פרשת בת הרב: מתנתקים מהרבנים בחסות הרשת

פרשת הרב עמאר ופסק ההלכה הנוקב של משמרת הצניעות נגד האינטרנט, כפי שפורסם אתמול ב-ynet (ראו מסגרת), מאירים זרקור על תהליך ההתנתקות מן הרבנים, המתחולל בחסות האינטרנט.

הפיקוח ההדוק של הממסד הרבני הן הליטאי והן החסידי – הולך ומתרופף, והביטוי הבולט לכך הוא האינטרנט. זאת, נוסף על שני תהליכים המתנהלים במקביל ומבטאים את ההשתחררות

מן הסמכות הרבנית:

1. היציאה לעבודה - החברה האולטרה-אורתודוכסית עוברת מהפך שקט של הכשרה והשתלמות. בחסות ממשלת ישראל (משרד העבודה – אבל אסור לומר זאת בקול רם) מתקיימים עשרות קורסים – מחשבונאות ועד מחשבים, בהם מפליאים החרדים לעשות במוחות המחודדים מאלפי דפי גמרא, תוספות, ראשונים ואחרונים ומפלפול של סוגיות, "פירכות" ו"יישובים".

כל אלה הביאו להשתחררות מן הפילנטרופיה, הגמ"חים של הרב, ראש הישיבה או האדמו"ר ועוזריהם. קרה דבר מופלא: החוש הבריא של החרדים הבין זה מכבר שאי אפשר להישען יותר על תמיכות, אחרת יגוועו ברעב. הולכים לעבוד, ומי שנחשב בעבר כ- "second best" בגלל שאינו ספון בישיבה, הפך ללגיטימי.

2. מעמד האשה השתנה - היא יוצאת ללימודים ואחר כך לעבודה (הוראה, גרפיקה, מחשבים), היא רואה עולם והרבה פעמים פותחת פער בינה לבין עולמה שנטוע רק בין דפי התלמוד. עכשיו, כשגם הבעל עובד מתאזנים החיים בבית.

חשיבות האינטרנט בתהליך

האינטרנט מסייע לחרדים לפרוץ החוצה, אל מחוץ לחומות הווירטואליות. הרשת מאפשרת להם להביא את העולם החיצוני פנימה, לראות את פלאי תבל לחזות בסרטים, ולגלוש לאתרי הצ'טים והשידוכים, כפי

שקרה לנסיכה לבית עמאר.

בחברה הספרדית המרחק אל נכסי המערביות תמיד היה קצר יותר והתהום מתונה, כך שתחושת ה"חטא" של השימוש באינטרנט הרבה יותר קלה. העולם הווירטואלי מחליף, אפוא, את הטלוויזיה, שהיא עדיין בחזקת "תוצר מעוות", "כלי טמא", ונושא מסר הרסני,

סיפוק צורך רגשי

האינטרנט מספק גם מענה לביקוש החוויתי-רגשי שעובר על החברה החרדית. בציבור הדתי לאומי מכנים תהליך זה בשם "חבקוק" - ראשי תיבות של חב"ד, ברסלב, קוק וקרליבך. הכל פחות עיוני, מוחי ואינטלקטואלי ויותר נוגע בלב. הצעירים בבני ברק, בירושלים, בקריית ספר ובית"ר עלית ואשדוד מחפשים את הערוץ הרגשי הזה ומצאו אותו באינטרנט.

בשורה התחתונה – הרבנים מרגישים כי הציבור "בורח להם" מבין האצבעות והם יעשו

הכל כדי להרחיק את המחשב, על אף "הכיסוי" הלימודי שחוגים רבים הדביקו לו. אם הם לא יצליחו בכך נחזה בהמשך הנהירה לעולם המערבי, לנפלאותיו, וחסרונותיו. בית עמאר, מן האצולה הרבנית מרוקאית, הוא הדוגמה הקלאסית לכך.

שאול מייזליש הוא עיתונאי ופרשן.