המנצחים והמפסידים של השבוע

חיים סבן, רכש שליטה בבזק

972 מיליון דולר - 4.24 מיליארד שקל - זהו תג המחיר שזיכה את חיים סבן ושותפיו, סר רונלד כהן הבריטי ומורי ארקין (בעל אגיס לשעבר), בשליטה על חברת בזק ואחזקותיה האחרות - yes, פלאפון ובזק בינלאומי. סבן, שהתחרה על בזק מול בני אלג'ם, אף הוא ישראלי לשעבר שמתגורר דרך קבע בארה"ב, הציע 100 מיליון דולר יותר מאלג'ם וזכה במכרז. רק בשנה האחרונה גילה סבן, המיליארדר האמריקאי, את המשק הישראלי, אבל מרגע שהחליט להשקיע כאן, הוא עשה את זה בגדול. אשתקד רכש 22% בקשת, הזכיינית המצליחה ביותר של ערוץ 2, והשבוע רכש את השליטה בבזק, מונופול הטלפונים הישראלי. בעסקה שביצע השבוע, חזר חיים סבן לישראל, היישר לצמרת עולם העסקים הישראלי.

2. נוחי דנקנר, רכש שליטה בסלקום

הקרב העסקי של השבוע היה אמנם בזירה של בזק, אבל את ההפתעה העסקית של השבוע סיפק דווקא (כמעט כרגיל) נוחי דנקנר, יו"ר א.די.בי, אשר יום אחד לפני מכרז בזק השלים את רכישת השליטה בסלקום. דנקנר שילם 625 מיליון דולר תמורת 35% ויחד עם 25% שכבר היו בידיו רכש שליטה מוחלטת בחברת הסללור הגדולה בישראל. מלכתחילה התכוון דנקנר להתמודד על רכישת בזק, אך המדינה העמידה בפניו שורה של תנאים מגבילים (בגלל אחזקותיו בסלקום) שלהערכתו היו מונעים ממנו שליטה של ממש בחברה. דנקנר ויתר על בזק ופרש מהמכרז, אך הוא לא ויתר על החלום להחזיק באימפריית תקשורת. עכשיו, עם סלקום, הגשים דנקנר את הפנטזיה התקשורתית שלו ומותר להניח שסלקום לא תישאר לאורך זמן חברת סלולר בלבד.

3. אייל גבאי, מנהל רשות החברות

ביום ראשון אחר הצהרים, ולמשך 24 שעות, היה איל גבאי, מנהל רשות החברות הממשלתיות, גבוה ברשימת המפסידים של השבוע. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום ראשון השבוע, קבע מפורשות כי המדינה מכרה את חברת הספנות צים במחיר נמוך מדי לאחים עופר.  גבאי היה חתום על המכירה הזו ודו"ח המבקר הטיח בו בוץ של ממש. מה שהציל את מנהל רשות החברות מן הבושה היתה העובדה שיום אחר כך נערך המכרז למכירת בזק, אשר גם בו היה גבאי הממונה על סגירת המחיר. גבאי הצליח למכור את בזק במחיר הדומה למחיר השוק שלה בבורסה, מה שחיסן אותו אוטומטית מביקורת על כישלון במכירה. ואם לא די במחיר הסביר שהשיג, הרעיפו עליו שבחים המשתתפים במכרז, גם המנצח וגם המפסיד, ואת השבוע סיים כבר גבאי כמנצח גדול. כעת הוא מוכן לפרוש בכבוד מן התפקיד הציבורי שמילא ולזנק לתפקיד בכיר ושומן היטב בסקטור הפרטי. 

1. בני אלג'ם, הפסיד במכרז על בזק

זה היה קרב ענקים בין שני ישראלים לשעבר שעשו הון באמריקה וחזרו לכאן כגבירים שמחפשים מה כדאי לקנות. חיים סבן ובני אלג'ם התחרו במשך שנה ורבע על רכישת השליטה בבזק. השבוע התברר כי לסבן היו כיסים עמוקים יותר ובני אלג'ם נאלץ לפרוש בדרך, כשהוא מציע 100 מיליון דולר פחות מן ההצעה המנצחת של סבן. ההפסד של אלג'ם פתר גם לממשלת ישראל אי נעימות קלה עם צרפת. בלחץ השב"כ נאסר על קבוצת פראנס טלקום, שותפתו של אלג'ם, להיות בין בעלי בזק והיא אולצה לפרוש מן המכרז. ממשלת צרפת הפעילה לחץ על ישראל להחזיר את חברת הטלפונים של צרפת למכרז, ובדיון שנערך אצל שרון הוחלט כי בינתיים פראנס טלקום תישאר בחוץ, אבל אם אלג'ם יזכה במכרז ישקלו מחדש לאפשר לה להיכנס לשותפות איתו בבזק. כעת כשאלג'ם הפסיד, נשארת פראנס טלקום מחוץ לישראל, כמו שרצה השב"כ, אבל בלי אי הנעימות הפוליטית שנלוותה לכך קודם. ובני אלג'ם? אותו עוד נראה כאן הרבה, הבטיח השבוע נציגו הישראלי.

2. איזי בורוביץ', יו"ר אל על

בדרך הקשה לומד איזי בורוביץ' על בשרו את ההבדל בין הבעלות על כנפיים לבין בעלות על אל על. השבוע נאלצו האחים איזי ודדי בורוביץ' להתקפל בפני אסיפת בעלי המניות שלהם (שם אחר למשקיעים המוסדיים) שסירבה לאשר את דמי הניהול שביקשו השניים למשוך מאל על. איזי בורוביץ', יו"ר אל על, ביקש לקבל 90 אלף דולר לחודש תמורת שרותי הניהול שלו וכן אחזקת מזכירה וכיסוי הוצאות קשרי חוץ. דדי בורוביץ' ביקש 50 אלף דולר לחודש תמורת שרותי יעוץ שהוא מעניק לאל על. המשקיעים המוסדיים רמזו לבורוביצ'ים שאל על איננה עסק פרטי שלהם, והאחים בעלי השליטה באל על, נאלצו לוותר על יותר ממחצית הסכום והסתפקו רק ב-60 אלף דולר לחודש.

3. סברינה בירן, מנכ"ל ישראייר

או שיש לסבינה בירן יועץ תקשורת ותדמית לא מוצלח, או שהיא מקבלת את ההחלטות הנוגעות לתדמיתה ולתדמית ישראייר לבדה, ואז היא בהחלט צריכה יועץ מקצועי שילחש על אוזנה את הדבר הנכון. כי בינתיים עושה מנכ"ל ישראייר את כל הטעויות האפשריות במאבק התקשורתי שהיא מנהלת נגד אל על.  לפני כשבועיים פנתה ישראייר לשר הפנים בדרישה שיורה לאל על להסיר את דגל המדינה מסמלה, שכן אל על איננה עוד חברה ממשלתית. שבוע אחר כך גילתה בירן כי אל על ומטוסיה שימשו את התפאורה לתוכנית יום העצמאות של ערוץ 1. בירן המתוסכלת פנתה שוב, הפעם לרשות השידור, ותבעה למחוק את סמלי אל על מן התוכנית. פעם אחר פעם העניקה מנכ"ל ישראייר פרסומת חינם לאל על, מבלי שהשיגה בעצם דבר. אל על איננה חברת תעופה כל כך טובה שאי אפשר להתחרות בה אלא באמצעות ריב ילדותי על השימוש בדגל.