מעצבת האופנה הצעירה יפעת עדי אוטיץ היתה אמורה להיות בימים אלה במטה תאגיד האופנה הספרדי אינדיטקס, לאחר שהתקבלה לעבודה כמעצבת במותג זארה. היא כבר למדה ספרדית והתכוננה לרילוקיישן יחד עם בעלה, אך אז הגיעה הקורונה וקרקעה אותה בישראל.
החלום לעבוד ברשת האופנה הגדולה והמשפיעה בעולם התחלף במיזם אינטימי ומחובר אל הקרקע: Utitz – מותג בגדי היריון בעיצובה עם בגדים מתכווננים באמצעות קפיצים המאפשרים הקטנה והגדלה של הבגד לפני, במהלך ואחרי ההיריון.
"אלה בגדים שגדלים עם גוף האישה במהלך ההיריון", מסבירה אוטיץ בשיחה עם Xnet. "בניגוד להרבה בגדי היריון אחרים, אלה לא בגדים רק לתקופת ההיריון הקצרה, אלא בגד שילווה אותך גם לאחר הלידה. לא אקולוגי היום לקנות בגדים לתקופה קצרה. העולם הולך לכיוון של בגדים עמידים שיחזיקו לאורך זמן".
הבחירה להשיק מותג בגדי היריון מפתיעה בהקשר של אוטיץ, בת 28 מתל אביב, שבפרויקט הגמר שלה במחלקה לאופנה בשנקר ביולי אשתקד, הציגה קולקציית סריגים לגברים. באופן מפתיע, היא מסבירה כי הבחירה בבגדי גברים אפשרה לה מרחב פעולה גדול יותר ליצור פריטי לבוש אקסטרווגנטיים, בעוד כשהיא מעצבת בגדי נשים הנחו אותה ערכים כמו נוחות ופרקטיות.
אל בגדי היריון הגיעה בחודשים האחרונים לאחר שיחות עם חברות שנכנסו להיריון ומחשבות שלה על הקמת משפחה. "אני נשואה כבר שנתיים ובקרוב אני מניחה שאיכנס להיריון. הבנתי שאני לא מוצאת את הסגנון שאני אוהבת", היא אומרת, "יש מעט מאוד אפשרויות של בגדי היריון בארץ, והבנתי שזו הזדמנות ליצור משהו חדש. גיליתי, לדוגמה, שאין מספיק בגדים למשרד כמו חליפות מכנסיים שניתן להקטין ולהגדיל".
התשוקה שלך כמעצבת היתה ליצור בגדי היריון או שזיהית פוטנציאל עסקי?
"זה לא היה החלום שלי, אבל זה ישב לי בראש בשנה וחצי האחרונות כשחברות שלי נכנסו להיריון, וגם עכשיו כשדור הבייבי-בום של הקורונה בתנופה".
היית בדרך לזארה, לענקית האופנה הכי מסחרית שיש, ועכשיו את מקימה מותג קטן ועצמאי. איך את מגשרת על הפער?
"זה בהחלט שינוי פאזה. רציתי להקים מותג עצמאי בעתיד וקודם להתמקצע בחברה גדולה, אבל הקורונה טרפה את הקלפים והחלטתי לא לשבת בבית ללא עבודה. הבנתי גם ששוק העבודה משתנה עם מעצבים בעלי רזומה וניסיון גדול ממני שמחפשים עבודה, כך שהסיכוי שלי בעתיד להשתלב ברשת אופנה יהיה קטן. יכולתי לטמון את הראש בחול או להתמודד עם הסיטואציה ולשנס מותניים. בחרתי באפשרות השנייה".
הרבה מותגים, גדולים כקטנים, הצטמצמו, סגרו חנויות, אחרים פשטו רגל. את מאמינה שזה הזמן למותגים צעירים לפרוץ?
"אני מאמינה שהגיע הזמן שמעצבים קטנים ובעלי סגנון ייחודי יזכו לנראות גדולה יותר בהשוואה לרשתות ומעצבים גדולים, שאצלם יש הרבה העתקות. הקורונה מוכיחה שמעצמות האופנה הגדולות ירדו".
ובאופן אירוני, שם רצית להיות עד לא מזמן.
"כן, עד לפני ארבעה חודשים רציתי להיות חלק מזה. לומדים שם הרבה. ואם כבר ללמוד, אז מהטובים ביותר".
בקולקציית הביכורים של המותג 13 דגמים בטווח מידות שבין 42-36 בסגנון קז'ואל אורבני. באתר מופיעה טבלת המרת מידות ייחודית למותג, המאפשרת לכל לקוחה להבין איזו מידה תתאים לה בכל פריט. הדירוג אינו אחיד מפריט לפריט, מה שעלול ליצור בלבול.
בין הפריטים היפים ניתן למצוא את "שמלת שושנה", שמלת מקסי רקומה מכותנה עם שרוולים ארוכים (376 שקל במקום 470 שקל), שיכולה להתאים גם לחורף המקומי כשמעליה מעיל, ו"חליפת רבקה" המורכבת מז'קט (720 שקל במקום 900 שקל) ומכנסיים ארוכים (480 שקל במקום 600 שקל) בדוגמת פסים.
באתר המותג נמכרת כעת הקולקציה בהנחות של 20 אחוז, ועדיין, בהשוואה למעצבות בגדי היריון מובילות בשוק המקומי, מחירי המותג גבוהים בכ-30 אחוז. "התמחור הוא תוצאה של ייצור כחול-לבן", אומרת אוטיץ בתגובה, "הייתי רוצה להנגיש את הקולקציה ליותר נשים, ואני שואפת להוריד מחירים. הבעיה היא שייצור מקומי הוא יקר".
ואיפה מצאנו חצאיות יפות ומאווררות לקיץ בחצי מחיר או פחות?
