לידיעת המפונים

אם הכול יתרחש כמתוכנן, בעוד כמה חודשים יפונו תושבי גוש קטיף מבתיהם ויעברו לבתים ודירות חלופיים בתוך הארץ. שאלנו את ישראל אנגל, מנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי-טפחות, כמה שאלות על ההיבטים הפיננסיים של המעבר הזה, מבחינת התושבים.

האם המשפחות המפונות יצטרכו לפרוע את המשכנתאות שלקחו על הבתים שבהם הן גרות?

מה יקרה בפרק הזמן בין עזיבת הדירה הנוכחית לרכישת הדירה החדשה?

במצב רגיל הבנקים מאפשרים, למי שרוצה בכך, להחזיק את ההלוואה הקיימת באותם תנאים לתקופת ביניים של שנה. במקרה של המפונים, המדיניות תהיה לאפשר שמירת ההלוואה לתקופה ארוכה יותר. בנוסף ילכו לקראתם והם יוכלו לשעבד תמורת המשכנתא, במקום הדירה או הבית שכבר לא יהיו בידיהם, את כספי הפיצויים.

מה יכולה לעשות משפחה שיש לה משכנתא ובמקביל צריכה להתחיל לשלם שכר דירה?

מה לגבי מענקים מותנים למיניהם שתושבים שנטלו משכנתאות קיבלו מהמדינה (למשל מענקים שהותנו בתקופת מגורים מינימלית בבית שנבנה)?

להערכתי, המדיניות תהיה לאפשר לגרור גם מענקים שקיבלו המפונים בעבור הדירות הוותיקות, או להפוך את המענקים למתנה.

האם יוצעו למפונים תוכניות מיוחדות בבנקים?

הבנקים הקימו צוותים, שאמורים להציע למפונים אפשרויות השקעה בתנאים מועדפים, כמו ריבית עדיפה.

האם כדאי לגרור משכנתא או לקחת הלוואה חדשה?

בדרך-כלל את ההלוואה שניתנת מכספי המדינה כדאי לגרור. לגבי כספי הבנק, יש לבחון כל מקרה לגופו.

מה כדאי לעשות עם סכום הכסף החד-פעמי הגדול שיקבלו המפונים?

רוב הסכום יידרש להם לרכישת דירה, אך בכל מקרה הבנקים יציעו למפונים תוכניות חיסכון עם ריבית מועדפת. לחקלאים שיקבלו סכומים משמעותיים להקמת אלטרנטיבה חקלאית יוצעו תוכניות השקעה סולידיות.

האם המפונים אמורים לפתוח חשבון בנק חדש?

כל אזרח שאמור להתפנות אמור לפתוח חשבון ייעודי שאליו יוזרמו כספי הפיצויים, דבר שחלק מהמפונים העתידיים כבר עשו.