האב נעצר; הילד חיכה לו בגן שלושה ימים

רסטי לנקר, בן שנה ותשעה חודשים, חיכה שלושה ימים תמימים כדי שאביו יבוא לקחת אותו מהגן. משטרת ההגירה ומשרד הפנים איפשרו לאב להשתחרר ממעצר רק אמש (יום ה'). את שלושת ימי המעצר של האב, בילה הפעוט בבית הגננת, שהסכימה להשגיח עליו.

סרג'יו לנקר, שוהה בלתי חוקי ממולדובה הגיע לישראל עם אשתו לפני כשלוש שנים, באשרת תייר. השניים נשארו בישראל ועבדו בה שלא כחוק. לפני פחות מחודש חזרה האשה למולדובה לתקופת החגים. היא התכוונה לחזור עם אשרת עבודה חוקית, כדי למנוע בעיות עם המשטרה.

הם אמרו שאני משקר

ביום שלישי השבוע לקח לנקר את בנו לגן, ומשם המשיך לתחנה המרכזית בתל אביב. "בשבע בבוקר הייתי בתחנה בתל אביב, כי רציתי לנסוע לטיול בירדן, לציין חג שלנו, האורתודוקסים. יצאתי ממונית לכיוון האוטובוס המאורגן, ומשטרת ההגירה תפסה אותי. ניסיתי להסביר להם שיש לי תינוק קטן, שאני צריך לחזור בארבע לקחת אותו מהגן בהרצליה. אמרתי שאין מי שייקח אותו אבל הם אמרו שאני משקר. לא היה לי מה לעשות. אחר הצהריים התקשרתי לגננת ואמרתי לה שאני לא יכול לבוא, כי אני במשטרה, ואני לא יודע מתי בכלל ישחררו אותי".

הילד נשאר אצל שרה טיבט הגננת ובילה שם את הלילה, וכך גם את שני הימים שלאחריו. טיבט סיפרה ל-ynet: "סרג'יו כל הזמן מביא ולוקח את הילד. ביום שלישי הוא התקשר ואמר שהמשטרה לקחה אותו ושהוא לא יודע מתי הוא יצא. הוא אמר שאין אף אחד שיקח את רסטי ושאל אם זה בסדר שהוא יישאר אצלי. אמרתי לו שבטח, כי הוא כמו הילד שלי. אם אני הייתי במצבו הייתי משתגעת מדאגה ורוצה שיעזרו לי".

לדבריה, "הילד עבר טראומה, הוא בכה בלילות, ובימים הוא היה שקט מהרגיל כי הוא ידע שמשהו לא בסדר. הוא ישן אצלי ואצל חברה שלי, שמכירה אותו. הוא אוהב את הילדים שלה, אבל גם אצלה הוא בכה ורצה את אבא".

אין לך תינוק, תיכנס לאוטובוס

לטענת האב כל תחנוניו שיקשיבו לו לא עזרו. "כשהגענו למשרד הפנים בבן גוריון הסברתי שיש לי ילד והם אמרו שצריך להביא אותו לשם. אז הגננת נתנה את הילד לחברה שלה והיא עשתה את הדרך אלי עם רסטי. אמרתי למשטרה שיחכו, כי עוד מעט התינוק מגיע, אבל הם לא נתנו לי לחכות ולקחו אותי לרמלה. הם אמרו, 'אין לך תינוק, תיכנס לאוטובוס'. לא רציתי להיכנס אז הם דחפו אותי בכוח. כשכבר נסענו הגיעה החברה עם הבן שלי אבל זה היה מאוחר מדי. התקשרתי ושאלתי אם היא יכולה להשגיח על הילד".

לאחר שלושה ימים והפעלת לחצים מצד מוקד הסיוע לעובדים זרים, שוחרר לבסוף לנקר. הגננת סיפרה על הרגע המרגש בשער כלא מעשיהו: "כשהגענו הם כבר נתנו לו לצאת והוא חיכה בשער. הילד ראה את אביו, ומרוב התרגשות קפץ מהאוטו והתחיל לבכות. הוא בכה, צחק, שמח. הוא היה במין שוק. אני מקווה שזה לא יקרה עוד לאף אחד, כי זה לא יעזוב את הילד. הוא יחלום על זה ותמיד יפחד שאביו יעזוב אותו שוב".

משטרת ההגירה השיגה בסופו של דבר את מטרתה, גם אם בדרכים אלימות. לנקר מתכנן לעזוב את ישראל כבר בימים הקרובים. ללנקר כבר לא אכפת שבישראל אפשר לחסוך יותר כסף. "עכשיו הילד בסדר, אבל אתמול הוא לא היה. כבר רציתי להתקשר לרופא מרוב שהוא לא הפסיק לבכות. אני גמרתי עם ישראל. אין לי כוח לראות את כל הבעיות האלה. אחרי המעצר ברמלה אני לא רוצה כבר לעבוד כאן. פסיכולוגית היה לי קשה שם. אני כועס על המשטרה שלא רצתה להאמין לי. לקחת אותי, לשים לי ברזלים על הידיים. מה אני, פושע? אני בסך הכל איש שרוצה לעבוד ולדאוג לילד שלי", אמר.

פניות ממשיכות לזרום למוקד הסיוע

לדברי סיגל רוזן, דוברת מוקד הסיוע לעובדים זרים, "אחת לשבוע לפחות מתעקשים שוטרי מנהלת ההגירה לעצור הורים שהם במשמורת יחידה על ילדיהם, ולהעבירם לזרועותיהם האכזריות של עובדי משרד הפנים. זאת מבלי לבדוק את טענות ההורים, כפי שדורשים הנהלים שפרסמה מנהלת ההגירה עצמה". 

למרות הצהרות משרד הפנים על הנחיה גורפת לא לעצור הורים לילדים, ממשיכות להגיע אל מוקד הסיוע לעובדים זרים פניות של עצורים רבים, שהנם הורים לילדים ואשר נעצרו לאחר ההצהרה האמורה והנם ממתינים לגירושם במתקני הכליאה השונים. החזקת אביו של הילד במעצר יכולה הייתה להסתיים בהפקרתו של הילד ובמותו חלילה, מסרה רוזן.

תגובות

ממשטרת ההגירה נמסר, כי השוטרים שעצרו את אותו נתין זר, הציגו אותו בפני משרד הפנים עם כל המסמכים הנדרשים כדי שאנשיו יחליטו מה מעמדו. "השוטרים הם הזרוע המבצעת ומשרד הפנים הם הזרוע המחליטה", לשון התגובה.

במשרד הפנים התברר כי לעובד לא היו מסמכים המעידים על טענותיו לגבי ילדו בעת תפיסתו.

דוברת מנהל האוכלוסין, סבין חדד, אמרה: "הנושא הובא לידיעתנו אתמול, ומיד עם היוודע הטענות כי לעצור יש ילד, פעל מנהל יחידת האכיפה במנהל האוכלוסין לבדוק את המקרה. בשעות אחר הצהריים המאוחרות כבר נתנה הוראת שחרור. במקביל נעשו בדיקות נוספות לגבי נכונות הטענות.

"צר לנו שעל אף כל המאמצים שאנו עושים, כל האשמה מוטלת עלינו. המעצר בשטח מבוצע על ידי משטרת ההגירה ולא על ידי נציגי יחידת האכיפה של משרד הפנים. לאחר המעצר מוגש דו"ח מעצר משטרתי ומוצא צו מעצר ל-24 שעות על ידי המשטרה. במקביל משרד הפנים מבצע צו משמורת על סמך שימוע שנערך לאדם עצמו, ועל פי הצו המעצר המשטרתי".