שתף קטע נבחר

הנשיא באושוויץ: עדיין שומע את זעקות הנספים

במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו נערך אחר הצהריים טקס חסר תקדים בהיקפו לציון 60 שנה לשחרור המחנה. נשיא המדינה, משה קצב, אמר: "נדמה כי אנו עדיין שומעים את זעקות הנספים. כאן עבדו גרמנים יומם ולילה ברציפות ובדייקנות". הנשיא פוטין אמר: "אנו אחראים שמה שקרה כאן לא יחזור לעולם, לעולם לא כאן ובשום מקום"

"באנו היום לבירקנאו כדי להתייחד עם זכרם הקדוש של מליונים שנספו כאן ובאירופה בזמן השואה. המוח האנושי מסרב לתפוס את הזוועה. זו זירת הפשע האיומה בתולדות האנושות כאן אנו רואים את שרידי תאי הגאזים, הצריפים, התחנה הסופית של מסילת הברזל. מכל רחבי אירפה הם הובלו. נדמה כי אנו עדיין שומעים את זעקות הנספים. כאן עבדו גרמנים יומם ולילה ברציפות ובדייקנות. כאן, בעיר הבירה של ממלכת המוות, וכך גם באתרי רצח רבים נוספים".

 

כך אמר אחר הצהריים (יום ה') נשיא המדינה, משה קצב, בטקס לציון 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו על ידי חיילי הצבא האדום. בטקס, שנערך בקור מקפיא ובשלג, השתתפו מנהיגים ואישים מכל העולם.

 

בנאומו הוסיף קצב ואמר: "הנה קם העם היהודי ממחנות ההשמדה כאוד הניצל מאש. במרחק שלוש שעות טיסה מכאן הצלחנו לבנות עצמנו מחדש. קשרינו האמיצים עם המדינות שראשיהן עומדים כאן היום הם סמל ונחמה ומשענת עבורנו. למרות עברנו, בנינו מדינה דמוקרטית אליה התקבצו יהודים מכל קצווי תבל.

 

"אחיותי ואחי הטבוחים הנספים בשואה, שלא זכיתם לעלות למדינת ישראל, מנהיגי העולם ניצבים פה לכבודכם היום. מכובדי, ראשי ממשלה ומדינות, פה נטבחו יותר ממיליון יהודים - כולם בני ארצותיכם. אנו יודעים שבמדינות אירופה השתוללה אנטישמיות. באירופה, אם הציוויליזציה האנושית, קם עם להשמיד עם. עם שממנו יצאו טובי המדענים והמוסיקאים. היסוסי בעלות הברית להפציץ את מסילות הרכבת שהובילו למחנות גם הם כתם על מצח האנושות.

 

"הייתכן שכוחה המרתיע של השואה נחלש כעת? התשובה בידי המחנכים ומנהיגי אירופה וההיסטוריונים. הניצחון על הנאצים הוא ניצחון המוסר והאמונה באדם. מעבר לחילוקי הדעות כולנו מאוחדים בזיכרון. עלינו, בני העם היהודי, מוטלת החובה להנציח את הנרצחים", הוסיף הנשיא.

 


אושוויץ, 60 שנה אחרי (צילום: איי.פי) 

 

את הטקס פתח ניצול המחנה, פרופ' ולדיסלב ברדישבסקי: "פולין היא מולדתם של שמעון פרס, ארתור רובינשטיין, בשביס זינגר", אמר. "אם הפולנים היו תת אדם מבחינת הגרמנים, אז היהודים מרחבי אירופה היו לא תת-אדם, אלא מוקצים כשרץ. תנועת המרי הפולנית הודיעה והזעיקה את העולם החופשי. ממשלות בריטניה, ארה"ב, האו"ם ידעו על המתרחש.

 

"אנו רוצים להאמין, שזיכרון הגורל של האסירים והקורבנות במקום שבו אנו עומדים יחייב את הדורות הבאים לכבוד ולהערכה לכל אדם, והתנגדות פעילה לכל תופעה של שנאה ובוז של בני אדם לבני אדם, ובכלל לכל צורה של שנאת זרים ואנטישמיות, אפילו אם זו תיקרא בצביעות 'אנטי ציונות'. אירוע כזה של היום לא יהיה עוד. צוואתנו היא הקמת מרכז למידה על אושוויץ והשואה".

 

סימון וייל, שרה לשעבר בממשלת צרפת וניצולת שואה, אמרה: "עוד לפני שהגיע לכאן הצבא האדום, צעדנו באותו משעול מוות שעליו צעדו כה רבים. למעלה ממיליון וחצי בני אדם נרצחו כאן, רק משום שנולדו יהודים. תנועה אחת של מנגלה הכריעה לחיים או למוות של אלפי יהודים נרדפים. גורל של מיליון ילדים יהודים היה מוות, כאן ובמקומות אחרים. הם יכלו להיות פילוסופים, מדענים, אימהות, בעלי מלאכה. רק דבר אחד אני יודעת: אני בוכה עכל פעם שאני חושבת עליהם ולעולם לא אפסיק לחשוב עליהם".

 

"פה, במקום בו נולד רוע העבר, נולד גם רצון לשמירה על כבוד האדם. מאמינים ולא מאמינים כולנו מאכלסים את אותו היקום ושייכים לחברה אנושית. עלינו להתגונן לא רק מפני איתני הטבע אלא גם מפני הטירוף האנושי. אנו כאחרוני הניצולים יש לנו את הזכות והחובה שהסבל של אחינו לעולם לא יהפוך למציאות חדשה".

 

בהמשך דיברו נשיאי פולין ורוסיה. נשיא פולין, אלכסנדר קוושניאבסקי, אמר בנאומו: "אנו נמצאים במקום בו מלים לא יוכלו להביע את האמת המזעזעת על מעשי הזוועה שבוצעו כאן. אנחנו מוכרחים לדבר, לזכור לזעוק. כאן, היתה תופת עלי אדמות. השפלה, אימה, כאב, סבל ומוות היו למציאות יומיומית.

 

"הזוועה של פשע זה מעיקה על נפש כולנו. מפעלי המוות של הנאצים הופעלו בכל כח. התליינים הנאצים תיפעלו את עשן המשרפות ללא הפוגה. עדיין אין אנו יכולים לשכוח שזו אינה גזירת גורל אלא גזירת אדם נגד אדם אחר. באופן מזעזע מעיד מקום זה על מה היה הנאציזם.

 

"זהו בית הקברות הגדול באירופה של 25 לאומים. גורל מחריד במיוחד היה גורלם של היהודים. הוא סמל להשמדתם. יחד עם שאר מחנות ההשמדה הוא מהווה הוכחה למנגנון הרצח. זהו דף מזעזע ומסוייט בתולדות אירופה. בלב דואב ומלא כאב אנו מעניקים היום במשותף כבוד לכל הנרצחים כאן. עבורנו, הפולנים, זהו מקום מיוחד - עמנו התמודד עם הכובש ונרצח כאן".

 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמר: "כאן, על האדמה המעונה הזו, אנו מבינים איזה עתיד הכין הרייך לאירופה, כאן אנו אומרים שכל הנסיונות לשכתב את ההיסטוריה, תוך ניסיון להעמיד נספים ורוצחים בכפיפה אחת, אין לתת להם יד. אנו מרכינים ראש בפני מיליוני אזרחים שניספו כאן, ברעב ובמחלות, בפני קורבנות השואה וקורבנות כל המלחמה האכזרית וזוכרים את גבורת צבאות הברית. אנו מצדיעים לשש מאות אלף חיילי ברית המועצות שנספו בשחרור פולין. אנו אחראים שמה שקרה כאן לא יחזור לעולם, לעולם לא כאן ובשום מקום".

 

מלכה וצבי פליישן, זוג ניצולי שואה מחולון, צפו בטקסים באושוויץ ברגשות מעורבים. "הטקס מאושוויץ הוא אירוע חשוב מאוד", אומר צבי, העולם התעורר לאחר 60 שנה. מרגש לראות את זה ולדעת שהגיעו רבים מכל כך הרבה מדינות כדי לכבד את האירוע. במיוחד עכשיו, כשהאנטישמיות שוב פורצת בעולם. מצד שני קשה לראות ולהיזכר, זה לא עושה טוב על הלב". את צבי פליישן מטרידים מאוד מכחישי השואה. "אלו שמכחישים את השואה הם תת אדם. הדם רותח כששומעים אותם. חבל לדבר עליהם בכלל".

 

רעיתו מלכה, שחשבה לכל אורך המלחמה כי היא היחידה שניצלה, איתרה לבסוף את אחיה. שניהם ניצלו מן התופת. היום ישבה מול הטלוויזיה, נרגשת מהמעמד ומהזיכרונות. "אני מסתכלת בטלוויזיה וקשה לי להבין שזה מה שהיה. אנחנו מסתכלים ושומעים ואני שואלת 'איך עברנו דבר כזה?'. המראות הללו לא מובנים".

 

"מטוסים חלפו מעל אושוויץ, ולא הפציצו"

 

מוקדם יותר נערך טקס בתיאטרון קרקוב בפולין, בו השתתפו מנהיגים מ-30 מדינות. בטקס אמר נשיא המדינה, משה קצב: "השואה אינה רק טרגדיה של העם היהודי, אלא היא כישלון של האנושות בכללה. בנות הברית לא עשו מספיק כדי לעצור את השואה ואת השמדת העם היהודי. הן ידעו על על ההשמדה, אבל לא עשו דבר כדי להפסיק אותה.

 

"מטוסי צבא רבים חלפו מעל אושוויץ, אולם אף אחד מהם לא הפציץ את המחנה. ניתן היה לפוצץ את מסילות הרכבת המובילות לאושוויץ בהזדמנויות רבות ולהפסיק את השמדת היהודים".

 

לדברי הנשיא, כעת על מנהיגי אירופה ללמד את עמיהם מה אירע בתקופת השואה ולפעול נגד עליית קבוצות נאו-נאציות בארצותיהם. "אנו חוששים מאנטישמיות, אנו חוששים מהכחשת השואה, אנו חוששים מגישה מעוותת של הנוער באירופה כלפי העבר". 

 

הנשיא קצב אמר עוד: "אנו חוששים שהאנושות לא תנחיל לדורות הבאים את תודעת השואה ולקחיה ועלינו, יחד איתכם, מוטלת משימה כבדה זו - להבטיח שלקחי השואה יועברו מדור לדור. יבשת אירופה חייבת ליטול עימה את זיכרון אושוויץ אל העתיד שהיא בונה. את זאת חייבת אירופה למיליוני היהודים האירופים והיא חייבת זאת לעצמה, לערכים על פיהם הם מעצבים ומחנכים את הדור הצעיר".

 

לנוער קרא הנשיא: "אתם התקווה של האנושות, קיימו דיאלוג פורה בין בני הדור הצעיר בקרב כל העמים כדי להביא לעתיד טוב יותר".

 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמר בטקס בקרקוב, כי הוא מתבייש בתקריות האנטישמיות שמתרחשות עדיין לעיתים ברוסיה. לדבריו, "אפילו אצלנו, במדינה שעשתה הכל כדי להילחם בתופעות כאלו, עדיין יש שרידים של אנטישמיות, וגם אני מתבייש בכך".

 

יושנקו הבטיח: באוקראינה לא תהיה רדיפת יהודים 

 

אנטולי שפירו, שפיקד על היחידה ששיחררה את המחנה ב-27 בינואר 1945, פנה באמצעות וידאו אל המנהיגים והניצולים שהגיעו לטקס, שנערך שעות אחדות לפני הטקס המרכזי באושוויץ, שיחל ב-15:30, לפי שעון ישראל. "אני רוצה להגיד לכל העמים בעולם - התאחדו, ואל תיתנו שיקרה שוב דבר כזה", אמר שפירו, המתגורר כיום בארה"ב.

 

נשיא אוקראינה הנבחר, ויקטור יושנקו, נאם אף הוא בטקס ואמר כי הוא מבטיח שבארצו לא תהיה רדיפה של יהודים. יושנקו סיפר על אביו, ששירת בצבא האדום ונכלא באושוויץ. "זה מקום מקודש עבורי ועבור משפחתי. כאן אבי סבל". 

 

אלי ויזל, ניצול שואה, סופר וחתן פרס נובל לשלום אמר כי יש לשים קץ לשנאה ולאנטישמיות. ויזל פנה לבני הנוער שנכחו בטקס ואמר: "אם אתם תישארו אותו הדבר אחרי היום, אזי איבדנו את זכרון השואה. אתם השליחים שלנו, והמסר צריך להיות מעורר תקווה".

 

בתוך כך קיימו חברי הפרלמנט האירופי היושבים בבריסל, דקת דומיה לזכר קורבנות השואה ולציון יום השנה ה-60 לשחרור אושוויץ. נשיא הפרלמנט, ג'וזף בורל, אמר: "זה מאבק נגד השיכחה, זה משהו שאסור שיקרה יותר. אם נשכח את ההיסטוריה, אנו עלולים לחזור עליה". 

 

אסטרואיד על שם נער יהודי שנרצח באושוויץ 

 

במסגרת אירועי יום הזיכרון, שונה שמו של אסטוראיד 50413 והחל מהיום הוא ייקרא על שם פיטר גינץ, נער יהודי-צ'כי שנרצח במחנה ההשמדה אושוויץ. כך מדווח אתר החדשות הדרום אפריקני IOL.

 

לפני שנתיים, בפברואר 2003, לקח האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל, העתק של ציור שצייר הנער למסע במעבורת החלל "קולומביה", שהתרסקה עם חזרתה לכדור הארץ.

 

גינז גורש מביתו בפראג למחנה הריכוז טרזין ב-1942, כשהיה בן 14. כעבור כשנתיים הועבר לאושוויץ, שם נרצח בתאי הגזים בגיל 16.

 

האסטרואיד שקיבל את שמו של גינז נמצא בין כוכבי הלכת מאדים וצדק והוא מקיף את השמש מדי ארבע שנים וחצי. היומנים שכתב בעת מלחמת העולם השנייה נמצאו ב-2003 בעליית גג בפראג והם אמורים להתפרסם בחודש הבא, באישור אחותו, חווה פרסבורגר, ניצולת שואה, שחיה בישראל.


פורסם לראשונה 27/01/2005 14:03

 

בהכנת הידיעה השתתפה מירי חסון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
קצב ופוטין. בטקס
צילום: איי פי
צילום: איי פי
הטקס באושוויץ
צילום: איי פי
צילום: איי פי
מחנה ההשמדה. 60 שנה אחרי
צילום: איי פי
צילום: איי פי
גדרות המחנה
צילום: איי פי
צילום: איי פי
פוטין. מתבייש באנטישמיות
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
נרות זיכרון על מסילת רכבת ליד ברלין
צילום: רויטרס
הנער פיטר גינז
מומלצים