פוליפים וגידולים ועוד.

מתוך כלל האנשים שסובלים מהתופעה יש תת קבוצה שלקתה בתסמונת – שנקראת 'אוסלר ובר ורנדו', על שם החוקרים שתיארו אותה – על רקע משפחתי".

ללוקים בתסמונת 'אוסלר ובר ורנדו' יש באף כלי דם לא תקינים, שנראים כהצטברות (אנגיומות) של כלי דם ונוטים לדמם ללא סיבה נראית לעין. "זה קורה ללא גירוי, בעמידה, בישיבה או בשכיבה, בערות ובשינה", מסביר ד"ר יניב. "אצל אותם אנשים נראים ריכוזי כלי דם בולטים. לאחדים מהם יש גם נקודות אדומות-סגולות על הידיים, בחלל הפה, בלשון, בפנים, במוח ולמעשה בכל איבר בגוף – שעלול לדמם ולסכן אותם. הדם מהאף לפחות פורץ החוצה, אבל כשאיבר פנימי מדמם, אפשר לזהות את המקור רק אחרי שהחולה לקה באנמיה או בסימפטום קשה אחר.

"מגוון הטיפולים בתופעה מצומצם וכולל החדרת טמפון לאף תוך לחיצה לעצירת הדימום, צריבה בכסף חנקתי, במחט חשמלית או באמצעות מכשירי לייזר שונים וכן שימוש בתרופה הקסקפרון, שמסייעת רק לחלק קטן מהסובלים מהתסמונת. כיוון שאמצעי הטיפול בבעיה כה דלים, חיפשנו טיפול חדש, וכך הגענו להרחבת ההתוויה של התרופה טמוקסיפן.

"כשבדקנו את כלי הדם הלא תקינים בקרב הסובלים מהתסמונת, מצאנו בהם רצפטור (קולטן) לאסטרוגן. כלומר, כלי הדם השבירים מושפעים מאסטרוגן. הקבלה לכך אפשר למצוא בכלי הדם ברחם. בעקבות התגלית התחלנו לטפל בחולים באמצעות אסטרוגן, אך במהרה התברר שהטיפול לא השפיע כצפוי.

"זה החזיר אותנו לנקודת המוצא, אבל עם חשיבה אחרת. לפני כמה חודשים תואר בספרות המקצועית מקרה של חולת סרטן שד שטופלה בטמוקסיפן ובאופן פתאומי החלימה מדמם אף, שממנו סבלה שנים רבות. אז נפל לי האסימון. התברר שטמוקסיפן, תרופה שחוסמת את הקולטנים ההורמונליים שמצויים על הגידול הסרטני, מצליחה לרפא את הסובלים מדימומים באף".

מהו טמוקסיפן? מסבירה ד"ר נועה בן דוד, ראש היחידה לטיפול בסרטן שד במרכז הרפואי קפלן: "טמוקסיפן היא תרופה דמויית אסטרוגן, שנקשרת לקולטן של האסטרוגן שמצוי על הגידול הממאיר וחוסמת את האסטרוגן מלהיקשר לקולטן, ובכך נחסמת למעשה פעילותו. אבל קורה גם באיברים מסוימים שפעילות התרופה זהה לזו של האסטרוגן עצמו, ואז מופיעות תופעות לוואי לא רצויות.

"התרופה נמצאת בשימוש מעל 30 שנה וניתנת לחולות סרטן השד, שלוקות ברגישות להורמונים, בשלב המוקדם של המחלה וגם בשלב הגרורתי".

הניסוי, שקיבל אישור של ועדת הלסינקי שמאשרת ניסויים בבני אדם, הוא כפול סמויות. כלומר, הרופאים והחולים לא יודעים מי מהמשתתפים בקבוצות הניסוי והביקורת קיבל את הטמוקסיפן ומי קיבל פלסבו (תרופת דמה).

הניסוי, הראשון מסוגו בעולם, יימשך כחצי שנה, ויתקבלו אליו רק אנשים בריאים מעל גיל 18.