איפה הסטודנטים אוהבים ללמוד?
המרצים הכי טובים, חיי החברה הכי תוססים, התנאים בקמפוס והסיכוי לקבל עבודה. 5,000 סטודנטים מדרגים 31 אוניברסיטאות ומכללות
שוק ההשכלה האקדמית בישראל צפוף, מרובה אפשרויות ומבלבל. על רקע זה חסר ונחוץ דירוג מסודר, אחת לפרק זמן, של המוסדות האקדמיים לפי רמתם ואיכותם.
דירוג כזה, שמקובל בחו"ל, יוכל לסייע לסטודנטים המבולבלים לבחור היכן ללמוד. זאת במיוחד על רקע העובדה שהסטודנט הישראלי המצוי משקיע עשרות אלפי שקלים, ולעתים גם מאה אלף שקלים ויותר, בהשגת תואר, כולל כל ההוצאות שמסביב. למרות זאת, היום אין בידיו כל כלי לדירוג האופציות העומדות לפניו בעולם האקדמי.
ניסיונות לבצע דירוג כזה נתקל שוב ושוב בחומה בצורה של התנגדות מצד האוניברסיטאות. כך היה בניסיונות שנעשו בעבר בעיתוננו להגיע לדירוג כולל, וכך גם במקרה של דירוג ראשון בהיקפו ובהשקעה הכרוכה בו, שערכה חברת המידע "מעל הממוצע" בניהול גיא יריב, כלכלן במקצועו, ובהנחייתו של פרופ' יעקב הורניק מהפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, ששימש כיועץ המדעי של הסקר.
הדירוג, שמתפרסם כאן לראשונה, ואשר יימכר החל מהשבוע הבא כספר (מדריך להשכלה גבוהה - דירוג מכללות ואוניברסיטאות בישראל), מעורר סערת רוחות וביקורות קטלניות בקרב הממסד האקדמי, הן באוניברסיטאות והן בחלק מהמכללות, עד כדי איומים בנקיטת צעדים משפטיים.
"שרלטני", "לא רציני", "סברות דשא", "סקר עתיר עובדות שגויות" - אלה חלק מהביקורות שהושמעו באוזנינו. "רמתה האקדמית של אוניברסיטת מחקר נבחנת על סמך כמות פרסומיה בארץ ובחו"ל ואיכותם, ולא על סמך שאלוני סטודנטים", אומרת נחמה וינטמן, דוברת אוניברסיטת חיפה. פרופ' אמוץ וינברג, נשיא מכללת שנקר, אומר כי גוף-העל של המכללות הציבוריות בישראל, פורום ר"מ, המאגד 21 מכללות, גיבש את חבריו לחזית משותפת של התנגדות ציבורית לדירוג.
"אחרי שהספר יתפרסם נעיין בו ונחליט אם לנקוט צעדים משפטיים, על רקע העובדה שהגרסאות שראינו היו עתירות שגיאות ובלתי מקצועיות", אומר עוד פנחס חליבה, מנכ"ל מכללת אשקלון ומנכ"ל פורום ר"מ.
פרופ' הורניק נחלץ להגנת כבודו ולהגנת הסקר: "לא אשים את שמי על משהו שאיננו מכובד", הוא מסביר בשיחה טלפונית מאוניברסיטת בוקוני במילנו, שאליה הוזמן לסייע כחוקר בכיר בפרויקט מחקר צרכני מיוחד. "בעבר שימשתי כיועץ האקדמי למחקר ה"פיפל מיטר", שעל בסיסו נקבעים תקציבים של מאות מיליוני דולרים מדי שנה בישראל. זה היה מחקר רציני, והמחקר הזה הרבה יותר מקיף ורציני".
גיא יריב, שעמל על הפרויקט הנועז יחד עם אביו, ד"ר אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי במקצועו, השקיע בו כ-750 אלף שקל יחד עם ההוצאה לאור רכס, המתמחה בפרסומים לימודיים, והוא איננו מסתיר את כוונותיו העסקיות. המטרה היא למכור את הספר בחנויות ב-129 שקל לעותק, להציע את הגרסה המדעית המלאה של המחקר, הכוללת את כל בסיס הנתונים ששימש אותו, באוגדן או בתקליטור תמורת 2,900 שקל, למכור מידע באמצעות אתר אינטרנט, וכן לספק שירותי ייעוץ והכוונה לבחירת מגמת לימוד בעלות של 1,500 שקל בממוצע.
ההיבט העסקי הזה הוא אחד הדברים המשמשים סמרטוט אדום בפני הממסד האקדמי. פרופ' הורניק טוען בתגובה: "למרות שמדובר בחברה עסקית, נתנו לי יד חופשית, וכתוצאה מכך קיבלנו מדגם גדול מאוד, שאין לו אח ורע כמעט בעולם המערבי".
הסקר דירג 31 מוסדות לימוד אקדמיים, אוניברסיטאות ומכללות, ו-122 חוגי לימוד בתוכם. בשלב ראשון נעשו סקרים בקרב 450 מועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות כדי לבדוק מהם הפרמטרים החשובים למועמדים בדירוג ובהערכה של מוסדות אקדמיים.
"הסקרים גילו לנו כי חמישה תחומים מעניינים את הסטודנטים: איכות הלימודים (כולל איכות המרצים והרגלי הלמידה של הסטודנטים), היוקרה האקדמית (הכוללת גם סיכוי להשתלבות בעבודה ולהמשך לימודים לתארים מתקדמים), חיי החברה, השירות ותנאי הלימוד", אומר יריב.
על סמך פרמטרים אלה חובר שאלון מפורט לסטודנטים, שכלל כ-70 שאלות שביעות רצון ואחרות במכלול נושאים. השאלון הופנה במהלך אוקטובר 2004 ל-5,211 סטודנטים, כ-30 סטודנטים בממוצע בכל חוג שנבדק. המרואיינים היו תלמידי שנים ב' ו-ג' לתואר ראשון בכל מוסד לימודים.
בנוסף התבצעו מאות ראיונות עומק עם סטודנטים, בדיקות בשיטת הלקוח הסמוי של מחלקת הרשמת הסטודנטים, וביקורים בקמפוסים במטרה לבדוק את התנאים והשירות.
המשקל הפנימי של כל פרמטר בדירוג הסופי של כל מוסד נקבע בהחלטה משותפת של פרופ' הורניק, גיא יריב, ד"ר אליעזר יריב ועוזרי המחקר: לימודים - 27% מהציון, יוקרה - 25%, חברה - 22%, שירות - 13%, תנאים -13%. במקביל הוחלט שלא לשקלל את עלות הלימודים בדירוג.
נקודת תורפה של הדירוג היא העובדה שבניגוד למקובל בסקרים אחרים בחו"ל, לא הובאו בחשבון נתונים המתקבלים מהמוסדות האקדמיים עצמם, אך לטענת עורכיו, כאמור, הדבר נבע מחוסר שיתוף פעולה של האוניברסיטאות.
לדברי יריב ופרופ' הורניק, התקיים תהליך ממושך בכתב ובעל-פה של אישור נתונים עם המוסדות עצמם, אך הוא לא תמיד זכה בשיתוף פעולה ולעתים זכה בהתנגדות קשה. עורכי המחקר פנו עם הממצאים שקיבלו ל-150 ראשי חוגים לצורך חוות דעתם והערותיהם. מתוכם ענו כמה עשרות בלבד, ועל סמך הערותיהם תוקנו חלק מהנתונים בסקר.
להלן עשרת המוסדות המובילים בישראל לפי הדירוג של מעל הממוצע:
1. האוניברסיטה העברית - הציון: 82
גודל המדגם: 422 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, מינהל עסקים, כלכלה, רפואה, רפואת שיניים, פסיכולוגיה, הנדסת מחשבים, משפטים, חשבונאות.
האוניברסיטה מובילה או נמצאת באחד מחמשת המקומות הראשונים במדדים של הוראה, יוקרה וחברה, אך מצטיינת פחות במדד השירות, למעט שירות המזכירות שזכה לציון גבוה (3.8 - השני בארץ). במדד התנאים זכתה לציון נמוך יחסית. הקמפוס בעין כרם זכה לשבחים על המוניטין, הצוות והמתקנים המקצועיים המעולים, אך זכה לביקורת על התנאים הסביבתיים.
לדברי הסוקרים, האוניברסיטה העברית היא המקום היחידי בו נתקלו בתרבות אקדמית של ממש. הסטודנטים מתייחסים בכובד ראש ללימודיהם וברצינות תהומית לשיעורי הבית והעבודות ומעריצים את המרצים, בניגוד לרוב המוחלט של הסטודנטים בארץ. רמת העניין של המרצים גבוהה, אך נגישותם בזמנים לא פורמליים לוקה בחסר.
באוניברסיטה העברית סירבו להגיב.
2. הטכניון - הציון: 80
גודל המדגם: 272 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, כלכלה וניהול, רפואה, הנדסת מחשבים, הנהלת תעשייה וניהול, מערכות מידע.
הסטודנטים מודעים מאוד ליוקרת המוסד ו-54% ציינו אותה כסיבה העיקרית לבחירתם, לעומת 32.8% בכלל האוניברסיטאות. 48% בחרו בטכניון בגלל איכות הלימודים הגבוהה. הוא נהנה מכמות מרשימה של סגל בכיר וכמות עצומה של כספי תרומות ומענקי מחקר.
רמת הלימודים הגבוהה אינה באה על חשבון חיי החברה המעולים - ציון 66, מקום שני אחרי אוניברסיטת בן גוריון. המוסד מטפח את הסטודנטים שלו ומעניק להם מלגות רבות יחסית. המרצים זכו לציון של 3 מתוך 5 על מידת העניין בהרצאות - הכי נמוך בדירוג, ודורגו גם כפחות נגישים מעבר לשעות הקבלה הרגילות.
התנאים הסביבתיים דורגו כטובים ביותר בין האוניברסיטאות, אך השירות לא זכה לשבחים. תהליך ההרשמה זכה לשבחים, מזכירות ההרשמה קיבלה את המקום השני אחרי שלוחת אוניברסיטת דרבי.
תגובת דובר הטכניון, עמוס לבב: "הדו"ח הגיע לטכניון אך היו בו כל-כך הרבה טעויות עובדתיות אלמנטריות, עד שהטכניון החליט שמדובר בעבודה לא רצינית שאיננה שווה התייחסות, בלי קשר למיקומנו בדירוג".
3. אוניברסיטת בן גוריון - הציון: 73.20
גודל המדגם: 451 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, מינהל עסקים, כלכלה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, רפואה, פסיכולוגיה, הנדסת תוכנה, הנהלת תעשייה וניהול, חשבונאות.
רוב הסטודנטים אינם מקומיים ותחושת הביחד שנוצרת בשל הריחוק מהבית תורמת לגיבוש חיי החברה, תחום שבו זכתה האוניברסיטה למקום הראשון. הנקודה החלשה - השירות. מבחינה אקדמית האוניברסיטה זוכה למקום של כבוד.
הסטודנטים עצמם פחות מעריכים את האתגר האינטלקטואלי, אבל דוגרים בבית 13.6 שעות בממוצע, משך הזמן הגבוה ביותר אחרי הטכניון. המרצים קיבלו ציונים נמוכים יחסית. רמת השירות של המנהלה ובמיוחד של המזכירות נמוכה יחסית. נקודת האור: מגוון השירותים המקוונים.
תגובת אמיר רוזנבליט, דובר האוניברסיטה: "הממצאים מבוססים בעיקר על טענות ותחושות סובייקטיביות, שלדעתנו בינן ובין מחקר אין ולא כלום. בעולם האקדמי ובאוניברסיטת בן גוריון יש קריטריונים ברורים ומוגדרים שלפיהם נקבעת רמתן של יחידות אקדמיות, בהם כמות הפרסומים ואיכותם. הפרמטרים שלפיהם נקבעה הרמה האקדמית בסקר אינם ברורים. המסמך שהועבר לעיוננו כלל אי-דיוקים לא מעטים".
4. אוניברסיטת תל-אביב - הציון: 72.80
גודל המדגם: 352 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, ניהול, כלכלה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, רפואה, פסיכולוגיה, הנדסת תעשייה וניהול, משפטים, חשבונאות.
האוניברסיטה זכתה לציון הגבוה בארץ במדד היוקרה האקדמית (92.2), אך מצטיינת גם מבחינת ניכורה, גודלה ותוכניות הלימוד הרבות שמציבות אותה כמוסד האקדמי המגוון ביותר בארץ. מצבה התקציבי משפיע על הסטודנטים, שהתלוננו על קיצוץ במספר התרגילים ומיעוט חומר מצולם.
חולשה מרכזית - חיי החברה. 49% מהסטודנטים בחרו בתל-אביב בזכות איכות הלימודים (המקום השני בארץ אחרי האוניברסיטה העברית) ו-47% בזכות התדמית היוקרתית. יש פער גדול מאוד בציונים שקיבלו המרצים. השירות המינהלתי ושירותי המזכירות קיבלו ציונים נמוכים. הסטודנטים מתלוננים על שעות קבלה קצרות, תורים ארוכים ויחס קשוח, וכן מצוקת חנייה.
בלשכת דוברת האוניברסיטה התעקשו שתגובה צריכה להימסר על-ידי ועד ראשי האוניברסיטאות. דגניה כהן, דוברת ועד ראשי האוניברסיטאות, לא מסרה תגובה.
5. המרכז הבינתחומי הרצליה - ציון: 69.6
גודל המדגם: 77 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מינהל עסקים, משפטים ומדעי המחשב.
המוסד דורג במקום הראשון מבין המכללות ונהנה מלוקאל-פטריוטיות חזקה מאוד. 35% מהסטודנטים בחרו בו בזכות שמו הטוב ו-59% בזכות איכות הלימודים הגבוהה (מקום ראשון בארץ כשיקול). המוסד מוביל את מדד היוקרה במכללות, אם כי נמצא הרבה אחרי האוניברסיטאות. עוד תחום מצטיין - ההוראה, עם ציון 76 (המקום הרביעי בארץ), והשירות עם ציון 81 (המקום השני בארץ יחד עם מכללת ספיר).
לעומת זאת, ברמת העניין בהרצאות, מומחיות המרצים ואיכות תשובותיהם לשאלות בשיעור הציונים חלשים. העלות התקציבית יקרה: משכר הלימוד ועד העדר תחבורה ציבורית ומחירים גבוהים בתוך הקמפוס. השירות המינהלתי ושירותי המזכירות זכו למקום הראשון. אתר האינטרנט זכה לציון השלישי. תנאי הלימוד במקום השני בארץ - ציון 4.1, אותו הם חולקים עם מכללת נתניה.
המכללה מתאפיינת באופי אליטיסטי, ואולי רק הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב מתחרה בה. הגיבוש החברתי נמוך יחסית למכללות שאינן פרטיות. אגודת הסטודנטים פעילה וזכתה למקום הרביעי בדירוג מכלל המוסדות שנסקרו.
תגובת תמי צדוק, סגן נשיא לדוברות, פרסום ושיווק: "המרכז הבינתחומי הרצליה מברך עקרונית על הניסיון להתמודד עם האתגר ולערוך בחינה השוואתית איכותית של המוסדות האקדמיים בארץ, הגם שהיו לו כמה הערות לחלק מהקטגוריות והמדדים שנבדקו".
6. המכללה האקדמית תל-אביב-יפו - הציון: 65.4
גודל המדגם: 86 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב ומדעי ההתנהגות.
המכללה יוצאת דופן מבין המכללות בכך שהסטודנטים הלומדים בה אמרו שהיו ממליצים לחבריהם ללמוד בה כמעט בלי הסתייגויות. איכות ההוראה קיבלה ציון גבוה במיוחד (78.2), המרצים קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר על המענה שהם נותנים בכיתה ועל נגישותם מחוצה לה, אם כי הסגל איננו בכיר במיוחד, ואין למכללה מכוני מחקר משלה.
התנאים הפיזיים אינם טובים. מדד היוקרה נמוך מעט. איכות השירותים המנהלתיים ושירותי המזכירות גבוהה במיוחד. אתר האינטרנט דורש שיפור. בתנאי הלימוד יש הבדל גדול בין הקמפוסים הישנים בתל-אביב לבין הקמפוס החדש ביפו.
במכללה הביעו, בתגובה, שביעות רצון מאיכות הסקר.
7. אוניברסיטת בר אילן, הציון: 63.20
גודל המדגם: 333 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים, כלכלה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, פסיכולוגיה, הנדסת מחשבים, משפטים, חשבונאות.
בשירות לסטודנט ובתנאים הפיזיים קיבלה האוניברסיטה את הציונים הנמוכים ביותר. איכות המרצים קיבלה ציונים בינוניים. בנושא השירותים באמצעות האינטרנט היא קיבלה את המקום האחרון בין האוניברסיטאות. מבחינת חיי החברה הגיעה האוניברסיטה למקום השני בין האוניברסיטאות אחרי בן-גוריון.
שמוליק אלגברלי, דובר האוניברסיטה, מסר בתגובה: "אנחנו דוחים בשאט נפש את הסקר ואת הדרך שבה בוצע. כל ניסיונותינו להעמיד אותם על טעויותיהם הגסות בדו"ח לא צלחו. הביקוש לבר אילן הוא מן הגבוהים במדינה. אנחנו הקהילה האקדמית (כולל השלוחות והסגל) הגדולה במדינה והמונה 33,000 איש. במשך 50 שנות קיומה בר אילן הוציאה 100,000 בוגרים, והצלחותיהם מדברות בשמנו. אם היה נעשה סקר מדעי על-פי קריטריונים מקצועיים, אין לנו ספק שהתוצאות היו אחרות. במידה שיתברר כי בפרסום עצמו יש נתונים שאינם נכונים, נשקול תביעה משפטית".
8. אוניברסיטת חיפה - הציון: 62.2
גודל המדגם: 203 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים, כלכלה, פסיכולוגיה, משפטים וחשבונאות.
קמפוס לא גדול אבל נוח להתמצאות. יש מדיניות של התמקדות בנושאים שאינם נלמדים בטכניון, שהולידה מסלולים נדירים ומעניינים כמו ציוויליזציה ימית, או מגוון גדול של חוגים בפקולטה ללימודי רווחה ובריאות. בולטת רמה גבוהה במיוחד של תנאי הלימוד - מקום ראשון בארץ (4.6).
דירוג המרצים נמוך יחסית (2.9). היוקרה בעיני הסטודנטים איננה גבוהה, וגם שביעות הרצון מהשירות, כמו המזכירות, נמוכה. קיימת אפשרות מוצלחת ומגוונת לקבל שירותים באינטרנט ובטלפון.
נחמה וינטמן, דוברת האוניברסיטה: "לפניית נציגי חברת "מעל הממוצע" השבנו כי אין ברצוננו להגיב על הממצאים שלכאורה הוסקו ממחקרם, שעיקר מטרתו פרסום לשם רווח כלכלי. אין בידינו לבדוק כיצד נערך ה"מחקר", האם המדגם מייצג, מהו תוקפן של ה"תצפיות" שנערכו וכיצד נותחו "ראיונות העומק". הרושם הכללי הוא שהמחקר מבוסס בעיקר על ציטוטים ספורדיים של סטודנטים, ולכן התקשינו לעמוד על איכותו".
9. המכללה למינהל, המסלול האקדמי - הציון: 60.50
גודל המדגם: 215 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב, מינהל עסקים, כלכלה, מדעי ההתנהגות, משפטים, חשבונאות.
המכללה הפרטית הגדולה והוותיקה בישראל משקיעה וקוטפת פירות בתחום המוניטין והיוקרה בין הסטודנטים, אם כי הם קובלים שהמרצים אינם נגישים דיים, וכי במכללה לא מתייחסים מספיק למשובים גרועים על מרצים. המכללה מתוכננת היטב, והתנאים הפיזיים קיבלו ציונים גבוהים במיוחד.
ההערכה לשירותי המזכירות וההנהלה משתנה באופן קיצוני בין הסטודנטים והחוגים השונים. בסך הכל קיימת תחושה שההנהלה תנסה לבוא לקראת הסטודנט במידת האפשר. הסטודנטים מרוצים מאד מהאווירה החברתית.
תגובת פרופ' יעקב רוזנברג, רקטור המכללה: "אין באפשרותנו לבדוק את המדגם, היקפו והאופן שבוצע. התרשמותי מבלי לבדוק לעומק היא שהתיאור המילולי אמין יותר מהציונים המספריים".
10. מכללת הדסה, ירושלים - הציון: 59.90
גודל המדגם: 114 סטודנטים.
המסלולים שנסקרו: מדעי המחשב.
הנקודה החזקה היא איכות ההוראה. לעומת זאת, השירות קיבל ציון נמוך במיוחד. האתגר האינטלקטואלי הגבוה מתבטא גם בכמות השעות המושקעת בבית על-ידי הסטודנטים - 16.7 שעות שבועיות בממוצע, מקום ראשון מכלל המוסדות שנסקרו. רמת העניין שמעוררים המרצים, כמו סבלנותם ואדיבותם, קיבלו ציונים גבוהים, לעומת רמת היוקרה האקדמית שלהם, שזכתה לציון נמוך. הגיבוש החברתי קיבל את הציון הגבוה ביותר.
תגובת ד"ר צחי מילגרום, סגן הנשיא: "במציאות של היום אני רואה בצורה חיובית מאוד את העובדה שמישהו עורך מורה דרך למועמדים להשכלה גבוהה. פנו אלינו בשלב מוקדם, ותיקנו שתי טעויות עובדתיות שנפלו בחומר המתייחס אלינו. אנחנו מקבלים בשמחה את הנקודות שמהן מרוצים הסטודנטים, ומודעים לנקודות הבעייתיות".
האוניברסיטה העברית: תרבות אקדמית של ממש
צילום: לע"מ
הטכניון: מוסד יוקרתי
צילום: לע"מ
אוניברסיטת בן גוריון: מקום ראשון בחיי חברה
צילום: רונן יולס
מומלצים
