הילד נושם דרך הפה? הפנים שלו עלולים להתעוות
ילדים רבים נושמים באופן קבוע דרך הפה, דבר שעלול לגרום לעיוות בצורת הלסת והפנים ולדום נשימה בשינה. בדרך כלל זה קורה בגלל רקמה לימפטית מוגדלת מאחורי בית הבליעה. הטיפול כולל ניתוח פשוט ושיקום אורתודנטי. הבעיה: רופאי הילדים אינם מודעים לבעיה
כבר מינקות סיגלה לעצמה עמית יחזקאל-חי, בת 10, הרגלי נשימה מוזרים. "הילדה נשמה בעיקר דרך הפה", אומרת אמה, רויטל. "חשבנו שזה בגלל שהיא סבלה מהתקררויות תכופות, אבל רופאי ילדים שבדקו אותה הרגיעו אותנו ואמרו שהעניין יסתדר מעצמו. אף אחד מהם לא התייחס לעובדה שמבנה הפנים שלה הלך והשתנה. פגישה מקרית עם אורתודנט שינתה את כל התמונה. ברגע שראה את עמית, הוא אמר לי שהיא צריכה ניתוח ומהר, כי נשימה דרך הפה עיוותה ושינתה לה את צורת הלסת".
ההורים פנו עם הילדה לפרופ' יהודה פינקלשטיין, מנהל היחידה למחלות חך במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. "הרופא בדק את הילדה ואמר שהוא בעיקר עצוב מכך שאף רופא לא איבחן את הבעיה בזמן ומנע ממנה נזק מצטבר וכמעט בלתי הפיך", אומרת רויטל.
בבדיקה שערך לילדה התגלה שקד שלישי. בניתוח הוסרו השקד וקונכיות האף, שהתמקמו על הלסת העליונה וגרמו להרפייתה תוך שינוי צורתה. "אחרי הניתוח עברנו לטיפולה של קלינאית תקשורת ודיבור, שעבדה עם עמית על אותיות שהתקשתה להגות, כמו ש', ס' ועוד", מספרת רויטל. "במקביל, בטיפול אורתודנטי, הורכב לה גשר ברזלים על השיניים ורסן לשימוש בלילה.
"השיפור שחל, קצת פחות משנה מיום הניתוח, עצום. הפנים שלה מקבלות מראה תקין ורגיל. אבל לא מרפה ממני השאלה מה היה קורה אלמלא אותו מפגש אקראי עם הרופא שאיבחן את מצבה תוך שנייה, בזמן שרופאי ילדים מנוסים ומיומנים פיספסו את האבחנה".
שרירי הלסת מתנוונים
ילדים רבים נושמים דרך הפה. הסיבה העיקרית: הרקמה הלימפטית שנמצאת מאחורי בית הבליעה מפותחת ביותר וגורמת לקושי בנשימה דרך האף. "בחלק מהמקרים הבעיה נפתרת מאליה, אך במקרים מסוימים הנשימה דרך הפה מתקבעת וגורמת לילדים נזק ופגיעה לצמיתות בשלד הפנים", מסביר פרופ' פינקלשטיין. "לכן יש חשיבות מכרעת לטיפול בגיל צעיר. הבעיה היא שחלק לא מבוטל מרופאי הילדים אינם מודעים לבעיה".
נשימה דרך הפה, לדבריו, גורמת לשרירי הלסת הממוקמים בצידי הפה להתנוון. כתוצאה מכך הפה נותר פעור, הלסת נשמטת, ועם הזמן מתפתחת תסמונת של פנים צרות ומוארכות, שיניים קדמיות בולטות, שפה עליונה מתרוממת וחללי אף צרים מהרגיל.
בנוסף לעיוות המראה, הילדים נוחרים וסובלים מדום נשימה בשינה – מצב שבו הילד מפסיק לנשום למשך 10-20 שניות ומתרחשת ירידה באספקת החמצן למוח. "לכן ההמלצות הן לא לחכות ש'זה יעבור', כי לא תמיד זה עובר, אלא להיות במעקב ולהקדים, אם צריך, ניתוח וטיפול אורתודנטי", אומר פרופ' פינקלשטיין.
"נשימה דרך הפה אינה טבעית, כיוון שהיא לא נשימה פיזיולוגית", מסביר פרופ' אבישי גולץ, מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "לאף תפקידים משמעותיים בתהליך הנשימה, כגון חימום האוויר הנשאף עד טמפרטורת הגוף, כלומר 37 מעלות, ולחלוח האוויר המאפשר את חילוף הגזים המגיעים לריאות. האוויר שמגיע לריאות צריך להיות בלחות של כמעט 100%, גם במקומות שחונים וצחיחים. בנוסף משמש האף לניפוי ולניקוי האוויר הנשאף מחלקיקים לא בריאים. כל התהליך החשוב הזה נמנע ממי שנושמים דרך הפה.
"ילדים נושמים דרך הפה ממגוון סיבות, כמו התקררויות חוזרות, גודש, הימצאות שקד שלישי, רקמה לימפטית מוגדלת מאחורי האף ועוד. כתוצאה מאופן נשימה כזה מתפתחת הפרעה פיזית בלסת, שעלולה לגרום גם להישנות של דלקות אוזניים ולהצטברויות נוזלים בהן. לכן יש למהר ולפתור את הבעיה בניתוח".
כשהרקמה צומחת שוב
בשנים האחרונות רווחת תמימות דעים בין הרופאים על הצורך בכריתה מוקדמת של הרקמה הלימפטית או השקד השלישי, שגורמים לילדים לנשום דרך הפה. אך לא פעם קורה שבמקום הרקמה שנכרתה צומחת רקמה חדשה. "אבל בינתיים הילד נמצא במעקב, צורת פניו השתנתה לטובה בשל מעורבות אורתודנטית בבעייתו, ואין למעשה מניעה לכרות פעם נוספת רקמה שצמחה, שעל פי רוב מתנוונת מאליה אצל רוב הילדים", מסביר פרופ' פינקלשטיין.
לא רק רופאי אף-אוזן-גרון ערים לבעיה ומודעים לצורך לפתור אותה בגיל צעיר. גם אורתודנטים ממליצים על טיפול מוקדם בה. מסבירה פרופ' אילנה ברין, מנהלת המחלקה לאורתודנטיה בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית: "האורתודנטיה המודרנית אוחזת בשתי אסכולות סביב סוגיית הטיפול המוקדם. דעה אחת סוברת שהקשר בין בעיית נשימה ומבנה הלסת אינו חד משמעי, כיוון שקיים קושי אובייקטיבי בביצוע מדידות. לא ברור עדיין עד כמה ילדים שנושמים דרך הפה לא נושמים גם, אם כי מעט, דרך האף. לכן ההמלצה היא לא למהר להתערבות כירורגית מוקדמת.
"הדעה השנייה, שמרבית הרופאים אוחזים בה, גורסת שהקשר בין בעיות נשימה ומבנה פנים מוארכות ברור ומוכח, ולכן תיקון בעיית הנשימה יעזור לגדילה תקינה של הלסתות".
אחרי שילד מאובחן כמי שנושם דרך הפה, הוא נשלח לרופא אף-אוזן-גרון ילדים, או לאורתודנט – שירות שניתן ברוב מרפאות החוץ של בתי החולים בארץ. רק בהמלצת האורתודנט הילד מופנה לטיפול אורתודנטי. "גיל הילד אינו משמעותי בהחלטה על תחילת הטיפול", אומרת פרופ' ברין, "אם כי נדרש שיתוף פעולה מצד הילד".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
