אמריקה תמיד צודקת
פקידה אחת בפנטגון טעתה, ומדינת ישראל ומנכ"ל משרד הביטחון משלמים מחיר כבד. ארה"ב צודקת גם כשהיא טועה
את ההבדל בין אימפריה ששולטת בעולם לבין מדינה גרורה, כמו ההבדל בין אדון עולם לבין שפחה חרופה, אפשר לגלות כבר ברגע הראשון שדורכת כף הרגל הישראלית על אדמת ארצות-הברית, בנמל התעופה קנדי, ניו יורק: הישראלים, שרק דקות קודם לכן, במטוס, היו עליזים ובעלי שמחת חיים, קופצנים ותוססים, ניצבים בתור לבדיקת דרכונים בהלם ואלם מוחלט, על סף פאניקה. איש אינו מוציא הגה מפיו, לא עושים תנועה מיותרת ומשתדלים לא להסב את תשומת לבו של איש שירותי ההגירה האמריקני, אפילו לא של שוטרת שמכוונת את תנועת הבאים אל האשנבים השונים. מלה אחת מיותרת, תנועה לא נכונה, והפקיד באשנב מראה לך את הדרך חזרה הביתה. למה? ככה. הפקיד רוצה והוא אדון עולם. הוא אמריקה.
את היחס השלילי והפוגעני הזה, שלא באשמתו ולא באשמתה, מקבלים בזמן האחרון עמוס ירון ומערכת הביטחון של מדינת ישראל . פקידה אחת בפנטגון טעתה והם משלמים מחיר כבד, כי לאותה פקידה אין אומץ להודות בטעות, בדיוק כמו מעמד שפעם הייתי עד לו: מזכיר המדינה האמריקני התקיף, ג'יימס בייקר, התכופף מעבר לשולחן, רכן לכיוונו של שר הביטחון יצחק רבין, שהעמיד אותו קודם לכן על טעות, ואמר: אמריקה, גם כאשר היא טועה היא צודקת.
על עמוס ירון אומרים שהוא הטוב שבמנכ"לים שהיו למשרד הביטחון בשנים האחרונות, יש שאומרים מאז ומתמיד. איש הגון שסרגל מתכופף לידו בזמן פגישה בין השניים. התעשיות הביטחוניות ואלפי עובדיהן חייבות לו את קיומן בשנים האחרונות. הוא כמעט סיפור ההצלחה היחיד שיכול למכור אהוד ברק אשר מינה אותו לתפקידו. עמוס ירון נתקל בעבודתו בפקידות אמריקנית בפנטגון, שמחפשת ומוצאת אויבים לאמריקה, שבלעדיהם אין כידוע זכות קיום לתעשיות הביטחוניות הענקיות שם.
האויב הנוכחי הוא סין, כמו עיראק בעבר וסוריה בעתיד. על רקע טענות נגד מכירות ביטחוניות ישראליות לסין, סגר הפנטגון דלתות בפני עמוס ירון ומשרד הביטחון, וביחסים שבין הפנטגון ומשרד הביטחון זהו מצב בלתי אפשרי, שנמשך כבר חודשים ארוכים. מדינת ישראל ועמוס ירון הציגו לאמריקנים את כל התשובות לשאלות בעניין סין, "התפשטו" עד הפרט האחרון, התבזו, שכבו על הרצפה. מה עוד תבקשו מאתנו, אמריקה?
הגברת מהפנטגון איננה מוותרת. הוכיחו לה באותו ובמופתים שהיא טעתה, שדיווחי עמוס ירון ומשרד הביטחון היו אמת לאמיתה, והיא בשלה: עמוס ירון צריך לשלם. למה? מה? מה פתאום? ככה הגברת רוצה – וכך יהיה, כי אמריקה, גם כאשר היא טועה היא צודקת. הודאה בטעות היא זכותו של הקרוב העני, המחזר על הפתחים. האדון העומד בדלת ופורס מלחמות לעולם אינו טועה.
לזכותו של ראש הממשלה אריאל שרון ייאמר שהוא תומן בירון ומכיר בצדקתו ובחוסר היושר האמריקני המופגן כלפי מנכ"ל משרד הביטחון, אך מה יכול עוד לעשות ראש ממשלה עני, שמקבל את השיירים משולחן הרבי?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
