שתף קטע נבחר

מטוסי קרב ישנים: משביחים עם הזמן בישראל

בצבאות העולם כבר יודעים: כאשר רוצים להפוך מטוס סובייטי מיושן למטוס-קרב שעונה על אתגרי המאה ה-21 התעשיות הביטחוניות של ישראל הן הכתובת. שנים של ניסיון, לצד יכולת אילתור בלתי נדלית, הפכו את תעשיית ההשבחות הישראלית לסיפור הצלחה בינלאומי

טייס הניסוי של התעשייה האווירית ישב בתא של מטוס הקרב הרוסי מיג-21 וחייך. "אילו היו מכניסים לכאן את המהנדס שפיתח את המטוס הזה, הוא היה מתקשה לזהות את המטוס שתיכנן", קבע הטייס הישראלי בסיפוק. הטייס אולי הגזים, אבל שביעות-הרצון שלו לא תלושה מהמציאות.

 

היא נשענת על ההישגים הכבירים שקוצרת ישראל בתחום השבחת מערכות צבאיות. ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום הזה והביקוש לידע שנצבר כאן גדול מאוד. במשך השנים נכנסו מיליונים רבים של דולרים לקופותיהן של התעשיות הביטחוניות הישראליות בזכות יכולתן להאריך את אורך החיים המבצעי של מערכות נשק ישנות מכל רחבי העולם.

 

מדינות רבות מצוידות במערכות נשק מיושנות שנרכשו בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת. המערכות הללו כבר אינן עונות על כל הצרכים והאתגרים שמציב שדה הקרב המודרני. במקביל, למדינות רבות - גם כאלה שבהן הצבא נהנה ממעמד על, פשוט אין מספיק כסף כדי לקנות מטוסי קרב, מסוקים או טילים מונחים חדשים.

 

במקרה כזה, בוחרים לשפר את מערכות הנשק הקיימות, בעיקר באמצעות "השתלה" של מערכות חדישות לתוך מטוס הקרב, המסוק, הטנק או הנגמ"ש. לכאורה, כל חברה המייצרת מערכות נשק חדישות יכולה לבצע השתלות שכאלה - ובכל זאת, מעדיפים צבאות העולם לפנות לתעשיות הביטחוניות של ישראל.

הרי גם אדם שחייב לעבור ניתוח, מעדיף שאת האיזמל יחזיק מנתח מיומן שכבר ביצע הרבה ניתוחים.

 

עובדים בלי תרשימים

 

התעשייה האווירית, למשל, משביחה זה שנים מטוסי קרב ומסוקים שיוצרו בברית-המועצות. מדובר במשימה מסובכת ביותר: כדי לבצע השתלות כאלה יש צורך בתרשימים של המטוס או המסוק. ברוב המקרים אין אפשרות להשיגם. במקרים אחרים, בהם המפעלים שייצרו את כלי-הטיס עדיין פועלים ברוסיה, הם אינם מוכנים לשתף פעולה.

 

היצרנים לא שמחים לגלות שמדינה זרה מפשפשת בקרביה של ה"בייבי" שלהם והופכת אותו ליעיל יותר. במקרה הטוב, הן דורשות על כך תמלוגים. מה עושים? כאן באה לידי ביטוי יכולת האילתור המפורסמת שלנו. במקרים רבים הצליחה התעשייה האווירית להשיג תוכניות של כלי-טיס. במקרים אחרים, פשוט ביצעו השבחה ללא ידע טכני מפורט מוקדם

על המערכות.

 

הרבה ניסיון ואינטואיציה שימשו כתחליף לתוכניות מקוריות. צריך חלפים מקוריים אבל היצרן הרוסי לא מסכים למכור? כשמכירים טוב את השוק אפשר למצוא מישהו, אי-שם על הגלובוס, שישמח מאוד להציע למכירה את החלפים שברשותו.

 

בעיה אחרת מתעוררת שהלקוח אינו רוצה להחליף את כל המערכות הישנות בחדשות. בדרך-כלל הסירוב נובע מתקציב מוגבל. במקרה כזה, חייבים לתכנן את ההשבחה כך שמערכות דיגיטליות חדישות יעבדו בהרמוניה מושלמת עם מערכות אנלוגיות ישנות. עם כל הקושי, התוצאות מפתיעות לעתים לטובה.

 

הצגת השעונים בחדות ובבהירות

 

סגירת פערי דורות כאלה היא המומחיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות. מטוסי "מיג-21" שהושבחו על ידי התעשייה האווירית עבור כמה צבאות ברחבי העולם הם דוגמה להרמוניה מוצלחת בין ישן לחדש. בתאי הטייס המושבחים החליפו צגים צבעוניים את השעונים הקטנטנים שהיו פזורים במטוס הסובייטי המקורי.

 

בתנאי תאורה מסוימים, הטייסים פשוט לא יכלו לראות מה כתוב בשעונים הללו. כעת הנתונים מוצגים בחדות ובבהירות. הנדסת האנוש לא עמדה בראש מעייניהם של המהנדסים שתיכננו את מטוסי הקרב הסובייטים. נדמה

שאיש מהם לא ייחס חשיבות לנוחות של הטייס הכלוא בתא הצר.

 

המשביחים הישראלים ניסו לשפר את המצב, ועשו זאת בהצלחה מרובה. טייס ניסוי רוסי שביקר לפני שנים אחדות בסלון האווירי בפאריז,

נכנס לתאו של מטוס קרב שהושבח על-ידי התעשייה האווירית - ונדהם למראה עיניו. "הרבה שערות לבנות בראשי היו שחורות עדיין, אילו בעת שרותי הפעיל הייתי יושב בתא טייס מרווח שכזה", אמר.

 

דיוק פגיעה מירבי

 

גם חברת אלביט מערכות, המתחרה הגדולה של התעשייה האווירית, משביחה מטוסים ומסוקים. אלביט התקינה בשורה של מטוסי קרב מושבחים קסדות טייס מיוחדות המאפשרות "להרוג במבט". הקסדות הללו, שפותחו על-ידי החברה הישראלית, פועלות ביעילות מירבית: ברגע שהטייס מפנה את ראשו לעבר המטרה, משוגר לעברה טיל קטלני.

 

מחשבים מתקדמים, צגים צבעוניים וקסדות חכמות מאפשרים גם לאלביט להתחרות על שוק ההשבחות בעולם. החברה פעילה מאוד גם בתחום השבחת המסוקים. חילות-אוויר ממזרח-אירופה, שביקשו לצייד מסוקים חדשים יחסית במערכות ממוחשבות הנחשבות למילה האחרונה בתחום, פנו לחברה הישראלית.

 

אלביט אינה מייצרת כלי-נשק "הורגים" כמו פצצות או טילים. אבל היא ניצלה טכנולוגיות שפיתחה ומציעה ללקוחות ערכה, ההופכת פצצת ברזל "טיפשה" ורגילה למערכת נשק חכמה ומדויקת. המערכת "עופר", שנרכשה על-ידי חיל-האוויר האיטלקי וחילות אוויר נוספים, מעלה בצורה דרמטית את דיוק הפגיעה של הפצצות הרגילות. במקום לפגוע באופן עיוור במטרה, הופכות הפצצות לנשק מונחה ומדויק בעלות של פחות מחצי ממחיר מערכת מונחית שכזו.

 

משפרים גם פצצות

 

פיתוח דומה של התעשייה הצבאית וחברת אלישרא שיפר את תפקודו של משגר הרקטות האמריקני MLRS. "הקטיושה האמריקנית", הנמצאת בשימושו של צהל כבר שנים רבות, תוכננה כנשק סטטיסטי: יורים כמות גדולה של רקטות והן פוגעות ברדיוס של מאות מטרים מהמטרה.

 

רקטה בעלת מעוף חופשי היא בהגדרה נשק לא מדויק,

אבל היא נשק יעיל כאשר רוצים לכסות תא שטח גדול במרבד של פצצות ולפגוע בכל מה שזז. בתנאי הלחימה העכשוויים, לעומת זאת, פגיעה מדויקת חשובה כדי למנוע הרג של חפים מפשע.

 

כאשר בצה"ל ביקשו להפוך את הרקטה האמריקנית למדויקת, בתעשייה הצבאית ובאלישרא נענו לאתגר והצליחו להפוך את הרקטה המיושנת לנשק בעל דיוק מדהים. על הרקטה הותקן מעין משדר ושני פתחים שמסוגלים לפלוט סילוני גז.

 

דיוק אדיר לרקטות

 

כאשר הרקטה יוצאת מהמשגר לעבר המטרה, המיקום שלה משודר באופן רציף ליחידת בקרה הנמצאת על-גבי המשגר. יחידת הבקרה משווה את המסלול שעושה הרקטה בזמן-אמת למסלול המתוכנן. אם מתברר שהרקטה טועה, נפלט סילון גז שמסיט אותה בחזרה לתוואי המעוף שתוכנן. "הדיוק שמושג הוא אדיר", אומר מנכל תע"ש, ד"ר אודי גנני.

 

צה"ל הוא משתמש כבד בנשק מונחה מדויק. כספי הסיוע האמריקני מאפשרים לצה"ל לרכוש מערכות שכאלה מאמריקה, אבל זה לא מנע מחברה כמו רפאל לפתח מערכות שכאלו בעצמה. גם כאן, מדובר בערכות מתקדמות שהופכות פצצות רגילות לנשק מדויק וקטלני - אלא שמערכת ה"ספייס" של רפא"ל נחשבת כיום למתקדמת מסוגה בעולם.

 

"חיבור נכון בין מערכת ניווט לווייני (GPS) לבין מערכת אלקטרו-אופטית המשווה צילומי אוויר של המטרה עם מה שהיא רואה במהלך מעוף הפצצה לעברה, משיג גם כאן דיוק מדהים. זו מערכת מדהימה. חיל-האוויר הישראלי כבר רכש אותה וכך עשו גם כמה לקוחות זרים", אומר ד"ר איתן יודלביץ', סמנכ"ל השיווק של רפא"ל.

 

השבחות לטנקים ישנים

 

ואכן, יש בעולם מערכות דומות - אבל צריך לשמוע את אנשי חיל-האוויר מדברים על המערכת הזו כדי להבין כמה חוכמה הכניסו בה. יכולת ההשבחה הישראלית לא מסתפקת רק במה שעף בשמיים. דוגמה מוצלחת נוספת שייכת לפרויקט

ההשבחה שביצעה התעשייה הצבאית לטנקים מיושנים מדגם "אמ-60" (פטון) של צבא טורקיה.

 

צריך לעמוד ליד טנק מקורי כזה וליד אחד מאבי-הטיפוס של הטנק המושבח כדי להבין את ההבדל ביניהם. מדובר

בטנק שונה למראה (בזכות המיגון המשופר) שמתנהג אחרת לגמרי בשטח. מערכות שפותחו עבור טנק ה"מרכבה" ניתן למצוא בהרבה טנקים מיושנים שהושבחו כאן. במקרה של ה"אמ-60" הטורקי, היו אלה מחשבים חדשים ומערכות תצפית מתקדמות שנתנו לטנק הוותיק מרץ נעורים.

 

לדבר בשפה ברורה

 

"תמורת אחוז קטן ממחירו של טנק מערכה חדיש מקבל הלקוח מערכת נשק מתקדמת ביותר שתוכל לשרת אותו שנים רבות", מתגאה גנני. השתלת מערכות היא לכאורה הלב של כל השבחה, אבל המומחים של התעשיות הביטחוניות מדגישים כי רק לכאורה.

 

כדי שמערכת נשק תפעל כגוף מאוחד ויעיל, כל תת-המערכות שפועמות בתוכה צריכות "לדבר" ביניהן בשפה ברורה - ללא חוסר הבנות או משמעויות כפולות. את הטריק הזה עושות התוכנות החכמות, שהן הלב של כמעט כל תת-המערכות המושתלות במטוסים, מסוקים, טנקים או ספינות.

 

על התוכנות הללו לא ניתן להרחיב את הדיבור, אך אפשר לגלות שהן מבוססות בראש ובראשונה על הניסיון המבצעי הרב שנצבר בצה"ל. השבחות יהיו תמיד. עד לפני כמה שנים היו אלה בעיקר מטוסי "מיג-21" שהושבחו. כיום מדברים גם על ביקוש גדל והולך לשיפורים במטוסי "אף-15" ו"אף-16". מה שבטוח, שהתעשיות הביטחוניות הישראליות תהיינה גם שם, מציעות שנים של ידע וניסיון לצבאות העולם. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תא טייס של F5 לפני ההשבחה
תא טייס של F5 לאחר ההשבחה
מומלצים