מוסקבה: מנהיגי העולם חולקים כבוד לצבא האדום
הנשיא האמריקני משתתף באירועים לציון 60 שנה לכניעת גרמניה הנאצית. הוא נפגש עם עמיתו הרוסי לארוחת ערב ידידותית ומבודחת, וצפה עמו במצעד המרכזי במוסקבה
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, יכול סוף-סוף להתחיל לחגוג את אירועי 60 השנים לניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה, ויש לו סיבה טובה לשמוח - הוא ונשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, חברים שוב. השניים נפגשו אמש (יום א'), במוסקבה יחד עם נשותיהם, לארוחת ערב משמחת, ושמו מאחוריהם את כל ההקנטות ההדדיות שהחליפו בימים האחרונים, לפחות עד תום החגיגות.
פגישתם של השניים התחילה באווירה מתוחה, לאחר שבמהלך השבוע שעבר הצליח בוש הצליח לעורר את זעם הרוסים, כאשר במהלך ביקורו בלטביה אמר שהשליטה הסובייטית במרכז ומזרח אירופה לאחר מלחמת העולם תיזכר כ"אחת העוולות הגדולות בהיסטוריה". הוא גם שיבח בנאומו את הדמוקרטיות הבלטיות החדשות.
הפעם, נחוש בדעתו לפייס את פוטין הזועם, הבהיר לו בוש כי "רוסיה היא אומה נהדרת, ואני מצפה בכליון עיניים לעבודה משותפת בנוגע לנושאים שונים". הנשיא האמריקני החמיא גם להתנהלותו של העם הרוסי במהלך ימי המלחמה והבהיר: "האנשים ברוסיה סבלו מאוד, ועדיין - הרוח הרוסית לעולם לא מתה".
דבריו של בוש ריככו את האווירה, ושני הזוגות הנשיאותיים העבירו ערב רווי בדיחות, שנמשך הרבה מעבר לזמן שהוקצב לו. השניים אף החמיאו זה לזה, כאשר בוש ציין לטובה את נאומו של פוטין מהחודש שעבר, בו טען כי כשלונותיה של ברית המועצות היוו את הקטסטרופה הגדולה ביותר של המאה ה-20. פוטין מצדו טען כי "אמנם הגיעו הרבה אורחים, אבל לבוש יש חשיבות מיוחדת".
נשיא חשוב, אבל לא אטרקציה
המחמאה שהעניק פוטין לבוש אינה דבר של מה בכך. בדרך כלל, כשבוש מגיע לביקור במדינה מסויימת, הוא נמצא במרכז העניינים. אבל היום, בלבה של מוסקבה, הוא רק עוד אחד ממעל ל-50 מנהיגים שקיבלו את הזמנתו של פוטין והגיעו להשתתף בחגיגות, ביניהם גם נשיא סין, הו ג'ינטאו, נשיא צרפת, ז'אק שיראק, קנצלר גרמניה, גרהרד שרדר ומזכ"ל האו"ם, קופי אנאן.
במהלך יום הטקסים, צפה בוש בתהלוכה הצבאית המרכזית בכיכר האדומה. מאוחר יותר הוא יבקר בקבר החייל האלמוני ויאכל בקרמלין עם שאר שועי עולם, אך במהלך כל ביקורו לא צפוי בוש לשאת נאום רשמי או לכנס מסיבת עיתונאים כלשהי.
ועדיין, למרות כל השמחה, הטקסים במוסקבה בעייתיים מעט עבור בוש. הטקסים מציגים תמונה חד-צדדית וורודה קמעה של מורשת המלחמה הסובייטית, תמונה שאינה עולה בקנה אחד עם מדיניות החוץ של בוש, שבמרכזה עומדת הפצת הדמוקרטיה, בעיקר במדינות הגוש הסובייטי לשעבר.
הנשיא האמריקני, שעורו סומר רק לשמע המילה "קומוניזם", נאלץ לראות טורים של חיילים מצדיעים ליד אנדרטת לנין בכיכר האדומה. הוא גם נאלץ להתמודד עם רוחות חדשות של נוסטלגיה ברחובות מוסקבה, רוחות המעלות על נס את ימיו של סטאלין ואת מנהיגותו הבלתי מתפשרת.
קלינטון החרים, בוש הגיע
לפני עשור החרים הנשיא האמריקני דאז, ביל קלינטון, את אירועי 50 השנים לסיום המלחמה, במחאה על הפעילות הצבאית של רוסיה בצ'צ'ניה. בוש לעומתו החליט להגעי לטקסים, על-מנת לכבד את 27 מיליון החיילים והאזרחים הרוסים שנהרגו עד לתום המלחמה.
הניצחון על היטלר אומנם נחשב להישג עצום, אולם בוש הבהיר לעמיתו הרוסי שהאור ששפך הניצחון על הנאצים לא מסתיר את חשכת ימי הקומוניזם ואת פעולות הזוועה שביצעו חיילי הצבא הרוסי, בעיקר במדינות הבלטיות השכנות.
יועצו של בוש לענייני ביטחון, סטפן הדלי, אישר כי בוש העלה את נושא הכיבוש הרוסי בעת פגישתו עם פוטין, אץ ציין כי שיחתם לא התמקדה בנושא זה. לדבריו, שני המנהיגים העדיפו לדון בהגברת שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לרוסיה, והסכימו על הצורך להלחם בטרור העולמי ולתמוך ביושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.
לפנייה לכתב/ת 
