כפיר: למה שיהיו חיכוכים עם סבן?
רגע אחרי הפרטת בזק, שלמה כפיר מבסוט ורגוע: בעלת הבית החדשה, קבוצת אייפקס-סבן, כבר חתמה איתו על הסכם ששומר על זכויות העובדים. עם ההסכם הזה הוא ירוץ שוב לראשות ועד עובדי בזק ויתמודד על שלוש שנים נוספות - בזמן שהיריב הגדול שלו, המנכ"ל אמנון דיק, צפוי למצוא את עצמו מחוץ לחברה. ומה יקרה אם הבעלים החדשים ירצו לפטר עובדים מעבר למכסה שסוכמה? אין בעיה, רק שיעברו דרכו ויהיו מוכנים לשלם
הפרטה היא נושא רגיש אצל ארגוני עובדים. בשביל רובם, המילה הפרטה היא תחילת הסוף, ומשמעותה היא שהעובדים הוותיקים אמנם יקבלו חבילה יפה של מזומנים, אבל יילכו הביתה. המילה הפרטה אומרת להם שארגון העובדים שהיו חלק ממנו לא ימשיך להתקיים בעתיד החברה. מילים כמו התייעלות או הגדלת רווחים יקבלו תוצאות מוחשיות מאוד זמן קצר לאחר הצילומים היפים של השרים עם המשקיעים, עם הצ'ק הגדול.
שלמה כפיר, יו"ר ועד עובדי בזק, לא ממש מודאג. הוא יושב במשרדו מול הסכם חתום עם רוכשי בזק, קרן ההשקעות אייפקס, חיים סבן ומורי ארקין, ויודע כי גם לאחר מעבר החברה לידיים פרטיות הוא ימשיך להיות רלוונטי. עם ההסכם הזה, כפיר הולך לבחירות חדשות בוועד.
מדובר בסוג של ניצחון לכפיר. אם יזכה, יישאר בתפקידו שלוש שנים נוספות - מה שאי אפשר ממש להגיד על מנכ"ל החברה, אמנון דיק, מולו ניהל כפיר קרב חסר רחמים. כפיר סימן את דיק כמטרה, וכעת נראה כי הצליח. לא נראה שהרוכשים החדשים של בזק רוצים להסתבך עם הוועד, ולהשאיר את דיק במקומו.
בכלל, כפיר החליף הרבה מנכ"לים בבזק. הוא החל לעבוד בבזק עוד שבזק היתה הדואר, בשנת 1964. הוא יליד 1947, ירושלמי, בן לאב שעבד כפועל ייצור בבית החרושת לסיגריות של דובק בירושלים ואם עקרת בית. כפיר התחיל לעבוד בחברה טרם הגיוס לצבא, שם גם השלים תואר של טכנאי. לאחר השחרור מצה"ל הפך למנהל המרכזת הכי צעיר בחברה: בגיל 23 קיבל לידיו את ניהול מרכזת גבעתיים, ומאז לא יצא משם. הלשכה שלו נמצאת באותו המקום עד היום.
"זה לא קורה הרבה שארגוני עובדים לוקחים על עצמם שינויים כאלה, כמו הפרטה, הוא מסביר רגע לאחר ההכרזה כי בזק עוברת לידיו של חיים סבן ושותפיו, אתה לא חווית את מה שאני חוויתי בהקמת בזק. אנחנו, בזמנו, שבתנו כדי לעבור מעובדי מדינה לעובדי חברה ממשלתית. צריך לזכור, שאנחנו, העובדים, אין מי שידאג לנו. שרת התקשורת, למשל, באה לעשות סיור בחברה. בתור מה היא באה? בעלים, רגולטור, ריבון? אני צריך לדעת איך לפנות אליה.
"זו אחת הדילמות של הנושא. אחד הנושאים שהרוכשים באים לדבר איתי עליו זה 'בוא נשתף פעולה מול הרגולטור'. בעבר לא היה לי את זה. מי היה לי שיגיד את זה בעבר? כל המאבקים שלנו היו לטובת החברה. בעלים שהם לא המדינה יכולים לקחת סיכונים, כי טובת החברה חשובה להם. לא מפריע להם לעבור באור צהוב, הם יכולים לעשות דברים שהמדינה לא עושה בתור מנהלת".
"הרוכשים לקחו אותנו בחשבון"
כפיר ניהל מו"מ עם כל הרוכשים הפוטנציאליים לבזק. נוחי דנקנר היה הראשון שהוועד סגר איתו הסכם, אך הוא פרש מההליך ורכש במקום זאת את השליטה בסלקום. הקבוצה השנייה איתה הגיע הוועד לחתימה היא הקבוצה שניצחה בהפרטה. ההסכם עם סבן ואייפקס נחתם סופית בלילה שלפני מכירת השליטה.
לא קצת מוזר שאתה חותם הסכם עם אייפקס וסבן לילה לפני ההפרטה? ברגע האחרון?
"אני ישבתי עם כולם. הם (אייפקס-סבן - ג.ק) היו הכי בשלים. גם עם אלג'ם הגענו להבנות, אבל זה לא הבשיל לכדי חתימה. יותר חכם, לשני הצדדים, להגיע לחתימה לפני ההפרטה. ברגע שחתמנו על הסכם לפני ההפרטה, האמנו כי זה ההסכם הכי טוב שנוכל להגיע אליו, וזה הסכם שגם מרגיע את העובדים. שמרנו על הפרמטרים שהעמדנו לעצמנו - איתנות פיננסית, אופציות לעובדים וזכויות העובדים.
"כשרצו לפתוח את הטלפוניה לתחרות - אמרנו קודם כל איתנות פיננסית לחברה. זה סעיף של בזק. היום, כשעמיר פרץ מדבר על סעיף של איתנות פיננסית, הוא קורא לזה זה 'סעיף כפיר'. שים לב שזכויות העובדים זה הסעיף האחרון שלנו ברשימה".
אומרים שהרבה מאוד עובדים יילכו הביתה בעקבות ההפרטה.
"אומרים, אבל מה חתום? אפשר להוציא עובדים רק על פי הסכמי פרישה, ועל פי מכסות. אנחנו דרשנו את זה. עד 2008 יש הסכם על קצת יותר מ-500 עובדים. עד 2011 יש עוד 500 עובדים, וזה הכל, זה מה שיש היום. ירצה להגדיל את המכסות, בבקשה, אין בעיה, אנחנו פתוחים למו"מ. אם הוא מוכן לשלם עבור הפרישה - שישלם עבור הפרישה. אם הוא רוצה להגדיל את מכסות העובדים שיוצאים - בבקשה, אבל בהסכמה".
מה עם העובדים בחברות הבנות, אלה שנמצאים על חוזה אישי? שם הרוכשים יכולים לקצץ בלי בעיות ובלי הפרעות.
"גם את עובדי החוזה האישי הם לא יכולים להוציא כקבוצה. החוזה האישי בא להעמיד את העובד למבחן כאדם אחד, ולא כקבוצה. זה חלק מהסכם העבודה, אתה לא יכול להוציא עובדים בלי לדבר איתי קודם".
אז אתה שם את עצמך עכשיו כחלק מהניהול של בזק.
"למה? אני רק שומר על הזכויות. אני לא אומר לו אל תפטר. אני אומר לו, אדוני, יש זכויות לעובדים. אז אתה תבוא, תשב איתנו, נראה מה הזכויות של העובדים. יכול להיות שכל הכוונה זה ליצור כאן דלת מסתובבת, להוציא עובדים במשכורות גבוהות ולהכניס עובדים במשכורות נמוכות. אז איפה הזכויות של העובדים? בוא לא נשכח שאתה עושה פעולות ייעול כשהחברה במצוקה, לא כשהחברה מרוויחה מיליארד שקל בשנה. בבזק אתה הולך לעשות פעולות ייעול?"
בעבר התנגדתם להפחתת הון. ההתנגדות הזאת הוסרה בהסכם עם הרוכשים.
"אם מתחייבים שהאיתנות הפיננסית של החברה לא תיפגע, אפשר להסכים על הפחתת הון. הפחתת הון תבוצע רק לאחר הסכמות עם העובדים, כולל הטבות לעובדים. אני רוצה להבטיח את האיתנות הפיננסית של החברה. זה כסף שהעובדים עשו. אם רוצים לעשות הפחתת הון, בוא נשב ונחליט איך מחלקים את העוגה ומה העובדים מקבלים מזה".
זה אומר שיהיה לך הרבה מאוד חיכוכים עם הבעלים החדשים.
"אני לא חושב. אני חושב שסבן אמר את זה במסיבת העיתונאים לאחר ההפרטה, שהוא שמח שהסדרנו את צורת העבודה שלנו בעתיד. אם הסדרנו את צורת העבודה שלנו, למה שיהיו חיכוכים?"
הם רוצים להרוויח כסף.
"רגע, החברה לא מרוויחה?"
אולי לא מספיק מבחינתם. הם ירצו להציג שיפור בתוצאות.
"אין בעיה. זה אומר שיצטרכו לשבת איתנו ולהכין תוכנית, גם של הפחתת הון, גם של שינוי מבנה ארגוני וגם של פרישה. זה מצב שכולם מנצחים. עד עכשיו השתלם לחברה להוציא עובדים בעלות של הסכמי הפרישה הקיימים (כ-1.5 מיליון שקל לעובד - ג.ק). עד היום יצאו אלפי עובדים, והכל בהסכמות. נאבקנו שתהיה לנו תוכנית פרישה מסודרת".
זה מכשול לרוכשים, העובדה שיש לבזק ועד עובדים מאורגן.
"הם תמחרו את זה. הם שיקללו את זה במחיר של החברה, נכנסו לחדרי המידע ובדקו את ההסכמים עם הוועד. ערב ההפרטה יצאנו בסכסוך עבודה כדי להאריך את הסכם הפרישה. הם לקחו את זה בחשבון, זה היה ידוע. הם לא יכולים להגיד לא ידענו. הוצאתי את הכל בצורה הכי גלויה, הכי שקופה. לא תגיד מישהו אחר חתם.
"אני חושב שבזק היא רכישה מצוינת. יש לה חברת תשתיות, ואת יס שכבר הקיזה דם ואפשר להניח שתוך שנה-שנתיים תגיע לאיזון ותתחיל לייצר רווחים. מחברת טלפוניה בלבד, היום החברה מתבססת על שלוש רגליים, כולל תוכן וסלולר, והכל בטכנולוגיות המתקדמות בעולם.
"אמנם בנושא הטלפוניה בהחלט יש מקום לשיפור, אבל אנחנו מאמינים שאם החברה תהיה יציבה היא יכולה ברגע של משבר לפתור את הבעיה שלה בלי לזעזע את החברה. בשנים האחרונות, בזק סיבסדה את כל החברות הבנות שלה. פלאפון היתה במשבר, בזק בינלאומי במשבר, יס במשבר. למרות כל התמיכה בבנות, למרות ההפרשות לפרישת העובדים, יש לה היום עודף מזומנים של 2 מיליארד שקל - מוכנים להשקעה. בזק צריכה להיערך היום לתחרות של מחר. הטלפון הקווי בדעיכה, ולכן צריך לייצר היום מנועי צמיחה חדשים".
ניצחת בקרב מול אמנון דיק?
"אני לא ניצחתי, אני חושב שהחברה ניצחה. אמנון רוצה להראות תוצאות היום. אין לו זמן להניע תהליכים לטווח ארוך. בעלים פרטיים עושים תוכניות לטווח ארוך. אמנון דיק כבר לא רלוונטי אחרי ההפרטה, ואני לא מעוניין להתייחס לסכסוך האישי איתו".
הסכסוך עם דיק היה מאוד ציבורי.
"שמע, בעשר שנים האחרונות לא היה מצב בבזק שהעובדים, הדירקטוריון והמנכ"ל לא הלכו ביחד. לא היה מצב כזה. את האיתנות הפיננסית שלנו לא קיבלנו רק כתוצאה מעבודה, אלא גם כתוצאה ממאבקים משותפים שלנו. לאמנון נתנו לעבוד שנה בלי הפרעות. כשראינו את התוצאות של השנה הזאת, אמרנו שזה כבר פגיעה בחברה".
אבל למה לעשות את זה ציבורי כל כך?
"ניסינו לשכנע, אבל בהנהלה חשבו שדרך פיטורי עובדים יצליחו להכניע אותנו. לא היתה לנו ברירה, ונאלצנו להוציא החוצה את הפרוטוקולים ואת החלטות ההנהלה ולשים את ההודעה המוקלטת נגד אמנון בהמתנה ל-144. הוא היה יכול לתבוע אותי על דיבה, אבל הוא לא עשה כלום. מנכ"ל צריך להיות חלוץ למניעת סכסוכים בחברה. מי יזם את השיחות בין הוועד להנהלה? שרת התקשורת".
ועכשיו, דיק בחוץ?
"יש בעלים חדשים והם יחליטו. הנושא הוא לא אמנון - היום הוא פה ומחר הוא במקום אחר. הנושא בהפרטה הוא שלחברה יש היום יכולת להתמודד עם תחרות. מה שחשוב זה שיש לה בעלים. אם אני פעם הייתי יושב בוועדת הכספים של הכנסת ורואה בעלים של חברות תקשורת דואגים לחברות שלהם בהחלטות רגולטוריות, יש לי עכשיו בעלים שיידאגו לחברה".
למה הוועד צריך משרד יחסי ציבור?
"עד לפני שנה וחצי לא היה לי יחסי ציבור. אם משתמשים בכלים מול הוועד - הוועד צריך כלים לא פחות טובים. כמו שהמדינה מעסיקה יועצים, גם הוועד צריך יועצים. לא בהכרח יש פה ניגוד אינטרסים בין הוועד להנהלה".
תחת הבעלים החדשים תוותר על יחסי הציבור?
"זה תלוי בתנאים. כל השנים לא השתמשנו ביחסי ציבור שלנו, אלא רק בדוברות של החברה. ראינו עין בעין".
מה העתיד של הוועד? הוא ישרוד בבזק של העתיד?
"אני מאמין שהעתיד של הוועד הוא בתרומה שלו לחברה. אם הוא יצליח לתת ערך מוסף לחברה, הוא לא רק ישרוד אלא גם יתחזק. עד לאחרונה - כל המנכ"לים של בזק לדורותיה הואשמו בשיתוף פעולה עם הוועד. עמי אראל ראה בנו שותפים".
מה עם העובדים בחברות הבנות? למה שם אין ועדים?
"היו פניות אלי גם מהעובדים בחברות האלה וגם מההסתדרות, ומצאתי לנכון להיות בקשר ישיר עם המנכ"לים של החברות האלה. אני חושב שזה לא היה הגון מצידי להקים ועדי עובדים בחברות הבנות, שקמו בלי ועדי עובדים ומתחרים בחברות ללא ועדי עובדים. זה לא פוסל בעתיד, אם נמצא לנכון, להקים ועדי עובדים בחברות הבנות".
בכל זאת, אתה משיג הטבות לעובדים, אופציות, ומוקדן בפלאפון לא יראה מזה כלום.
"פלאפון השתמשו בבזק כדי לממן את ההפסדים שלהם. מי ששילם את המחיר על זה היה עובדי בזק. אבל תראה, התפנית בפלאפון לא נגרמה בגלל בזק, זו היה העבודה של המנכ"ל יעקב גלברד. הוא עשה שם את התפנית ומגיע לו כל הכבוד על כך".
הכסף שעבר לפלאפון לא פגע בתנאי הפרישה של עובדי בזק.
"המחיר הכי יקר שעובד יכול לשלם זה במקום עבודתו".
לא מפריע לך שבחברות בנות לא מקבלים את התנאים האלה?
"גם בתקופה שהחברות הבנות הפסידו הם קיבלו בונוסים וזה לא הפריע לי בכלל. זה חלק מהתמריץ שלהם. בוא לא נשכח שתנאי החוזה שלהם שונים מתנאים של חוזה קיבוצי. אמנם יש כאן תנאים של שכר גבוה מול ביטחון כלכלי, אבל זה מה שהעובדים בוחרים. אותו עובד פלאפון יכול לעבוד גם בבזק. אם הוא בחר לעבוד בפלאפון, זו החלטה שלו".
כמה עובדים נכנסו להסכם הקיבוצי בבזק בשנה האחרונה?
"יותר ממאה".
מבזק נמסר בתגובה: הישגיה של החברה והצלחת ההפרטה מדברים בעד עצמם. הישגים אלה הם תוצאה של עבודה ומאמץ משותף של ההנהלה והעובדים. מעבר לכך, אין בכוונתנו להתייחס לדבריו של יו"ר ועד העובדים.
לפנייה לכתב/ת 
חיים סבן, רוכש השליטה בבזק
צילום: איי אף פי
דיק. "כבר לא רלוונטי"
מומלצים
