שתף קטע נבחר

להלל או לא להלל?

האם הציבור הציוני-דתי מנותק עד כדי כך מהמדינה? אם נמשיך לסגת, תצא גם קריאה להחרים את חידון התנ"ך ולא להדליק מנגל?

הרשו לי לפתוח במליצה השחוקה: נפל דבר בישראל. השנה עדיין צריך לומר את תפילת ה"הלל" ביום העצמאות. כבודו של היום ניצל.

 

במה דברים אמורים? בספר התפילות שלנו נמצאת תפילת שבח והודיה המכונה - הלל. תפילה זאת נאמרת במועדים מיוחדים: ראש חודש, שלושת הרגלים וגם בחגים לאומיים דוגמת יום העצמאות. מאז ומתמיד ליווה פולמוס רבתי את אמירת התפילה הזאת ביום העצמאות; בחוגים החרדיים היא לא נאמרת ובחוגים דתיים מסוימים היא נאמרת שלא בברכה.

 

בצוק העתים, לנוכח תוכנית ההתנתקות, החל אט אט להתעורר הוויכוח, האם יש לשאת תפילה זו השנה? האם לא הגיעה העת "להעניש" את המדינה ו"ללמד אותה לקח" על נכונותה לסגת משטחי ארץ-ישראל השלמה? למרבה המזל, רבנים ידועי שם בציונות-הדתית הוציאו מנשר, הקורא להמשיך ולשאת את התפילה גם השנה. כך ניצל יום עצמאותנו ואנו נמשיך להודות לבורא עולם על החסד שעשה עימנו - מדינת ישראל.

 

אל לנו לזלזל במהלך שלכאורה נבלם. סימן השאלה ליד תפילת הלל ביום העצמאות הוא רק אחד מסדרת סימני שאלה שגורמים שונים בציונות הדתית מציבים, מאז החלה לחלחל לתודעת הציבור בישראל כי עלינו לסגת משטחי יש"ע. כבר בימי ממשלת רבין החלו לפקפק בצורך לשאת את התפילה לשלום המדינה, ואיש לא התפלא בשעה שסוגיה זו חזרה לרחף בשמינו - לצד סוגיית הסרבנות, איום בהחרמת בה"ד 1, שאלת האלימות נגד שוטרים ועוד.

 

במקומות איזוטריים יותר כבר נשמעה הקריאה שלא להניף את דגל ישראל ביום העצמאות. מעניין מה צופן לנו העתיד אם "חס וחלילה" ממשלת ישראל תמשיך לסגת משטחי יש"ע: קריאה להחרים את חידון התנ"ך? איסור על הדלקת מנגלים? ניפוץ פטישי פלסטיק? אם המדינה מחליטה להתנתק מיש"ע, הימין הדתי-משיחי כבר ידאג לנתק אותנו, בנות הציונות הדתית ובניה, מהמדינה, ובעקיפין - להציג אותנו כאופוזיציה לא רק לראש הממשלה, אלא לישראל כולה.

 

עם כל הכבוד וההערכה לרבנים על החלצותם להגן על יום העצמאות, עצוב לגלות שנדרשנו להגיע למצב כזה. האם איבדנו את שיקול הדעת? האם הציבור הציוני-דתי מנותק עד כדי כך ממדינת ישראל? חשש כבד מלווה אותי כי לא רחוק היום, בו רבנים ימהרו לחבר פסק הלכה האוסר לפגוע פיזית בראש הממשלה ובשריו. יהיו מן הסתם מי שיברכו על מהלך שכזה, יעלו על נס את נאורות הרבנים ואת דבקותם בברית בין הציונות הדתית למדינת ישראל. אותי, עצם הצורך בפסק שכזה, ממלא חלחלה.

 

אולי אותה ברית קדושה מתגלה כמקח טעות? הבה נוותר על התפילה לשלום המדינה, נחרים את יום העצמאות על כל סממניו, נדיר רגלינו מהצבא ונכריז כי צדקו אחינו החרדים: טעו טעינו בהקמת מדינת ישראל! מחזה בדיוני? לאו דווקא. חלקים מאיתנו כבר בדרך לשם.

 

ולכל מי שמתעקש לא להניף את הדגל השנה ברצוני להזכיר, כי אפילו בישיבת פוניבז' הוא מונף ביום העצמאות. מצד שני, אינני משוכנע כי שם תאמר תפילת הלל בברכה או בלעדיה.

 

שלומי דסקל הוא חבר הנהלת תנועת "ציונות דתית ריאלית"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
דגלי ישראל בכפר דרום
צילום: איי פי
מומלצים