הקרב על בראל

ברוב של 13 תומכים מול מתנגד אחד אישרה הממשלה, ביום ראשון, 2 ביוני 2002, את מינויו של יוסף בראל לתפקיד המנכ"ל הקבוע של רשות השידור. היום (ב'), אחרי אין ספור דחיות ועיקובים, תתכנס הממשלה כדי לדון בהפך הגמור – הדחתו של המנכ"ל השנוי במחלוקת.

מי נגד מי

נגד בראל: אהוד אולמרט, השר הממונה על רשות השידור, כבר מזמן לוחץ בעניין ההדחה, דו"ח של מבקר המדינה, מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שתומך בהדחה, בג"צים של התנועה לאיכות וחלופות מכתבים אין סופיות של שלל איגודי יוצרים, במאים, תסריטאים, מפיקים ואמנים. כביכול, כל אלה מצביעים על הדחה.

בעד בראל: הפוליטיקה. עדיין לא נשמע קול בקרב השרים שמכריז "אני אצביע בעד הדחת בראל". רק השבוע הוציא מכתב לשרי הממשלה עם תיאור הישגיו בזמן כהונתו כמנכ"ל רשות השידור. הטענה המרכזית: בראל נכנס לתפקידו בעת שרשות השידור הייתה מצויה בקשיים רבים ומוביל אותה בדרך של התייעלות בהצלחה רבה.

בראל העיד בעבר על קשרים שיש לו עם פוליטיקאים: "קורה שח"כ מסוים אומר לי: 'לא הופעתי בתוכנית המסוימת הזאת כבר חודשים'", ולא במקרה דבקה בו התדמית של מי שעושה דבר הפוליטיקאים. אחת הדוגמאות האחרונות לכך הוא מקרה אורלי וילנאי פדרבוש. פדרבוש, שהתפטרה מרשות השידור ואף תבעה את בראל, תיארה מקרים בהם נדרש ממנה "לחדול לאלתר מלדווח דיווחים אשר מעמידים, לשיטת בראל, אישים בכירים שונים, פוליטיקאים וביניהם שר האוצר וראשי משרדו 'באור שלילי'". לדבריה, הטיח בה בראל באחת הפעמים: "מי את שתגידי לגדולי האומה הזאת, שטרית ונתניהו, מה לעשות?"

בסביבת בראל שומרים על אופטימיות זהירה. עורך דינו של בראל, יוסף ארנון, שמשמש כפיו בתקופה האחרונה, מקווה לטוב: "אני מקווה שהשרים מבינים את המשמעות של ניסיון ההדחה של אולמרט", אומר ארנון, "זו פעם ראשונה שמביאים לניסיון להחליף מנכ"ל מכהן, בניגוד לכל הכללים, בניגוד להנחיות של היועץ המשפטי וכל זאת מתוך כוונה להכניס איש שלומו של אולמרט. בראל הוא מנהל טוב מאוד, אני מקווה שכך חושבים רוב השרים ואני מקווה שהתוכנית לא תצלח, כי אמון הציבור ברשות השידור יפחת עד מאוד כי יהיה ברור שאלו מינויים לא רציניים".

בסביבת אולמרט עובדים שעות נוספות. כביכול, ההדחה אמורה לעבור בקלי קלות, בעיקר בגלל המלצת היועץ המשפטי לממשלה שלא משאירה בכלל ספק – צריך להדיח את בראל.

בראל ניצח בקרב. האם ינצח במלחמה?

כמעט חמישים שנה שבראל עושה קריירה ברשות השידור. בראל התפטר מתפקיד מנהל הטלוויזיה בשנת 93' והרומן שלו עם רשות השידור היה אומר להסתיים לפני חמש שנים כשפרש לגימלאות, אך בראל חתם אז על חוזה חדש והמשיך למלא את תפקידו כמנכ"ל ערוץ 33, מה שהוביל אותו בסופו של דבר אל כס מנכ"ל רשות השידור. הוא מונה לתפקיד כשהוא בן 67.

"האוצר: בראל מטעה את הציבור בעניין גירעון הרשות", "בראל מתחשבן עם אחימאיר", "היועצת המשפטית של רשות השידור תוקפת את בראל", "העוזרת של בראל תנהל את ערוץ 33", "עימות חריף: הפרקליטות נגד בראל" - כל אלו הן חלק קטן מהכותרות שפורסמו בתקופת כהונתו של בראל כיושב ראש הרשות. גם דו"ח מבקר המדינה לא חסך בביקורת על ההתנהלות הלקויה של רשות השידור: קידום מהיר מדי של עובדים בניגוד לנהלים ומינוי אנשים חסרי השכלה אקדמאית לתפקידים בכירים, היו מרכז הטענות בדו"ח של שנת 2000-2003.

אמנון אברמוביץ', אלון בן-דוד, דן שילון, דן מרגלית, גלעד עדין, רפיק חלבי, אורלי וילנאי-פדרבוש – כל אלה נמלטו מרוממה בזמן כהונתו של בראל. גם עם השר אהוד אולמרט לא הצליח בראל לפתח מערכת יחסים חמה. השניים היו שרויים בנתק מוחלט והשר הממונה על הרשות רק חיכה להזדמנות הנכונה לפתוח בהליכי הדחה. בסוף ספטמבר של השנה שעברה שיגר אולמרט לבראל מכתב האומר בקיצור: "נכשלת".

אולמרט האשים את בראל בקידום מקורבים לו בתוך הרשות, במתן דיווחים שאינם אמת ובהם דיווחים כספיים לא נכונים ובסוגיית המחסומים הלא חוקיים לגביית האגרה. אולמרט נתן לבראל הזדמנות להגיב לדברים, בראל בחר לעשות זאת על ידי בא כוחו, שבמשך שעתיים וחצי הסביר לאולמרט למה לא להדיח אותו. אולמרט לא השתכנע.

בראל עדיין מנסה להאחז בשיניו בתפקיד. אתמול (א') הוא שלח מכתב נוסף לשרי הממשלה: "אל תתנו לפרסומים המגמתיים להשפיע עליכם", הוא כותב. השרים שומרים מצדם על שתיקה. מחר, 10:00 בבוקר, יום שני, תתכנס הממשלה לדון בהדחה. אם יודח בראל, עלו מספר שמות להחליפו, ואחד הבולטים הוא אמנון נדב, שהיה מועמד גם בסיבוב הקודם ובעבר אייש את משרת מנהל הרדיו. אם לא יודח בראל, לא מדובר כאן בעוד עשור של שליטה כמו שהיה במכרז ערוץ 2 למשל. בראל ישאר לכהן כמנכ"ל רשות השידור עד יוני 2007.