עולים שלב
שלב הראש בראש של "כוכב נולד" מתחיל השבוע בקרב הענקים בין מריאור שחר, שירלי נוב ויהודה סעדו. מי יעבור לשלב הבא, מי ייאלץ לחכות לגלגל הצלה ומי ילך הביתה? הקלפיות פתוחות, ההימורים בעיצומם, והמתמודדים חובשים את כפפות האיגרוף. מישהו מהם יגמור בנוק אאוט
אחד הדברים המשותפים לשלושתם הוא העובדה האכזרית שהם עדיין נמצאים בנקודת ההתחלה של התחרות, וקשה לנחש בשלב זה מי מהם ימלצר ויבנה על טיפים טובים, ומי זה שיעשה בשנה הבאה הרבה בוחטות באירועים, אם בכלל.
שלב "ראש בראש" מורכב משש תוכניות, בהן יתמודדו 18 מתחרים המחולקים לשלישיות. חוקי התחרות: בסיומה של כל תוכנית יעלה המנצח אוטומטית לשלב חצי הגמר. המתמודד שיגיע למקום השני יקבל הזדמנות להתברג לתוכנית ההצלה שתשודר בתום הסבב הנוכחי, והמפסיד, זה שיקבל את מספר הנקודות הנמוך ביותר מהקהל, יעזוב את התחרות.
מריאור שחר, צעירת המתמודדים, עוד לא בת 17 (אבל כמעט), גרה בהרצליה עם אמא מורה לאמנות, אבא שעוסק בייצוא וייבוא ואח בכיתה ח' ששמח לייחצן אותה. מגיל שש היא על הבמות. השתתפה ב"בראבו", היתה חברה בלהקת "המורדים הישראלים", שחיממה את ההופעות של "המורדים" בארץ, הופיעה בקלטות לילדים ובתוכניות לנוער.
מאחורי "תעשיית מריאור" עומדת אם עם חלום בלתי ממומש. "אמא שלי שרה פעם מדהים, אבל עם כל הצעקות שהיא צועקת עלינו זה כבר נעלם. היא משתדלת להיות מעורבת כמה שיותר, אולי כדי להרגיש חלק מזה", אומרת מריאור.
מגיל שש את על הבמה, זה לא קשה?
"כשהופעתי עם 'המורדים' הייתי בכיתה ט', וגל התגובות שהגיע בעקבות ההופעות בא לי בבום שהפחיד אותי, ונכנסתי ללחץ נוראי. במשך שנתיים לא רציתי לשיר ואפילו לא זמזמתי, ואז הגיע האודישן של 'כוכב נולד' והרגשתי שהגיע הזמן לחזור".
אבל הבאזז סביב "כוכב נולד" אפילו יותר מטורף. את מקבלת תגובות קשות בפורומים השונים, כמו "פקאצה עם קשרים", "צבועה וחנפנית".
"אני אסביר לך למה: כשהייתי בלהקת 'המורדים הישראלים' היו שם בנות שלא עברו את האודישנים והחליטו לעשות עליי לינץ'. החבורה הזו מחליפה בכל פעם שמות, ועושה תעמולת שנאה. הן אומרות שאבא שלי מפיק בתוכנית ובגלל זה יש לי פרוטקציות, אבל אני בכלל לא מתרגשת מזה".
איך ילדה בת 17 לא מתרגשת מתגובות כאלו?
"אני לא נכנסת לפורומים ומשתדלת להיות נחמדה למעריצים, אז הבעיה היא לא בי. כשזה כבר נהיה יותר מדי, אז אני בוכה לחבר שלי והוא יודע בדיוק מה להגיד וזה מייד עובר לי. אני גם זוכרת שככה היה לנינט טייב. אמרו עליה דברים טובים, ואחרי שהיא רזתה וכבר לא היה את הקטע של לרחם עליה בגלל שהיא שמנמנה, אז ירדו עליה שהיא רזתה".
שירלי נוב, 21, מגיעה מראשון לציון. היא אחות בכורה לשלוש אחיות, שהקטנה בהן בת שלוש וחצי. אמא שלה גננת ואביה שמאי. ברקורד שלה שירות צבאי בחיל החינוך, הופעה במחזמר "פיטר פן", ליווי של שרית חדד באירוויזיון והשתתפות בהצגה "משה" של דודו טופז.
גם במשפחה שלה אפשר למצוא הורה עם קריירה מוחמצת בתחום המוסיקה. "אבא שלי היה כנר שלמד בצעירותו עם הכנר פנחס צוקרמן. אחרי שהוא ראה לאן הגיע, הוא הרגיש שפספס", אומרת שירלי.
אחרי ההופעה החיה שלה בירושלים, השופטים אמרו שהיא לא הבינה את השיר. שירלי לא מבינה מה הם רוצים ממנה. "הבנים לקחו שירים עצובים, אז הבנות היו צריכות לעשות שירים קצביים, ואני קיבלתי את 'אי שם' של אילנית. שאלתי על מה השיר, אז הסבירו לי שזה שיר שמדבר על אהבה ותקווה. אחרי הביצוע שלי ירדו עליי שלא הבעתי את השיר. מה יש להביע במילים כמו 'קשת בענן'?", היא תוהה.
ועכשיו את צריכה להתמודד "ראש בראש" עם שני פייבוריטים חזקים.
"אני חושבת שזה מוקדם מדי, כי עדיין לא קיבלתי מספיק חשיפה. נכון שגם יהודה היה באותה הופעה חיה, אבל הוא מגובש בשירה שלו. אני כבר שלושה ימים לא ישנה בגלל שעדיין אין לי שיר. אני רוצה שיר עם דמעות, אבל 'כוכב נולד' 1 ו-2 גמרו את כל השירים. רציתי לשיר את 'בדמעות שאת בוכה' של פבלו רוזנברג, אבל לא אישרו לי, כי זה דומה מדי ל'שימי נר על החלון' שביצע הראל מויאל".
את מרגישה שההפקה סימנה אותך לניפוי מוקדם?
"כדי להישאר שפויה אני חייבת לזרום עם זה. אני לא מחפשת מלחמות".
בניגוד לחובשי הכיפה המתקתקים אוהד אלישע ושי גבסו, יהודה סעדו, 21, שומר על פאסון סטייל עמיר בניון וממעט במילים. הוא גר בקריית עקרון, בן יחיד לאמא מטפלת ("אמא שלי על סף התעלפות כשהיא רואה אותי בטלוויזיה") ואבא נהג משאית. הוא לא חוזר בתשובה "אלא חי את היהדות", הוא רואה עצמו מקושר לרבי נחמן מברסלב ולומד את התורות שלו, אבל לבמה הוא עולה ללא כיפה. "אם אני שם כיפה, אני לא יכול להיות בטלוויזיה ולהתחבק עם הבנות על הבמה. אני לא רוצה לתת דוגמה רעה למישהו שרוצה להתקרב לדת", הוא מסביר.
אז למה מלכתחילה הלכת ל"כוכב נולד"?
"כי אנשים רוצים את זה ממני".
ואכן, הקריירה הקצרה של סעדו מאופיינת בהתנהלות פסיבית משהו. חברים שלו ארגנו לו עבודה עם זמרים בתור קלידן, וגם לאודישנים של "כוכב נולד" הוא לא היה מגיע לולא חבר שהוציא אותו מהמיטה ולקח אותו בכוח. כשכבר החליט לפתוח את הפה ולשיר, הוא התנהג באודישנים בצורה מוזרה: חייך לעצמו, סירב להגיד אילו זמרים הוא מלווה, ובאודישן השני בקושי הוציא קול מהפה. משם הגיע הכינוי שלו "המעוך". "הופעתי עד ארבע בבוקר והייתי צריך להיות בווינגייט בתשע בבוקר, אז עשיתי לי לילה לבן, והגעתי לאודישן השני עם פרצוף מעוך. צביקה הדר רצה לבעוט בי".
הודות לצופים הוא חזר לתוכנית בשלב גלגל ההצלה. עכשיו הוא עזב את הנגינה במועדונים. "זה לא מתאים עכשיו שאני אעלה בתור קלידן. אני צריך שקט. חוץ מזה שהחתימו אותנו על חוזה שאסור לעבוד במהלך התחרות".
אז זה הזמן לגלות אילו זמרים ליווית.
"זה עדיין בהסתרה. אני מפחד לשכוח מישהו. אחר כך הם יבואו אליי בטענות למה לא אמרת אותי".
אחרי מלחמת התשה נזרקים לחלל שמות מכובדים של זמרים מהז'אנר הים תיכוני כמו שגיב כהן, משה פרץ ורגב הוד ("התינשאי לי"). אבל גם הגילוי הזה לא משחרר את סעדו, ובמהלך הראיון הוא לא נינוח. מכשיר ההקלטה שלי מלחיץ אותו והוא לא מפסיק לבהות בו. יותר מאוחר, כשאנחנו בסביבה הביתית שלו (באוטו), הוא מספר על הלחץ של ההופעה החיה בירושלים. "לפני ההופעה שלי כמעט התעלפתי על הבמה. חברה שלי ראתה את הפרצוף שלי ורצה בוכייה לבמה. הייתי לחוץ, כי פתאום שכחתי את המילים".
אולי באותו רגע קלטת שאתה נמצא בתחרות עם רייטינג גבוה בפריים טיים של ערוץ 2?
"אחרי שהראו את האודישנים בטלוויזיה התחילה היסטריה של תגובות ואז אמרתי לעצמי, 'אמאל'ה, מה זו התוכנית הזאת?', והבנתי שאני צריך לעשות סוויץ' בראש ולהיות רציני יותר. עכשיו, שעברתי את ההופעה בירושלים, אני כבר לא מפחד. זה כמו חיסון".
בתור בן יחיד שהגיע אחרי 16 שנה, ההורים בטח בונים עליך בגדול.
"מה זה בונים, מגדל בבל פראייר עליי".
מעבר ללחץ ולהתעלפויות, ההורים שלך יודעים שהם צריכים לשבת על הטלפונים, המחשב והפלאפון, לארגן חברים ולהצביע לך בכמויות?
"בקריית עקרון עשו לי שילוט וחולצות, והם מפרגנים ותומכים, אבל אצלי בבית לא הצביעו כי המחשב שלי מקולקל. אני יודע שיש לי כמה חברים שאמרו שיצביעו לי, אבל אין לי מושג בזה".
מריאור עושה בית ספר ליהודה, ומציגה מערכת שיווק ויחסי ציבור כהלכה. "הכי טוב זה להצביע באינטרנט, כי שם אפשר להירשם תחת כמה קודים אישיים, או ב- SMS. בטלפון לא כדאי להצביע, כי הקו תמיד תפוס. אמא שלי הדפיסה חולצות ופוסטרים עם התמונה שלי, ובבית הספר היו ממש בסדר ולמרות שהפסדתי הרבה שיעורים בגלל החזרות, הם תלו מודעות להצביע לי. גילו לי בסוד שקיבלתי תוצאה גבוהה בהופעה בנתניה, אז אני אמשיך לעשות אותו דבר".
יהודה, שמעת מה קורה מתחת לאף שלך? אולי תתעורר כבר ותצא מהאדישות?
"אני לא רוצה להתעורר. זה מכניס אותי ללחץ, הדברים האלה. תני לי לעלות בשקט לבמה ולשיר. מצידי, שאני אשב בחדר סגור וקטן ואצא רק כשאצטרך לשיר".
נראה לי שאתה פשוט רוצה להמשיך לחיות בבועה.
"זה לא ככה. פשוט אין לי ביטחון עצמי. אל תיקחי אותי בעניין של מסתורי, אני בסך הכל ילד רגיל שלפעמים שר".
"כוכב נולד", יום ב', 20:45, ערוץ 2.
לפנייה לכתב/ת 
