עברו כל גבול

שפל חדש: "הדוגמניות", ערוץ 10, 21:30

למה, למה בכתה גלית גוטמן? הפרומו שאל, אז בואו נענה: אולי כי אחרי 2000 שנות קריירה, היא מוצאת עצמה מנחה תוכנית ריאליטי ירודה, משפילה וצנוחת-רייטינג? אולי כי היא ממלאת בה תפקיד שכל מיכל טראוריג זוטרה יכולה היתה לגלם במידת הצלחה דומה? אולי כי היא יודעת שההפקה הזו חצתה את הגבול, ואין לה עוד שום יכולת להשפיע?

"הדוגמניות" רמסה אמש ברגל גסה את קו הגבול. התביעה שהוצגה למתמודדות הנותרות – להצטלם בעירום – היא נבזות לשמה. בעולם האמיתי, מחליטות דוגמניות להשיל בגדים על בסיס וולונטרי, אישי, מקצועי, ותוך שיקול דעת זהיר של כמה רחוק יהיו מוכנות ללכת. ב"הדוגמניות", כאשר הן כבר מדשדשות עמוק בתוך תחרות טלוויזיונית תובענית הנתפסת בעיניהן כדרכן הסלולה לעתידן, והמצב, מבחינתן, הוא של להיות או לחדול, דרישת ההפקה להתפשט היא סוג של מעשה מגונה בכפייה. זה נצלני, משפיל, וברור לך שאם בשבוע הבא תציג גוטמן למתמודדות הנותרות את הדרישה: "הפעם אתן עומדות להצטלם להפקת אופנה כשאתן מקיימות מגע מיני מלא עם צלמנו הבכיר" – גם אז תירשם היענות יפה.

עם איברים חשופים מטושטשים על המסך, עם נשים עירומות, נבוכות ובוכות מוקפות בגברים ובמצלמות – דיברה אמש "הדוגמניות" פורנוגרפית שוטפת וגררה את מסך הטלוויזיה בישראל כולו לשפל חדש. הצלם אשל עזר יצא קטן מאי-פעם; גבר אמיתי, כמובן, היה נבוך מכדי להיות שם, בוודאי עם מצלמה.

"הדוגמניות" הפכה אמש מטראש מבדר להשפלה גמורה. גם אם נתעלם מהאקט, בידור זה כבר לא היה; מכמויות הדמעות שנשפכו בפרק אפשר לפרנס בנחת את מפעל ההתפלה באשקלון, ולשלב הגמר מגיעה התוכנית ללא אף אחת מהדמויות שהיה בהן שמץ עניין. אפשר להוריד את השאלטר כבר עכשיו.

נשים, נו: "מדריך הבריאות", ערוץ 10, 16:30

אז ערוץ 10 פונה עכשיו לנשים. לאחר שסיים לנסות לפנות לבני-נוער ("אקזיט"), למבוגרים ("לונדון את קירשנבאום"), למתים ("החוליה החלשה"), לחרמנים חסרי חוליות ("דיל או לא דיל"), למבקרים (אסף הראל), לילדים (דני רופ) ולמזוכיסטים (צופית גרנט) – משודרת, החל מאתמול, רצועת צהריים חדשה המיועדת, רשמית, לנשים.

תוכלו למצוא שם את אופרה ווינפרי, אבל, חשוב פחות, מעין מגזין יומי בהגשה נשית מתחלפת, ואתמול זו היתה דפנה שפיגלמן עם "מדריך הבריאות" (קראתי את הספר, מאת מכבי). עכשיו, הנה חידה: כמה זמן, להערכתכם, נמשכה ישיבת הפיתוח וההפקה של "מדריך הבריאות"? הנה תשובה: חמש דקות. אולי שתיים. כי זה בדיוק הזמן שלוקח לכם, לי, לחתול המחמד שלכם, ואולי גם לכמה חפצים דוממים, להגות תוכנית שמביאה לאולפן: 1. מטפלת אלטרנטיבית כדי שתדבר על אלרגיות. 2. את פרופ' מיכאל הרסגור, כדי שידבר על היסטוריה. 3. את ורדה ואמנון רזיאל-ז'קונט, כדי שיתנו עצות בענייני זוגיות.

הייתם מאמינים? העובדה שהאנשים האלה הם הבחירות הצפויות, השחוקות והמשומשות ביותר בעולם תוכניות הבוקר והבלה-בלה לא הפריעה. הרעיון הראשון שעלה לעורכי "מדריך הבריאות" בראש כשחשבו על אורחים הוא הרעיון שאותו הוציאו לפועל. אחר כך הם בטח עזבו את בניין ההפקה וחזרו לישון, כי השעה היתה שמונה ושתי דקות בבוקר.

טלוויזיונית, זו היתה המקבילה לקו ישר במוניטור. אוויר מת. תוכנית תת-בוקר – משהו זול ומטולא בהרבה מכל הירדנות שחמוניות ביחד – שהמינוח "קלקר" יהיה כבד ומשמעותי מכדי לתארו. אני אומנם מחבב את דפנה שפיגלמן, אבל באמת שהיא לא היתה מוכרחה.