הצרפתים לא בלעו את הצפרדע

האבסורד של התנהלות המדינה מול פראנס-טלקום בהפרטת בזק מזכיר סיפורים רבים שמתרחשים "רק בישראל". לפני פתיחת ההליך הנוכחי של הפרטת החברה, יצאו בכירי רשות החברות לסיבובים בעולם, וכל זאת כדי לשכנע חברות טלקום גדולות, קרנות ענק וסתם יהודים עשירים, לשים את כספם בחברת התקשורת המקומית שלנו - בזק.

אחת החברות שנענתה לקריאתה הנרגשת של ישראל היתה פראנס-טלקום, שהחליטה לחבור לישראלי לשעבר בני אלג'ם ולהתמודד על רכישת השליטה בענקית התקשורת הישראלית. הכל היה טוב ויפה, עד שהגיעה המלצת השב"כ, שמעורבותו בתהליך נועדה למנוע השתלטות של גורמים עוינים על בזק. המלצת השב"כ היתה פשוטה וברורה - אסור לתת לפראנס-טלקום להיות חלק מהשליטה ברשת התקשורת של ישראל.

ראש הממשלה נקלע לבעיה. מצד אחד, הוא אינו יכול להתעלם מהמלצה מפורשת של השב"כ, ומצד שני פסילה של החברה עלולה לגרור השלכות מאוד לא נעימות ביחסים עם צרפת. לדילמה הזאת הצטרף סיפור נוסף: תיירי ברטון, נשיא פראנס-טלקום לשעבר אשר החליט על הכניסה להשקעה בישראל, מונה בפברואר לתפקיד הרם של שר האוצר הצרפתי. לא נעים.

אבל הצרפתים לא מיהרו להרים ידיים. מייד לאחר ששרון החליט להיענות להמלצת השב"כ ולפסול את החברה, התחילו הלחצים. לחצים מצד משרד החוץ הישראלי. לחצים מצד ממשלת צרפת. לחצים מצד שגריר ישראל בצרפת. נראה כי הלחצים הועילו ואלה הביאו לפחות לשקילה מחדש של ההחלטה, ולבחינת האפשרויות שפראנס-טלקום תוכל לחזור למכרז בדלת האחורית - אולי אם החברה לא תהיה חלק מגרעין השליטה, השתתפותה תהיה בסדר.

העשייה עכשיו היא דיפלומטית. שרון זימן אליו ביום ראשון את שר האוצר, בנימין נתניהו, את שרת התקשורת, דליה איציק, את שר החוץ, סילבן שלום, ואת שר התמ"ת, אהוד אולמרט. כל אלה יצטרכו לשבת ביום ראשון ולהכריע איך השב"כ וממשלת צרפת יוכלו להסתדר ביניהם.

לפי שעה אין כיוון ברור לדברים. לא מן הנמנע כי גם לאחר כל הלחצים החברה הצרפתית תמצא את עצמה מחוץ למשחק של בזק.