שתף קטע נבחר

גרם למותו של אדם בכביש - וייכלא ל-9 חודשים

כמיל בן אבו סיביה, נהג משאית בן 36 מדבוריה, סטה לשולי כביש החוף וגרם למותו של נוסע, שהיה במכונית שהתקלקלה. השופטת הטילה על נהג המשאית אחריות מלאה לתאונה, משום ש"סטה לשוליים במהירות בלתי סבירה ושאינה מתאימה לתנאי הדרך". למרות זאת, נגזרו עליו רק תשעה חודשי מאסר בפועל

כמה שווים חייו של נוסע שנהרג בכביש? מתברר שלא הרבה. בית משפט לתעבורה בנתניה גזר היום (ב') תשעה חודשי מאסר בפועל ושלילת רישיון ל-10 שנים על כמיל בן אבו סיביה, בן 36 מדבוריה, שהורשע שפגע עם משאיתו במכונית שחנתה בשולי כביש החוף וגרם למותו של מיכה אביטל ולפציעת חברו. נהג המשאית נושא באמתחתו 42 עבירות תעבורה קודמות.

 

התאונה אירעה בחודש ספטמבר 2003. אביטל ושניים מחבריו היו בחתונה בצפון הארץ ועשו את דרכם בכביש החוף לכיוון תל-אביב. במהלך הנסיעה, ישן אביטל במושב האחורי. סמוך לקיבוץ שפיים התגלתה תקלה במכונית והם עצרו בשולי הכביש, מעבר לקו הצהוב, והדליקו פנסים מהבהבים.

 

ממש באותה השעה סטה נהג המשאית ממסלולו, עבר לשוליים ופגע בעוצמה במכונית החונה. אביטל נהרג וחברו נפצע קשה. מבדיקת המשטרה התברר שנהג המשאית נסע ללא ביטוח בתוקף. בכתב האישום נטען כי אבו סיביה נהג ברשלנות, לא היה ער לנעשה בדרך, סטה לשוליים בלי לנקוט באמצעי זהירות ומבלי לבלום.

 

הוא הודה בבית המשפט במיוחס לו והורשע בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה ללא ביטוח. לאחר הרשעתו טענה התביעה כי יש להחמיר איתו לנוכח נסיבות התאונה ותוצאותיה הקשות. התביעה גם הגישה לבית המשפט דו"ח שהכין ראש מדור מחקר ופיתוח של משטרת ישראל, סגן-ניצב חזי שוורצמן. ממסקנות הדו"ח שהוצגו עולה כי חלקם היחסי של משאיות ואוטובוסים המעורבים בתאונות דרכים גדול יותר מחלקם היחסי בצי הרכב הכולל בישראל.

 

השופטת: נהג המשאית סטה לשוליים במהירות לא סבירה

 

בשנים 2000-2002, נכתב בדו"ח שהוגש לבית המשפט, שיעור המעורבות של משאיות בתאונות היה כ-13 אחוזים, בעוד חלקם היחסי של המשאיות מתוך כלי הרכב היה 5.2 אחוזים.

 

סניגורו של נהג המשאית טען בבית המשפט שהעמדת המכונית בשולי הכביש לא הייתה מחויבת המציאות, שכן בקרבת מקום היה חניון של המרכז המסחרי שפיים, שהוא בטוח יותר. הסניגור טען כי חניית המכונית בשולי הכביש, יש בה משום רשלנות תורמת לתאונה.

 

השופטת רבקה בן-יששכר שוורץ דחתה את טענתו של הסניגור לרשלנות תורמת של נהג המכונית הפרטית: "השוליים מהווים מקום מפלט לכל כשל שנגרם לנהג במהלך נהיגה, בין אם כשל מכני או כשל אנושי הנוגע למצבו של הנהג בעת הנהיגה. העמדת הרכב בשוליים הייתה על רקע תקלה מכנית, אולם אפילו אם נאלץ נהג הרכב לרדת לשוליים משום שהיה עייף, הרי מי שנמנע מלהמשיך לנהוג במצב של עייפות השולל נהיגה בטוחה ובחר לעמוד בשל כך בשוליים, פעל כפי שנהג מן היישוב חייב היה לעשות לו היה באותן נסיבות".

 

השופטת הוסיפה "משהועמד הרכב הפרטי בשוליים כשאורותיו מהבהבים, נקט נהג הרכב אמצעי זהירות על מנת שהוא ייראה לעוברי הדרך. נהג המשאית לא הבחין באורות הרכב המהבהבים מבעוד מועד, לא נקט באמצעי זהירות כשירד לשולי הדרך, לא היה ער לנעשה בדרך, סטה לשוליים במהירות בלתי סבירה ושאינה מתאימה לתנאי הדרך ופגע ברכב וביושביו פגיעה קשה וטרגית. דווקא סטייתו של סיביה עם המשאית אל השוליים הייתה שלא לצורך והתבצעה בחוסר תשומת לב לנעשה בדרך וברשלנות חמורה".

 

והשורה התחתונה: השופטת גזרה על נהג המשאית תשעה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על-תנאי, עשר שנות שלילת רישיון וקנס בסך 5,000 שקלים. לבקשת סיביה, נדחה מועד תחילת ריצוי העונש.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח
תאונת משאית
צילום: חיים צח
מומלצים