שתף קטע נבחר
צילום: רוני שיצר, איי פי

מסדר אבירי הגריל או ברביקיו לקרניבורים

כל שנה, מחליט רפי אהרנוביץ' שהוא לא יכתוב על ברביקיו/מנגל/גריל, וכל שנה הוא נשבר ובכל זאת כותב. הפעם הוא מספר על גריל למתקדמים - בלי ילדים, בלי צמחונים, בלי חומוס וטחינה אבל עם המון בשר משובח ויין טוב

נכון שכבר מגיע לו חג האש הלאומי. נכון שהמנגל הפך לאחד מסימני החג, שווה ערך לדגל, לפטיש הפלסטיק ולקצף. נכון גם נכון.

 

נכון שאנחנו מוקפים בטיפים, רעיונות, מישרים ורטבים וכל מיני פטנטים המבטיחים לנו ערב גריל מוצלח באופן מיוחד. נכון. נכון שחשבתי שכבר אין מה לכתוב בנושא הברביקיו, חוץ מהפטנט האחרון של הצ'ילי מתוק שכולם משתמשים בו, וגם נכון שבכל חורף אני נשבע שלא תצא מתחת לעטי כתבה על חמין, ולא חשוב באיזה נוסח.

 

אז חשבתי.

 

אולי בגלל שאין לי אופי, ואולי בגלל הלחץ הסביבתי, החלטתי לספר לכם על ברביקיו קצת אחר: מאותו סוג שאני, וחבר מרעיי, מבצעים מפעם לפעם, ואתם יכולים לאמץ אותו לליבכם גם ביום העצמאות.

 

מי שחושב שברביקיו זה המון חומוס, שפע טחינה, עוד ארבעים סלטים, ארבע פיתות לבן אדם, שיפוד פרגית אחד ושני כנפיים על האש חייב לדלג על הכתבה הבאה. אבל לפני שנתחיל, ישנם מספר חוקים שעלינו למלא על מנת לעשות ברביקיו ראוי לשמו:

 

  1. בלי ילדים (ילדים, ולא חשוב באיזה גיל – כשהם קטנים, הם רעבים מייד. כשהם גדולים, הם ממהרים ללכת עם החבר'ה).
  2. בלי צמחונים (זה כולל גם את אלו שאחרי שיפוד אחד נאנחים אנחת רווחה, ואומרים שהם מפוצצים).
  3. עם הרבה זמן, מצב רוח ואווירה.

  

המיקום

למיקום חשיבות עליונה. כדאי שיתבצע על גג או חצר, רצוי מהסוג הקסום, אם ישנו נוף או בריכה ברקע, זה עוזר לנפשו הפיוטית של הגריל-מן.

 

כמות האורחים

כמות האורחים, גם היא משמעותית. אנו מדברים על אירוע די אינטימי, עד עשרה אכלנים. לא להשבר ולהזמין כל מיני כאלה שחייבים להם. מספר המקומות מצומצם, וכל אחד חייב לתרום את חלקו בליטרת הבשר.

 

כמות הבשר

כאחד קילוגרם לאדם. לא להיבהל. כשזה נפרס על כשעתיים של אכילה ושתייה, אפשר להתגבר על זה בקלות.

 

שתייה

כדאי להתחיל עם משקה פשוט וחביב, כמו ג'ין אנד טוניק למשל, שיכניס אותנו למצב רוח המתאים. להמשיך עם יין אדום בעל גוף, כמו קברנה סוביניון של עמק האלה או היראון של יקב 'הרי גליל', החביב עליי במיוחד.

 

קינוח

ליד הסיגר והקפה – נשמור מקום של כבוד לסמבוקה, אותו כהיל בטעם אניס, או כמו שהבן שלי אומר 'עראק לאשכנזים'. מתקתק וכבד.

 

אביזרים

גריל רציני, בעל מכסה וקיבולת. לא מעניין אותי אם הוא על גז או פחמים. העיקר שיהיה איכותי. ולידו, גריל נוסף שישמש מחסן של גחלים לוחשות. מלקחיים רציניות, כפפה חסינת אש (מי שלא השקיע בציוד כל השנה, כדאי שיעשה את זה עכשיו לפני החג, בדיוק כמו כל אלה שמזדרזים לתקן את האופניים לפני יום כיפור).

 

החיפזון מביא רזון

בואו נגיד שהאירוע התחיל. אין מה למהר. בניחותא, תוך כדי לגימות קטנות של הג'ין וטוניק, אחרי שחיכינו שהאש תדעך והלהבות יהפכו לגחלים לוחשות נניח עליהן, בעדינות, גלילי המבורגר שמנמנים שאצלנו בחבר'ה נקראים "המבורגר מעושן".

 

המרכיבים (לכ-10 המבורגרים):

1 ק"ג ו-400 גרם סינטה (מותן) גדולה, משוישת שומן, כזאת שלא הייתם מהססים לעשות ממנה סטייקים עסיסיים. קצוצה בסכין או מאכלת, או טחונה גס במכונה

250 גרם חזה אווז (או בייקון מעושן). קצוץ באותה צורה בדיוק

1 כפית פלפל שחור גרוס

2 בצלים בינוניים, קצוצים דק מאוד, מוזהבים ברבע חבילת חמאה (או שמן זית)

1 כפית גדושה תערובת תבליני קייג'ין

1/3 כוס רוטב ברביקיו בניחוח היקורי

מעט מלח

 

אופן ההכנה:

  1. לאחר שהשחמנו את הבצל, ניתן לו להתקרר כמה דקות ונערבב את כל החומרים יחדיו, תוך כדי ערבוב ולישה רציניים (חברים, זה הזמן לטעום את התערובת. תסמכו עליי, היא כל כך איכותית שאפשר לטעום אותה גם כשהיא לא מבושלת. אבל מי שזה מפריע לו במיוחד, שיצור כדור בשר קטן ויטגן אותו לכמה דקות על מחבת טפלון על הגז. כך יוכל לדעת אם התערובת מתובלת מספיק לטעמו. אני למשל, שמקפיד תמיד שירגישו גם בטעם הבשר, מוסיף בשלב זה מספר טיפות של טבסקו).
  2. ניצור קציצות, עגלגלות ושמנמנות. נניח למנוחה של מספר שעות, או לילה במקרר. תוך כדי פתיחת בקבוק היין הראשון, נניח את ההמבורגרים על הגריל. כאשר הם יקבלו קליפה יפה משני הצדדים, נתחיל לאכול במיידי. מי שאוכל המבורגר כזה עשוי היטב – לעולם לא יכיר טעמו של בשר אמיתי.

 

תוך כדי לגימת בקבוק היין הראשון והשני, מסתכלים מעט מסביב, נהנים מהחברותא ומקסמו של הליל, ולועסים מעט סלט חסה או ירוק אחר, ולא חשוב באיזה רוטב (רק כדי להשאיר את שרירי הלסת במצב חם, ולעזור לעיכול). זה בדיוק הזמן להנחי על הגריל שקדים. השקדים, הם למעשה בלוטה, נקראים בערבית 'חלוויאת', ובאנגלית "סוויט ברד", כמו לחם מתוק. הם באים ממקורות שונים, כשהטובים ביותר הם אלו שנמצאים ליד צוואר של עגלים צעירים, או ליד הלב של פרות לא מבוגרות.

 

נזהה את הטובים על פי צבעם הלבן-שנהבי ועל פי צורתם - שטוחים מעט. את השקדים ניתן להניח בחתיכות שלמות על הגריל, או לשפד אותם בשיפודים בקוביות די קטנות. הרעיון הוא לצרוב אותם עד פריכות, ואז להמליח מעט. שיפודון אחד כזה לכל אדם, ימחוק במהרה את טעם החסה. זה הזמן להגיש טוסט או חצי פיתה קלויה על האש, בשביל אלה שלא יכולים בלי פחמימות (כמוני). צריך אופי חזק במיוחד על מנת לא להמשיך לאכול פיתות, שכן אנחנו נזדקק לכל סנטימטר מקום שנוכל לנצל מקיבתנו בהמשך.

 

בקבוק היין השלישי כמעט נפתח, וזה כנראה הזמן לעשות הפסקה קלה בת רבע שעה-עשרים דקות, לרענן את האש עם פחמים חדשים, ולהניח על הגריל נתח של "בשר אדום". הבשר האדום, או בשמו רויטפלייש, הוא נתח עסיסי במיוחד, שממוקם מעל הסרעפת. בקולינריה העולמית, מכינים ממנו סטייק 'אונגלה', למשל. אנו נחרוך אותו היטב משני הצדדים, חובה!!! להשאיר אותו אדום במרכז. נניח על קרש, נפרוס רצועות ונעבירו בין האנשים עם מעט מלח, ומעט פלפל כמובן.

 

כל ביס בבשר אדום אמיתי מתנפץ בפה לאלפי רסיסים של טעם, ויש סיכוי סביר שאחרי זה לא נצטרף לעולם לאלה שמתרגשים ששיפוד פרגית יורד מהאש.

 

מבחינת לוח הזמן, אם עבדנו נכון, עברנו את הארבעים דקות עד שעה, והגיע בהחלט הזמן להניח על האש את המנה העיקרית. אם הברביקיו אינו למיטיבי לסת במיוחד, ניתן לסגור את המכסה ולעשות פה הפסקה נוספת, מתודית, בת כעשר דקות-רבע שעה, אבל לא לשכוח ללבות את האש מחדש על מנת שיהיה לנו חום מספיק למנה העיקרית.

 

למנה העיקרית בחרתי במוצר שמאוד חביב עליי – נתח אנטריקוט עם עצם. מבקשים מהקצב להוריד את עצם-הגב, ואז פורסים נתחי אנטריקוט של כ- 600 גרם לסטייקים. אותם ניתן לשפשף לפני זה במלח גס ומעט פלפל שחור טרי. מניחים אותם על הגריל כשלוש-ארבע דקות בכל צד, ואז מברישים אותם בחמאה וסוגרים את המכסה, תוך שמירת פתח אוויר פתוח למחצה, על מנת שהלהבה לא תרקיע שחקים וכך צולים אותו עוד כ 6-8 דקות, עד לדרגה הרצויה לנו.

 

זה מחייב אותנו להכין מראש מישרה שבו נמשח את האנטריקוטים כשהם יצאו מהאש. הוא קצת יזכיר לנו את הטעם של הפלורנטינה, אותו סטייק בקר מופלא מאיזור פירנצה. לתערובת:

 

נסחט ארבעה לימונים

נוסיף 1 כף גרידת לימון,

3-4 כפות שמן זית

פלפל שחור

6 שיני שום כתוש

ועלי טימין

 

את התערובת נכין לילה לפני, כך שהיא תשב במקרר.

 

הכמות לא צריכה להיות ענקית, היא צריכה להספיק על מנת להבריש כל סטייק משני הצדדים כשמוציאים אותו מהגריל. כדאי גם לשים לב, ולחרוץ חריץ קטן בין העצם לבשר לפני הצלייה, בייחוד למי שיקבל מהקצב שלו עצם בצורת "L", כי שם הבשר נוטה להישאר אדום מדי.

 

ושוב, אם עבדנו נכון ולפי כל כללי הטקס, סיימנו שעתיים של משתה אבירים אמיתי ולמרבה הפלא, אנחנו לא מרגישים שיכורים מהיין, שכן לגמנו אותו באיטיות, מלווה במנות בשר, ואנחנו גם לא מרגישים מפוצצים, שכן ויתרנו מראש על החומוס, הטחינה ושאר התוספות.

 

מאחר ומספיק לי לחשוב על הברביקיו בנוסח הזה, כדי שפי יתמלא ריר, ודמעות אושר יזלגו מעיניי, איני מסוגל לספר לכם על הקינוחים שהייתי מצרף לאירוע כזה. אולי רק ברמז.

 

לאחר כעשרים דקות של מנוחה, ושתיית תה צמחים, שלפחות, באופן פסיכולוגי, עוזר לנו להרגיש קלים יותר, הייתי מחלק בין הנוכחים מוס שוקולד סמיך ואיכותי במנות קטנות מאוד או סתם קוביות שוקולד איכותי, או אפילו כמו שעשיתי פעם – קוביות של מעדן "רחת לקום", כאלה שבאים בקופסה מטורקיה. יש סיכוי שהמתנסה באירוע מהסוג הזה, ידע את משמעותו האמיתית של יום העצמאות. בתאבון.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי שלא השקיע בציוד כל השנה
כדאי שיעשה את זה עכשיו לפני החג
בדיוק כמו כל אלה שמזדרזים לתקן את האופניים לפני יום כיפור"
המבורגר מעושן - לפני
המבורגר מעושן - אחרי
נקניקיות? לא בבית ספרנו
מומלצים